כמה מכם מכירים את הספר?
אני מניח שלא הרבה. אבל בכל זאת אני רוצה לספר לכם ולו מכיוון שהספר הזה הוא אחת החוויות הספרותיות הנפלאות ביותר שעברו עלי בתיכון. טוב, יש עוד סיבה שנזכרתי בספר הריגול האנטי-ריגול הטוב ביותר שפגשתי, אבל קודם כל אספר לכם על הספר.
תומאס ליוואן הוא האדם הפציפיסט ביותר שאפשר לחשוב עליו. מה שהוא שונא זה כל מה שקשור לאלימות, לטמטום, לחוסר טעם ולנוכלות. כל מה שהוא אוהב זה נשים יפות, אוכל טוב, שכל ישר ובעיקר את החיים הטובים. השנה היא 1939 וליוואן נקלע למעשה מרמה של שותפו שמסבך אותו עם בערך כל רשתות הריגול והריגול הנגדי באירופה. הוא הופך להיות סוכן כפול משולש ומרובע ולפעמים אפילו יותר מזה, תוך שהוא מצליח לסדר את כולם ולעבוד בעיקר למען ההנאות הגדולות של חייו - אוכל טוב ונשים יפות. בעצם, הדבר המאפיין אותו בכל מקום בו הוא מותיר את חותמו זה כישורי הבישול שלו. ככה מתארים אותו בכל המקומות וככה גם כמעט עולים על עקבותיו לא אחת. הספר רצוף מתכונים המתארים בצורה הכי מפורטת את שלל ארוחותיו הנפלאות של תומאס שלנו ועל כמה מהמתכונים שניסיתי אני יכול להעיד שהם בהחלט מרשימים.
ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי היום הגעתי הביתה רעב.
נו, תאמרו לי, מה הבעיה? פותחים מקרר, מוציאים את הדבר הראשון שיש ללעוס ולועסים אותו...
אז זהו! שבחיים לא! יש גבול לעקרונות המקודשים שאני מוכן להפקיר בגלל רעב קל. אחד מהם זה בלוטות הטעם. הכנתי לי, אם כן ארוחה ששכנעה אותי לכתוב פוסט לתועלת הציבור. מתכונים שתכננתי תוך כדי הליכה הביתה ולצורך כך עברתי במכולת כדי לקנות יוגורט. אחר כך הגעתי הביתה, ראיתי כל מה שיש לי ואז המתכונים כבר היו מסודרים בראש כמו שצריך ומה שנותר זה להכין, לאכול ואז לרוץ לספר לחברה... ועכשיו אכתוב לכם את מתכוני הארוחה מיד לאחר התפריט, ממש כפי שזה כתוב בספר הנפלא "אפשר גם בלי קוויאר" שאם עוד לא קראתם אותו בתיכון - רוצו ותקראו עכשיו!
אורז לבן מוקפצים בסגנון חופשי קרם תפוחים ויוגורט הארוחה שהצילה אותי מרעב כבד
אופן ההכנה:
אורז לבן מחממים מחבת על אש גדולה, מטפטפים טיפה אחת של שמן זית ומיד מוסיפים אורז בכמות הרצויה. מוסיפים מלח, מקפיצים את האורז כדקה ומעבירים אותו לסיר. מוסיפים מים באותה כמות של אורז ועוד קצת ומביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב. מכסים ומשאירים על אש קטנה למשך עשרים דקות בדיוק.
מוקפצים בסגנון חופשי חותכים פלפל אדום (המכונה גמבה) לרצועות דקות, מכניסים לאיבריק מלא מים ומבשלים על אש גדולה. אל דאגה, אפשר לעסוק בדברים אחרים, זה לא יגלוש. מקלפים קישוא וחותכים אותו לעיגולים דקים. חותכים עגבניה לקוביות. מחממים מחבת על אש גדולה, מוזגים שמן זית בעין יפה, מסננים את הגמבה מהמים, מכניסים את הגמבה ואחר כך את הקישוא לתוך המחבת ומקפיצים. יהיו להבות, לא להבהל. מוסיפים את העגבניה וממשיכים להקפיץ. שמים מלח, פלפל שחור גרוס, עלי כוסברה ועלי סלרי וממשיכים להקפיץ. סוחטים חצי לימון לתוך המחבת (רצוי עם מסננת קטנה, כדי להמנע מחרצנים) ולבסוף מוסיפים בערך חצי צ'ייסר ג'ין. מקפיצים עוד חצי דקה ומעבירים לצלחת.
קרם תפוחים ויוגורט את הקרם מכינים עוד לפני המוקפצים, בזמן שהאורז מתיישב על אש קטנה, כדי שישהה כמה שיותר זמן במקרר. מקציפים שתי ביצים עם מעט סוכר עד לקבלת קצפת יציבה. מוסיפים גביע יוגורט ומעט קינמון וממשיכים להקציף עד לקבלת מרקם חלק. חותכים תפוח עץ (רצוי גרנד סמיט) לקוביות כמו של סלט וטובלים אותן בסוכר. ממיסים מעט סוכר ולפני שהוא משחים מוסיפים את קוביות התפוח עם הסוכר למחבת עד להמסה מוחלטת של כל הסוכר (בלי לשרוף אותו!). מקפלים יפה את הסוכר עם חתיכות התפוח בלי לשבור את הקצף ובוחשים. מכניסים למקרר.
ספרו לי שלא יצא טעים ואתם מקבלים את הכסף בחזרה |