החלל האחרון

אתמול הכריזו על הפסקת אש ואנסה לכתוב בקיצור על מחשבות רבות שאני שרוי בהם.

ראשית , ניצחנו!!. ושיהיה ברור שכן במלחמות היום אין היום מנצחים ומנוצחים. היום אין קיסר רומאי שבא ושורף את ירושלים ומחריב את בית המקדש ומגלה את יהודיה. ואין מנהיג ישראלי שמקביל לו אפילו במחשבות. ואין מדינה שיכולה במאה העשרים ואחת להתנהג כך. אז לכל אותם המקטרגים מימין ומשמאל שלא הצלחנו, או שלא היינו צריכים וכ"ו. ... במלחמות יש רק מפסידים. (נקודה)

ניצחנו כוון שהקמנו מדינה לתפארת המדע. לתפארת מוסר בניה. לתפארת רוחה ההתנדבותית. לתפארת התרבות. לתפארת אומץ בניה וכבית מגן או "חדר מוגן" לכל יהודי ויהודי באשר הוא. גם אם הוא נמק במקומות חשוכי אל בעולם, או משתזף לשפת הבריכה במיאמי הרחוקה.

ניצחנו במלחמה הזאת האחרונה בזכות המוח היהודי שנותן פרותיו אחרי אלפי שנים של למודי תורה והוויות העולם החילוני, שמתבטא בחידושי הטכנולוגיה שהצילו היום רבים ממות.

ניצחנו בזכות הגיוס האחרון שהביא יותר ממה שחשבו בצה"ל, והוציאו מביתם ומשפחתם אלפי צעירים שעם כל הביקורת שיש בעמינו בימי חולין , בימי פקודה אנחנו שם! ותמיד

ניצחנו בזכות האיפוק שחסך חיי אדם. שכן יכלו במלחמה הזאת להיהרג חיילים ואזרחים, וכל חייל ואזרח הוא עולם ומלואו. ואתמול ביום חתימת ההסכם אבד לי אחד מעולמות אלו.

במלחמת לבנון השניה איבדו יעקב ז"ל  ועטרה תבדל לחיים את בנם שנפל כטייס. במלחמות כשנופל בן משפחה, נופלים גם ההורים. גם במשפחתי, וגם במשפחות אחרות. לכן כשהעמדנו צבא אדיר מול עזה באיפוק שכולו כוח, ויצרנו רתיעה. וחסכנו קורבנות משני הצדדים – נצחנו!!!!. שכן לא העמדנו רק את הצבא וחייליו העמדנו גם את המשפחות כולן, את הילדים, בני הזוג וההורים ואת כלל ישראל אחריהם.

יעקב כוכבא (שטרן) מפקדי מימי נעורי בבית"ר שמאז נפילת בנו נשא את המות בליבו, לא כל יום,  כל דקה ודקה, הוא החלל האחרון שלי ממלחמת לבנון.

כתבתי בזמנו שיר על הבן ב"קפה" ואוסיף בהמשך

את הבן לא הכרתי, ואת יעקב פגשתי לדקות ספורות פה ושם. אבל ראיתי בפניו, בגופו ובעיניו את הכאב הרב.

בילדותי יעקב ועטרה היו בבית"ר בשכבת המדריכים שמעלי. יחד עם עוזי לנדאו. גם זאב בוים ז"ל שמוזכר בשיר היו באותה תקופה שרים בממשלה שניהלה את המלחמה. בסך הכול באותה שכבת המדריכים שנה אחת או שנתיים מעלי. אהוד אולמרט שניהל את המערכה היה בשכבת הנערים מתחתי. ואנחנו כולנו כנערים תמימים לא ידענו, לא ידענו.

עם יעקב שוטטתי ברחבי ישראל ברגל בהרבה אהבת מולדת כנער, ואני זוכר ואזכור חיוך נערי וכובש לעד. הוא חלק מאבני ביתי הרוחני.

יעקב נפל עם בנו במלחמה ההיא, אבל החזיר את נשמתו לבוראו, אתמול. יהיה זכרו ברוך.

לכן אני חוזר ואומר ... באיפוק ניצחנו, ומוסיף שירי:

נכתב ימים ספורים אחרי שנודע לי שרן כוכבא טייס ההלקופטר שנפל במלחמת לבנון השניה הוא בנם של עטרה ויעקב. יהי זכרו ברוך

יושבים ושרים "היום שׂרה הקטנה"
עיניים זורחות אל מול המדורה
רגליים שלובות האחת בשניה
גלים מתרפקים על החוף בשלווה

אהוד בוויכוח על מה שקרה
גי'נוס נושא את קולו בחוזקה
מבטו באילנה, חום ותקווה
"נפגש בצאתי למלחמה"

עוזי מסתכל מסביבו בתהייה
מזייף כרגיל, בחיוך שלא מש לדקה
מחפש את זאב לוויכוח של רגע
שנמשך אל הלילה בחוף של טנטורה

 

שולה, חסידה, נאווה וברכה
"את המדינה נשחרר" בשירת נערות
גי'נוס מדגיש את ה"ח"  והרריש
אילנה מחייכת  אדומה מהאש

יעקב בסומבררו גדול לראשו
"תשיר לנו יעקב- הגנרל המקסיקני קסטנייטו"
מביט בעטרה מבט אוהב ומשועשע
עטרת תלתלים אדומה לראשה

העינים באש, חבורת נערים
חולצות בכחול, הצחוק בפנים
משובת נעורים, אהבה בליבם
האחד בשני הם נושאים חלומם

האש שככה, ירח עלה... וירד ועלה
עוזי היה כבר שׂר ממשלה
זאב שהיום שׂר עליה וקליטה
ואהוד...היום...עומד.... בראשה 

"היום שרה הקטנה, נפגש בצאתי למלחמה"
טייס נפל באפלת ליל לחימה
פרי אהבה, של חלום ותקווה
נקטף מגינתם של יעקב ועטרה 

עוזי לנדאו- שר בממשלה

זאב בוים ז"ל- שר בממשלה

אהוד אולמרט ראש הממשלה

יעקב שטרן- מפקדי בבית"ר

עטרה הלל-צור לימים שטרן - אשתו

ג'ינוס (גדעון) בן צור –מפקדי בבית"ר

אילנה לימים בן-צור אשתו

ברכה נאוה שולה כהן מגורי (לימים עמיר אם בניי) חסידה

ועוד ועוד...

חבורת נערים תמימה ונאיווית שרבות כמוה ישבו באותם הימים, סביב מדורות ושרו שירים שאת משמעותם הבנו בעיקר בימים אחרים.