כבר כ-7 שנים אני עובד כפרילנס בתחום המולטימדיה, ומי שעובד כפרילנס יודע שקשה שם בחוץ. זו מלחמה. וכשהבן במלחמה, גם כבר כמה שנים אחרי הצבא, אמא עדיין דואגת ולא ישנה בלילות. אני יכול לדבר פה שעות על כמה קשה להיות פרילאנס, איך אנשים לא מבינים אותנו, איזה דאגות יש לנו והמירוץ אחר לקוחות... כי זה עוד כלום לעומת – ט טם טטטםם.. להיות יזם!
כשהתחתנתי לפני שנה, כמה ימים אחרי החתונה באה אלי אמא ושאלה אותי שאלה שבערה בה כבר הרבה זמן – "לא הגיע הזמן עכשיו שתתחיל לעבוד באיזו חברה מסודרת?"כמה שבועות לאחר מכן פתחתי חברה. זה ממש לא מה שהיא התכוונה, אבל זה מה שיצא. מצטער אמא.
יש משהו מאוד מוזר בייזמות, זה מאוד דומה לחזרה בתשובה, פתאום אתה מאוד "מאמין". כי אם להיות פרילנס, שבזה עוד יש הכנסה על עבודה, ביזמות אתה בעצם עובד על סמך אמונה שמתישהו איכשהו תגיע הכנסה. מאיפה יבוא הכסף? יגיע... עם קצת (הרבה) תפילות למלאכים (אנג'לים).
אם קודם עוד יכולת להגיד "מה הדאגה? פרילאנס פרילאנס אבל ברוך השם - יש עבודה יש הכנסה". עכשיו גם זה לא ממש נכון. אתה קם בבוקר לעבודה. אבל אין באמת עבודה, אתה ממציא אותה, ולפעמים כל בוקר מחדש.
אני קם כל בוקר בשמונה, שותה קפה זריז עם אישתי. מתארגנים ביחד. כמובן בלחץ, כי צריך למהר לתפוס את האוטובוס (היא), או לצאת לפני הפקקים (גם היא). ואז היא יוצאת, ואני הולך לי לעבודה... בפינת העבודה המעוצבת שלי בסלון. מכיוון שהגעתי לעבודה מוקדם (אף אחד עוד לא שם), וכאילו דילגתי על כל הפקקים, אני מפנק את עצמי עם עוד קפה קטן (לפעמים הפוך גדול – ע"ח החברה שתהיה). ככה זה בדרך כלל מתחיל, קצת בשאנטי, אבל אז מתחילים לעבוד, ומשום מה, פתאום, מגיע הערב, ואישתי כבר חוזרת מהעבודה, אך אני עדיין בעבודה. לפעמים הפגישות רק מתחילות כשהיא כבר בארוחת ערב מול החדשות. וכאן טמון הכלב! אני בפקק, בבית!
אז נכון שאתה יכול לפשל ואף אחד לא יצעק עליך, ואתה יכול לעשות הפסקות צהריים ארוכות ואף אחד לא יעיר לך ולא יסתכל עליך מוזר. אבל אתה יכול גם לקרוע את התחת ואף אחד לא יגיד לך – וואו, איזה יופי, סחטיין על ההשקעה! יאללה צ'פר את עצמך עם איזה הפסקת צהריים ארוכה יותר.
ואיזה באסה שאין תוספת שכר ליזמים על שעות נוספות. אם היה, הייתי ממש יושב על משכורת טובה עכשיו. כמה לילות ושבתות טחנתי – זה בכלל אמור להיות בונוס רציני, לא?
אז איך שומרים על האמונה בין כל הפיתויים? ויש פיתויים. זה אולי נושא לפוסט אחר, אבל סתם לדוגמה: הכי מתסכל זה כשנפגשים עם אנשים והם מציעים לך עבודה, ואתה אומר להם "מצטער, אני כבר עובד, עמוס! פששש.. מעל הראש. ועוד יותר גרוע, כשהם עושים פרצוף של " כאילו על מי אתה עובד?" יעני הם מבינים. הרי אין לך עבודה אף אחד לא משלם לך.
יש כל מיני שטויות כאלו בדרך. ואלו שאומרים לך – "זה? זה לא יעבוד בחיים!", והיותר גרועים – שאומרים – "חחח...זה?...חחח.. זה לא...חחח...י...בוד ... ח", וכן הלאה.
אז איך בכל זאת עוברים את זה?
אתם בטח מצפים פה לתשובה. נראה לכם? רק התחלתי, עוד לא עברתי כלום!
כאן המקום שלכם – הטוקבקיסטים, נותני העצות, ההערות וההארות. אנא – במטותא מכם, אני פונה אל הלב שלכם, הכניסו כמה טיפים, עצות ותובנות לפוסט הזה.
*בין הטוקבקיסטים והיועצים שידורגו הכי גבוה יוגרל פרס רב ערך - על חשבון החברה העתידית, לאחר השקעה של אבן דרך ראשונה. |
row
בתגובה על pic
st_s
בתגובה על הכח של הקריאטיב וטכנולוגיות מתקדמות
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אל תשבר להיות יזם זה דרך חיים וגם אחרי כמה מימושים [אני לא קורא לזה אקזיט כי עובדה שאני עוד כאן ] המלחמה בתור יזם היא קודם כל על השגרה והסדר .
אם אתה רוצה להגיע לאן שהוא עם המיזם שלך אתה חייב סדר יום מתוכנן ולהיות קשה עם עצמך
בנוסף יש כל מיני פרוייקטים שאפשר לעשות על הדרך [תוך כדי מיזם ] שהם משיגים לך פרנסה
זה לא כזה מסובך צריך פשוט חלוקת קשב והרבה משמעת עצמית [המחלה של כל יזם ]
אם יש משהו שאני יכול לעזור לייעץ או בכלל
תרגיש חופשי לפנות .
כן ירבו אנשים שמנסים כי עליהם בנויה המציאות של השנים הבאות ...
יהונתן
לי און היקר,
אתה יכול באמת להעזר בעצות מיזמים ותיקים ממך באותה מידה שזה נכון לגבי כל תחום בעצם, אבל יכול זה דבר אחד וצריך זה דבר אחר . . . לדעתי אתה לא צריך שום עצה, אולי עצים לנטוע בדרך שלך - כי זה מה שחשוב, יש לך דרך ולא יזיזו אותך משם כל כך מהר, אנשים כמוך מנצחים !
מככב לאות הערכה
תודה על העצות והתגובות - keep them comming .... כמו שאומרים.
בקשר לעיניין השינה - אני דווקא מקפיד לישון ואני בדרך כלל גם מאוד מרוצה מזה שקמתי בבוקר. יש עוד דופק והכל פועם!
אני מאוד דוגל באיזונים בחיים ועל שמירה על המשפחה גם בתוך הבלאגן הכי גדול.
לדעתי חשוב שיזם יסגל לעצמו דפוסי עבודה בריאים, כי להיות מנכ"ל של חברה, לא יותר קל. אם יזם חושב שלהקים את החברה זה מורט עצבים - אני חושב שהוא יגלה שלנהל ולעבוד בחברה שיזמת זה עוד יותר קשה ומאמץ.
לדעתי, חייבים ללמוד להאציל סמכויות - אני לקחתי יחד עם שותפי עובדת, ואפילו שהרווחים כרגע מכסים את זה בקושי, זה שווה ומשתלם! אני יכול להתרכז במה שחשוב באמת - ולפעמים זה העסק ולפעמים זה אישתי והמשפחה.
ועוד דבר: כותרת הדיון היא "איך קמים בבוקר לעבודה וירטואלית".
השורות הבאות מתייחסות לכל יזמות היי-טק, לא רק לעבודה וירטואלית.
התשובה הפשוטה (והאכזרית) לשאלה זו היא "לא קמים. מי שלא הולך לישון - גם לא צריך לקום" (כמו המערכון של הגשש "איך התגרשתי אם לא התחתנתי" - או ההיפך).
הקמת מיזם בתחום ההיי-טק היא אתגר קשה מאוד, שאחת הבעיות שלו היא חוסר המודולריות והקושי לפצל אותו לתתי-משימות ו/או להאציל סמכויות.
כתוצאה מכך נדרש היזם (במיוחד אם הוא הממציא והטכנולוג) להתמודד עם אינספור משימות, חלקן ענקיות.
אילוצים אלו יוצרים דרישות קיצוניות, שאחת מהן היא עבודה מסביב לשעון, תוך כדי התנתקות כמעט מוחלטת מהווי העולם, חברים, ועוד.
אני יודע שמיד יקומו עליי חולקים, ומגיבים שידברו על איזונים בחיים, וכו' וכו'. ואכן, רבים מהסטארט-אפיסטים יישמו איזונים אלו, ו"בתי-הקברות של הסטארט-אפים" מלאים היום בחברות שקרסו. יש אמנם פה ושם חברה שהצליחה, אולם מדובר ביוצא מן הכלל שמלמד על הכלל, ורק אחת מכל עשרות הצליחו. ומאידך, יש סטארט-אפיסטים שעבדו לילות כימים על המיזמים שלהם ובכל זאת קרסו, אך גם כאן זה היוצא מן הכלל שמלמד על הכלל.
אולם בכל רע יש גם טוב. למשל אם הרע הוא חוסר השינה הנגזר מהעבודה סביב השעון, לפחות לא נדרש ממך לקום בבוקר...
אני מעתיק את מה שעניתי לעינת על שאלה זהה:
קורה גם לי שמישהו מבולבל במיוחד מציע לי עבודה.
אני עונה לו שזה מעניין כי אני בדיוק מחפש עובדים בעצמי.
משום מה תמיד הצד השני מגיב על דבריי בהסטת הדיון לנושא אחר.
אז גם אם זה לא עזר לי עד כה למצוא עובדים, זה לפחות מאפשר לי להוריד מהפרק את הדיון על "העסקתי" כביכול עבורו.
ואולי אוסיף על תגובתי משם:
אמנם כל ה"הצעות" שקיבלתי עד כה היו כנות לחלוטין, והמציעים באמת היו זקוקים לשרותיי (אם כי עדיין מאוד מבולבלים; אם לא מציעים הצעות כאלו לעובד שכיר רגיל, הרי שליזם - על אחת כמה וכמה!).
אך ייתכן שיקרה לך שמשקיע פוטנציאלי, או אדם הקשור אליו, ינסה "לבדוק" אותך, מתוך הנחה שהמיזם שלך הוא סתם חרטוט ושאם רק תקבל הצעה נדיבה, אתה תזנח הכל ותאמץ אותה בהתלהבות.
ולכן, גם אם "הצעת עבודה" שכזאת קורצת לך, תיאלץ לדחות אותה על הסף. רק כך תוכל להפגין מחויבות מלאה למיזם, ואמונה מוחלטת בפוטנציאל שבו. אם אתה לא תאמין, למה שאחרים יאמינו?!
עד לכאן "שתי האגורות" שלי.
כל מילה בסלע
אכן בשביל להיות יזם צריך הרבה אמונה,עקשנות,משמעת עצמית ועוד כמה תכונות
אה וגם רעיון מופרח שעלה לך באמצע הלילה...
בהצלחה ליזמים שבינינו