כותרות TheMarker >
    ';

    בלוג ומגוג

    ברוכים הבאים להיכל הפך השמן, מקדשו של משיח הקשר, בלוג ומגוג.

    יש לדומם מנועים, לחלוץ מליצות, להחריש ניידים ולהסיר (רק) נעליים בכניסה.

    נא להיכנס בדומיה על הבהונות פן יופר הריתמוס של מעגל הצהריים....

    אפשר לעשות צ'ק אאוט בכל רגע, אך לא ניתן לעזוב לעולם.....

    אפילוג למבצע כיפה אדומה

    2 תגובות   יום רביעי, 21/11/12, 13:59

    כיפה אדומה הלכה לבד ביער לסבתא, פגשה את הזאב וסיפרה לו לאן היא הולכת, וזה כמעט נגמר באסון. את הסיפור הזה המציאו כדי ללמד ילדים לא ללכת שבי אחרי זרים באזורי סכנה. 

     

    מבצע עמוד ענן, או בשמו האמיתי, מבצע כיפת ברזל, אם יסתיים כאן, יחשב בפרספקטיבה היסטורית לכישלון חרוץ. הנשק ההגנתי החדשני מנע, תודה לאל, פגיעה קשה בעומק העורף הישראלי. אמנם שגרת החיים הופרה גם במרכז הארץ הפעם, עם אזעקות וגיחות לממד, אולם ההתרחשות המשמעותית ביותר של המבצע הזה היא זו שלא התרחשה, אין תבוסה צבאית של החמאס, שלא תוכל להתרחש ללא חתירה למגע ישיר ודורסני עם האוייב. החשש מהסתבכות בבוץ העזתי והלחץ הבינלאומי גרמו לממשלת ישראל לחדול אש ראשונה ובעצם להותיר את האוייב בעמדת יציאה מצויינת לפיצוץ הבא, שיהיה קטלני הרבה יותר. התשתית האנושית של ארגון הטרור כמעט ולא נפגעה במונחים צבאיים (כמה עשרות הרוגים) ואת התשתית הפיזית יבנו מחדש בסטנדרט משופר וממוגן יותר תוך מספר חודשים בכספים שיזרמו ממדינות המפרץ.  

     

    בסבב זה היתה קפיצת מדרגה מדאיגה באיומי הטילים מעזה שמכסים כבר את מרכז הארץ ואזור ירושלים, למזלינו כיפת ברזל עשתה את העבודה מעל ומעבר והצילה נפשות רבות, אולם אליה וקוץ בה. אם חלילה היה טיל חודר את מעטה ההגנה על גוש דן פוגע במטרופולין בעוצמה, הרי שישראל היתה כבר עמוק בעזה בכיבוש שטחי שיגור וחיסול שיטתי של אנשי החמאס. הרע מכל לא התרחש למזלינו בזכות משחק הגנה טוב, וזה רק ממחיש את אובדן הדרך במבצע ומעמיד אותנו במצב תגובתי מתמיד, ללא אסטרטגיה ברורה, כנגד חמאס. היוזמה אינה כבר בידינו כבעבר ואנו נגרר לסיבוב הבא בתנאי פתיחה הרבה פחות טובים מסיבוב זה. בפיגוע היום מוכיח החמאס שהיוזמה שוב בידו ואנו נגררים אחריו, הוא מכין את מצעד הניצחון ואנו נקבל שקט זמני שברירי שתלוי במצב הרוח ברצועה.

     

    במבט על הסביבה המדינית ומערך השיקולים הרחב, הסטת תשומת הלב מרצח העם בסוריה והחשש מפתיחת חזית בגולן, מעמדה החדש של מצרים והשאיפה לבנות יחסים עמה או להימנע מזעזוע בהם, האיום האיראני והצורך לגייס את העולם לצידינו, כל אלו גרמו לנו למצמץ בסיבוב הנוכחי והתשלום בוא יבוא. גם החיזבאללה המתוחכם והחזק יותר מצפון מתבונן בחולשה שלנו, לומד את ההתרחשויות, מפיק לקחים ומכין את עצמו לסיבוב הבא עם נשק איראני מתקדם יותר. 

     

    אם לאחר ההתנתקות התמודדנו עם מרגמות וקסאמים מאולתרים, בעימות 2008 עם גראדים לאשקלון ואשדוד, בעימות הזה עם פאג׳ר 5 שמטווח את גוש דן וירושלים, הרי שבעימות הבא או בזה שאחריו יכנסו אמצעי לחימה וטילים מסוכנים שבעתיים. 

     

    בסבב הבא כמות הטילים תגדל, הם יהיו לטווחים ארוכים יותר ויכסו את כל מדינת ישראל, עם רמת דיוק גבוהה יותר כלומר יוכלו לפגוע במטרות אסטרטגיות, ועם חימוש קטלני יותר בעל פוטנציאל הרס והרג גדול יותר. לשם אנו הולכים בהיעדר הכרעה. בטווח הנראה לעין יוכל ארגון טרור לשגר טיל מרחוק שיפגע בכור בדימונה, בבתי הזיקוק, או בקריית בתל אביב, שוו בנפשיכם מה עלול להתחולל כאן לנוכח אסונות שכאלה, החל ממלחמה קשה וכלה באובדן שליטה וכאוס אזורי. שום מאזן אימה לא ימנע מארגון טרור לפגוע פגיעה אסטרטגית בישראל ולנפנף בנצחון, אלא רק תבוסה שלו וקביעת כללי משחק חדשים שבו היוזמה והשליטה בידי ישראל. לשם כך נדרשת מנהיגות אמיצה חסרת פשרות עם יד אחת שמושטת לשלום ויד שניה המחסלת כל קן שרצים מסוכן המאיים על ישראל.  

     

    אחרי פתיחה עוצמתית ומבריקה של המבצע חזרנו לדשדש בחשש מכניסה לעזה. העזהפוביה ידועה לאויבינו והם ידעו למנף אותה לטובתם גם בעתיד. אולם ככל שנדחה את העימות החזיתי המחיר ילך ויגדל במכפלות. מה שעשתה כיפת ברזל, צחוק הגורל, הוא הגנה על החמאס מתבוסה לצה״ל ומתן שהות לאוייב להתעצם לקראת הסיבוב הבא. החמאס יתחזק גם במישור ההגנה ויקבל לידו נשק הגנתי כנגד מטוסים. השמיים כבר לא יהיו בטוחים כבעמוד ענן ותסריט של כלי טיס ישראלי שנפגע מטיל נ.מ וחייל ישראלי בשבי אינו תלוש מהמציאות העתידית.

     

    בסוריה טובחים באזרחים כבר למעלה משנה, מאה הרוגים ביום, דיפלומטים עולים לרגל בתחינות וטיוטות לאסד, לחץ כלכלי וחרמות והוא ממשיך בשלו בגיבוי רוסיני (רוסי וסיני) וברוח גבית איראנית. אסד הנורא מכיר את שפת הג׳ונגל המזרח תיכוני, ונלחם עד חורמה במורדים, שאינם טובים ממנו. האם ניתן ללמוד מכך משהו על העימות שלנו? בודאי, חוקי המשחק כאן אחרים ואם תתנהג כשפוי בבית משוגעים אז תישאר בחוץ, או שלא תישאר בכלל. גם תורכיה הדמוקרטית שמתגעגת לאימפריה העותומנית היא דוגמה לתגובת נגד בשפה האזורית להתגרויות סוריות בגבול, היא לא חיכתה אלף רקטות עד שהגיבה בעוצמה.

    במזרח התיכון מי שלא מדבר מזרח תיכונית לא יובן כהלכה ובסופו של יום ימצא את עצמו עם הגב אל הקיר. לא שעלינו לטבוח, אך עלינו לדבר בשפה המקומית ולחתור להכרעה ותבוסת החמאס באמצעות הכוח הצבאי האיכותי שלנו.

     

    טרם נרפאנו מטראומות לבנון הראשונה והשניה, הלקחים הצבאיים הופקו, אולם מדינית עדיין לא. עלינו להיות מוכנים לשלם את המחיר הבינלאומי בטווח הקצר, לא לחשוש מגולדסטיינים וארגוני זכויות טרור, כי למחרת הנצחון יבואו כל המדינות השפויות שהטרור מאיים עליהן להתחכך בנו וללמוד איך עשינו את זה בעוצמה ובתכליתיות. בינתיים ילמדו אלו את ההצלחה של כיפת ברזל וירכשו כמה לעצמם. 

     

    לא בונים אסטרטגיה על נשק הגנתי יעיל ככל שיהיה. נשק כזה נותן מרחב החלטה ותמרון למנהיגים, אך אין ללכת שבי אחריו לבונקר. היעדר הכרעה טוטאלית של החמאס גם בסיבוב זה יחשב במזרח תיכונית לכניעה של מדינת ישראל הפועלת לפי נורמות שאינן מכאן. החשש המוצדק לחיי חיילים והסתבכות קשה בעזה יעלה בבא העת בפגיעה קשה שבעתיים בחיי אזרחים רבים כשכיפת הברזל כבר לא תועיל. רמז קיבלנו אתמול בראשל״צ והיום בל אביב.

     

    אם בהתמודדות עם ארגון טרור קטן חמוש בטילים ורקטות איננו משיגים הכרעה ברורה, כבר בפעם השלישית, מצפון ומדרום, מה יהיה במבחנים גדולים שבעתיים? מדינת ישראל הולכת ומאבדת מכושר ההרתעה והופכת להיות הילד המגודל, הנאיבי והמסורבל של השכונה. לפיכך עלינו להיות מודאגים. 

     

    ממשלת ישראל לא מספרת לאף אחד לאן היא הולכת, אבל לא משום שלמדה את לקח כיפה אדומה, כי אם משום שהיא בעצמה אינה יודעת. ממשלת ישראל שכחה שהג׳ונגל המזרח תיכוני אינו גינת נוי ושורץ בזאבים רעבים המשחרים לטרף, ואנו עוד נשלם על כך מחיר כבד ...

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/12 22:53:
      מעדיפה סיפורים על כיפות אדומות, זאבים, סינדרלות ושלגיות. אמהות חורגות מפחידות אותי פחות מהחמאס...
        22/11/12 14:35:
      הדימוי יפה, אבל המסקנות שלך מוטעות מיסודן. אנחנו לא סוריה, וטוב שכך. אנחנו ממש לא מסוגלים להתעלם מתמיכה בינלאומית. אסטרטגיית ניהול המבצע כפי שהיא דווקא מזכה אותנו בנקודות תמיכה שאנחנו כה זקוקים להם. החכם יודע להבחין מראש בין רצוי למצוי. כנראה שראית מדי הרבה סרטים הוליוודיים אם אתה מעריך שבשקלול כל הנתונים אפשר להשיג הכרעה ברורה. כנראה שלא למדת דבר מן ההיסוריה. גם לא שכחת כלום מן האשלייה האגוצנטרית , שהכול תלוי רק בעצמנו. נתוני הפתיחה של המבצע הנוכחי היו טובים יותר מאלו של עופרת יצוקה. דווקא ההישענות על יכולת הגנתית מציג באופן משכנע יותר את הטיעון הישראלי שאנחנו הצד המותקף. כתוצאה מכך יש לנו מרחב נוח יותר לתגובות צבאיות. גם אם היינו מסוגלים להפיל את החמאס, לא בטוח כי זה הצעד הנכון, לצערנו. אבל חמאס שכבר חווה פעמיים את התגובה של ישראל, ובפעם השנייה אפילו בצורה צבאית מתונה, באמת יהסס פעמיים. קוראים לזה הרתעה, וזה לצערנו מה שאנחנו מסוגלים וחייבים להשיג בתוך הגונגל העולמי. את כל השאר תשאיר לשיכתובים הוליוודיים של סיפורי אגדות.

      ארכיון

      פרופיל

      oded ron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין