כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גלה יא אלה

    ארכיון

    דמדומים!

    6 תגובות   יום חמישי, 22/11/12, 07:19

     

     

    ''
    השבוע קמתי משבעה, אמי נפטרה.

     

    אני חושבת שמכל התגובות על פטירתה בטרם עת של סבתא אסתר - אמי,
    התגובה של בתי הקטנה בת הארבע וחצי היתה הקשה ביותר.

    בהמלצת הגננת ניסיתי לשוחח איתה, היא היתה בהיפריות שלא אפשרה.
    ההיפריות שנמשכה יומיים הגיעה לקיצה ביום השלישי בו התחפרה בי, טמנה את ראשה ובכתה, לא בכי של ילדה קטנה שאיבדה את סבתא, בכי חסר קול, כזה שלא ניכר עד אשר הרמתי את הראש והבחנתי בפניה האדומים ועיניה הרטובות.


    היום בבוקר, לפני דקות הגיעה מחייכת מהמיטה, אמרה בוקר טוב וסיפרה בהתרגשות שחלמה שסבתא אסתר איתה בגן השעשועים ביישוב ומעליהם קשת בשמיים.

    היא לא ראתה את התמונה הזו מעולם, האחת שצילמה חברתי Ola Kuchuk עם צאתנו את בית העלמין.
    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/12 01:11:

      צטט: Benj 2012-11-25 00:09:10

      תנחומי. הקשת מחברת בין שני העולמות.

       

       

      בנג'

      כיף לדעת שיש תקשורת בין שני העולמות:)

        25/11/12 00:09:
      תנחומי. הקשת מחברת בין שני העולמות.
        23/11/12 12:36:

      צטט: יורם גרוסר 2012-11-23 08:17:22

      דמדומים, - או נים לא נים.

       

       

      תודה יורם

      אשמח אם תבהיר:)

        23/11/12 08:17:
      דמדומים, - או נים לא נים.
        22/11/12 18:13:

      צטט: סיגלשטיבלמן דרעי 2012-11-22 15:11:09

      בכי חרישי שלא נשמע מתוך כאב של ילדה קטנה, פשוט שובר את הלב. מדהים ומצמרר - אני מאמינה שזה לא מקרי. חיבוק!

       

       

      כן סיגל

      אני חושבת שהדבר שהכי היה קשה הוא השקט בו היא בכתה.

      זה אופייני למבוגרים, ודאי לא לילדים בני 4.

       

      בכי חרישי שלא נשמע מתוך כאב של ילדה קטנה, פשוט שובר את הלב. מדהים ומצמרר - אני מאמינה שזה לא מקרי. חיבוק!