הויכוחים המלומדים של הפרשנים השונים ,בדבר חיוב או שלילת  "הכניסה הקרקעית יש בו להאיר את עינינו על הסיבוכים המדיניים האפשריים במקרה כזה, כלומר של כניסת  כוחות רגליים וכליהם המשוריינים.ברחוכות ערים הומות רוחשות וצפופות אוכלוסין. והאפשרות לפגיעה באזרחים הנילוות בהכרח לכניסת כוחות כאלה.

דבר אחד ניתן לשער בברור והוא כי כתישה מתמשכת כזו של חיל האויר הישראלי הנמשכת ארבעה ימים רצופים יומם וליל יש בה לבטח לזרות את האימה הראויה בליבות לוחמי "החמא"ס  המהוללים" רעשי המטוסים הנמשכים כל העת מעל ראשי האויב. מחלישה בהכרח את התנגדותו וגם אם מניעיו ורצונו נחושים להכות בישראלים הרי שהטבע האנושי עושה בחלוף השעות את שלו. וצרוף הנסיבות פועל לרעת המחבלים  המנסים איכשהו תחת הלחץ הנמשך ומתגבר עם כל שעה שעוברת. התיסכול של יירוט מאות טיליהם מטיל אף הוא את מוראו על רוח לחימתם וכל מה שהם שומעים ומבינים מדברי הנציגים הישראליים הוא רק "שזוהי רק ההתחלה והלחץ ימשך ויתגבר" והאמינו לי כי הם יודעים את מצבם אל נכון ומאמינים לדובר צה"ל בכל מילה מדבריו.ובעיקר חשים את המציאות בשטח

ההקבלה של המצור על העיר התנכית "עי" על ידי יהושוע ובני ישראל היא הכי קרובה מבחינה מנטלית למצב היום בחילוף זמנים וכלי לחימה.כתישה זו יש בה כדי לערער את רצון מחבלי החמא"ס ורוחם השפופה נוכח ההפגזות של חיל האויר.אני לא מכיר אדם שיכול להחזיק בעירנות ולגלות כישורי לחימה כפי שהוא יכול ויודע ולשמור על יכולת זו אחרי כתישה כזאת.

ניכר כי ניהול המערכה הפעם נעשה בחוכמת ניהול מרובה ונכונה. כל שנותר לנו האזרחים הוא לתת יד ולהטות כתף לעידוד כוחות הצבא הפועלים בשטח ולכן ראוי וטוב שיישמע קולו של העם לעת הזו. ולצעוק "יישר כח "ענק