הרגשתי רע בעקבות מחיקת התמונה שלי.

לא בגלל ההנהלה, אלא בגלל שהבנתי שיש אנשים קטנוניים שמבקשים להרע סתם כי בא להם, ושאותם האנשים נכנסים אליי הביתה - לבלוג שלי, סתם כדי להרע.

הרגשתי גועל ולא רציתי לחזור.

יש הרי כל כך הרבה אנשים כאן שמפרסמים תמונות שלא רואים בהן כלום.

אני שונא רוע וכשנתקלתי בו יכולתי או לזעום או פשוט פשוט להתחפף.

אבל מהצד השני, עשיתי פה כמה קשרים שנגעו ללבי.

יש כאן כמה כותבות וכותבים שלא מוצאים כל יום.

בגללם חזרתי.

אז לפחות בינתיים - אני כאן.