אז אני אומרת: "מוות"

והם אומרים: "חיים"

משכנעים אותי במה

לא בדיוק ברור לי

הם בעצמם לא יודעים לחיות

ואם היו חיים לא היו מדברים ככ

לא היו מטיפים כל כך

לא היו מתאמצים לזהות את האחר ולהצביע על חוסר מודעותו

אני אומרת: "הרס"

והם אומרים בנייה

שפה חדשה

תלמדי לדבר

תלמדי לחשוב

תלמדי ללכת

להיות אישה

תלמדי איך עושים זאת

אני אומרת: "הס"

והם אומרים: "דברי"

דברי כי כואב לך

דברי אם מפריע לך

דברי למען השם, 

כי אנחנו בחברה ניאומדיקלית

ניאוקפיטליסטית

ניאו ניאו ניאו

ואני שואלת ניאוקיביני-מי

את מי אני יכולה להאשים בכך שאני מובלת כמו עדר

בכך שאני מייסרת את עצמי כאינני חלק מהעדר

בכך שאני שותקת

בכך שיש בי משאלת מוות תמידית

בכך שאני פשוט אישה כמו שאני יודעת להיות ולא כמו שהחברה הארורה רוצה שאהיה

חסרת מעצורים וטוטאלית

מתאהבת מהר וטיפשה

זה מה שאני

ומודעות, ועירנות, ומילים של רוח

בתחת שלי