התחרות הסמויה בין הכתבים הצעירים הרבים שפזורים בישובי הדרום.גורמת בדרך כלל לעיוות המציאות בתחושת ציבור צופי הטלוויזיה,בשל הכפילות והחזרה שוב ושוב על אותה חדשה משל והיתה בלעדית של הכתב בשטח. והנתק בין הכתבים ניכר בעליל  מה שקורה הוא כי הכתב בשטח אינו מקשיב בעצמו ואינו צופה בחדשות ,מכוח היותו עסוק וטרוד בהכנות להופעתו בתשדיר "קבל עולם".ולא שם לב כי כבר שנים שלושה אחרים דשו בידיעה שלו עצמה מכל זוית אפשרית .ומי "שסובל" זה אנחנו ששומעים שוב ושוב את אותה ידיעה לטוב ולרע.תלוי בנקודת מבט של הצופה.והמאזין. ויש בזה טעם לפגם כי הציבור נאלץ בעל כורחו להאזין לחומר "לעוס לעייפה" אף אחד מאותם עשרות כתבים חדשים וגם לא הפרשנים הידענים שיש להם דיעה ותשובה מנומקת לכל ידיעה שעולה. פשוט ללשאול ולנסות להסביר לנו . ובעיקר לעולם .איך וכיצד זה רצועת עזה הטוענת למצור ותחושת מחנק? איך מצליחים החמ"אס ושאר קבוצות הטרור להחדיר כמות עצומה של טילים בכל זאת ולמקמם בכל רחבי הרצועה . ואין פוצה פה ומצפצף.ועד לרגע זה אף אחד מאותם כתבים ידענים לא חושב לשאול כלל.ואולי הגיעה העת לשאול בקול רם את המצרים .מה קורה? כי המשחק של חסימת המעברים בין מצרים והרצועה שוב אינו תופס ,נוכח המתהווה בשטח לאמיתו של דבר.