כל הגאווה הלאומית, כל המורל, כל הרוח- הכל נגמר. התרסק. נמעך. עם ישראל התעורר שוב לתחושת חמיצות מוזרה שכזאת, לא רוצה להשתמש במילה ״בושה״ אבל בטח שלא מרגיש גאווה.
מה השגנו? מישהו יכול להסביר לי? לא איזה פרשן בחדשות או בעיתון, מישהו מהחבר׳ה, מישהו שמדבר בשפה שלי. לא משתמש במילים כמו ״הכלה״, ״הבלגה זה כוח״. אם הבלגה היא כוח, אז למה החמאס עדיין יורה עלינו למרות שאנחנו כבר כל כך חזקים אחרי 12 שנות הבלגה? אחרי אלפי טילים ורקטות? ואיך בדיוק מתבטא כל אותו כוח שאנחנו צוברים בהבלגות שלנו?
זה כל כך פשוט שזה עצוב- חמאס מודיע קבל עם ועדה שהוא ימשיך לירות עד לשנייה בה תכנס הפסקת האש לתוקף. הוא בעצם מודיע קבל עם ועדה שהוא ינצל כל שנייה וכל הזדמנות לנסות להרוג עוד ועוד ישראלים. ואצלנו? אצלנו מריעים- ״הפסקת אש״. רק חסר שביבי יכנס מסיבת עיתונאים ויודיע ״הבאתי שלום בדורנו״ כמו צ'מברליין כשחזר ממינכן. זה כל כך פשוט שזה עצוב- ביום בו ארגון טרור יורה כמה עשרות טילים על ישובי ישראל, כולל על עיר הבירה שלנו, ביום בו יש 2 הרוגים ושישה פצועים, ביום שכזה ממשלת ישראל מנסה בכל כוחה ״להגיע להבנות״. הנה, הבנו. הבנו אתם לא רוצים ללכלך את החליפות שלכם ואנחנו נהיה אלה שנשלם את המחיר.
אל תגידו שאני סתם אנטי. לאחר חיסולו של בן-לאדן, סליחה ג׳עברי, כתבתי בפירוש שכל הכבוד לממשלה. אחרי כמה שנים בשלטון שבהם חטפנו מאות טילים, הם ביצעו פעולה התקפית איכותית ביותר ועל כך הגיע להם כל הכבוד. חיסול ארכי-מחבל כמו ג׳עברי זה בהחלט משהו לשים בקורות חיים. אבל עכשיו גם צריך להגיד את האמת- גועל נפש. גועל נפש שמפסיקים לפני השגת המטרות. שמפסיקים באמצע. גועל נפש שהקפיצו עשרות אלפי מילואימניקים באמצע הלילה, כדי לשחק ״מי יותר גבר״ מול החמאס (ולהפסיד!). ליברמן אומר שאי אפשר להיכנס לעזה חודשיים לפני בחירות? אז למה מראש הקפצתם מילואים??
אל תגידו לי שהשגנו את המטרות, חוץ מחיסול ג׳עברי מה השגנו? 1. פגענו במרבית המשגרים: נו באמת, פגענו במשגרים ארוכי טווח שמאיימים על תל אביב. יש עוד מאות משגרים לטווח קצר, שלא נדבר על מאות המרגמות שמטווחות את יישובי עוטף עזה. כשהם ירצו לירות, אל תדאגו להם, הם יסתדרו. 2. הקטנו את מלאי התחמושת ברצועה: בחייכם! הרי הם מבריחים פי עשרים תוך חודש. הדרך היחידה שהקטנו להם מלאי תחמושת זה כשהם יורים עלינו ללא הפסקה... 3. החזרנו את ההרתעה: השקר הכי גדול. איזו הרתעה? הם יורים ויורים, ירו וימשיכו לירות. הדרך היחידה להשיג הרתעה זה בכוח. מלבנון לא יורים יותר, למה? כי שם השתמשנו בכוח. אחרי עופרת יצוקה היה קצת שקט? כי השתמשנו בכוח קצת יותר מאשר הפצצת מנהרות דלק. 4. העולם נשאר לצידנו: ממש... העולם התחיל איתנו ולאט לאט התיישר עם מכונת התעמולה הליברלית-פלשתינית. אז לא פתחו עוד דו״ח גולדסטון, ואוו. איזה הישג כביר. תדאגו לשלוח ברכות בפייסבוק לחבר׳ה מהדרום, אלא אם כן אין להם קליטה כי הם שוב במקלטים, חוטפים רקטות.
אבל אל תדאגו, כבר אתמול התייצבו סוללת שרינו באולפני החדשות ודאגו לפמפם לעם ישראל שזה הישג אדיר. הגדיל לומר שר החוץ ליברמן שאמר שהם מקווים שהסכם הפסקת האש יביא שקט לחמש-שש שנים. וכולם מיישרים קו עם ביבי-ליברמן, אחרי הכל, במפלגה אחת היו"ר קובע הכל ובשנייה יש תכף פריימריז ומי יסתבך עם רשימות חיסול. מי שרוצה להבין למה "ישראל היום" מכונה הביביתון, מספיק שיקרא הבוקר את דן מרגלית בטור שכל כוונתו האדרת נתניהו ומזעור הנזק התודעתי תוך הטלת רפש באחרים לקראת הבחירות הקרבות. איך כבר אמרתי? גועל נפש.
אינני מחרחר מלחמה. לא מתוך תאוות ההרס והמוות אני לוחץ לכניסה רגלית, אלא דווקא מאהבת החיים. אהבת העם והמולדת. אף מילואימניק לא רוצה להיות שם, אבל כולם מוכנים להיות שם, אם רק נשתמש בהם. הרי לפני שבועיים אם הייתי אומר לכם שחמאס יפיל טילים על ירושלים וגוש דן הייתם אומרים לי שאני משוגע כי הרי ברור שנכנס בהם. אז זהו, שלא, אנחנו לא ״נכנסים״. אנחנו מחכים שישה ימים כדי ״להגביר את התקיפות״ וגם אז משוועים להפסקת אש. כל העוצמה הצבאית שלנו, כל החוסן הלאומי, ההרתעה, העורף האיתן, נמחקים לאור עמוד השדרה הנזיל של ממשלות ישראל.
מדינת ישראל החלה את המבצע הזה כמו לוחם שייטת, ומסיימת אותו כמו מאבטח בקניון. את החשבון נשלם בקרוב.
|