המרגל שאכזב אותי
כשג'יימס בונד יוצא שוב להציל את העולם חיכי מתייבש מהתרגשות. ג'יימס האולטימטיבי, עם בת צחוק ממזרית, הרבה פירוטכניקה היי טקית, ושלל חתיכות מכל צד מסדר לי שעתיים וקצת של קורת רוח. אמנם הורגים על שמאל ועל ימין גם חפים מפשע, וגם פושעים נוראיים אבל, הכול אסטטי ,במידה ובמרחק נכון של המצלמה מנהרות הדם.
את דניאל קרייג, השחקן שמגלם את בונד, קבלתי ברצון ונהניתי מהסרטים בהם השתתף. לכן כל כך התאכזבתי כשהתברר לי (אחרי רבע שעה) שג'יימס בונד האחרון "שמים נופלים" הוא שעמום מרוכז וחסר את כל מה שעשה את הסרטים השונים אהובים כל כך על המוני בני אדם .
נראה לי, שהפעם החליטו האנגלים להכניס לסרט אלמנטים דרמטיים שכוחם יפה אולי בסרט אחר. ג'יימס מתלבט יחד עם M ושאר החבר'ה בהנהלת השירותים החשאיים האם הוא כשיר ונכון לבצע את הפעילות הפיסית.כאילו רמזו לנו, ג'ימס הזדקן אבל כפרות,תנו לו צ'אנס. הסרט חף מפטנטים קורעים. מכונית האוסטין ששרתה את שון קונרי אי שם לפני עשרות שנים מיובאת אל הסרט ומכיחה את חסרון כל השאר. M עוברת מטמורפוזה' והופכת להיות אישה רגישה ורגשנית. הרע הוא בכלל אלגורי, בחור מטורף שצמח בשירות והפך לאימת העולם הנאור לא לפני שהופקר על ידי שולחיו והוא בפוסט טראומה אימתנית.
הסרט קודר ומצולם באווירה רמברנדטית משהו. התחשק לי רוב הזמן להדליק את האור. החתיכות לא משהו, יותר נשות קריירה שנרקמו לתוך העלילה. אפילו מני פני האלמותית, מזכירתם של האמים השונים, היא כאן נערת שטח שהספיקה להחטיא כמה יריות ,הניחה את האקדח והמירה אותו בשולחן המזכירה.
הסרט קודר למדי, אין בו חיוך אחד לרפואה, ואני שואלת איפה נחבא ההומור הבריטי משובב הנפש ? אם אתם יכולים להימנע, ותרו על "שמים נופלים". את שיר הנושא, שכתבה ושרה אדל, אפשר לשמוע באופן בלתי תלוי.
|
