גברים יקרים,

הפכתם אותי לפריקית של תשומת לב.

וכבר הרבה זמן שלא נתקלתי באחד,

שלא נפל שדוד לרגלי.

עכשיו,

קשה לי להתמודד עם מי

שלא מעריץ אותי מספיק.

ואפילו,

לא-עלינו,

לא מתייחס אלי בכבוד הראוי לי,

ולא משאיר לי ברירה אלא,

לפנות אליו, בעצמי, שוב ושוב.

אז או שתפסיקו להתייחס אלי,

כדי שאתרגל,

עם הזמן, לחיות בתחושת דחייה.

או שתפצירו בו

לשים לב לקיומי.

איך זה, שהוא לא רואה.

ולמה אפעם לא הולך לי איתו.

למרות שבדרך-כלל,

עם אחרים,

אני מקסימה,

באמת.