מתנות
פוסטים פופולאריים
-
גרוש עם חור
10/9/12 | 1550 צפיות
-
בניגוד לכיוון התנועה
9/3/12 | 1308 צפיות
-
הפרופיל שלי
1/7/11 | 2367 צפיות
-
"אתה נהג?"
9/6/12 | 1739 צפיות
-
דירה למכירה
19/2/12 | 1757 צפיות
-
מידע דיגיטלי
4/6/12 | 1713 צפיות
פוסטים אחרונים
- להציל את העגונות 7/2/18
- נחמד שם בגן החיות 10/12/16
- טפשות או רוע? 13/4/16
- "אהבת" בעלי החיים 27/1/16
- חומר למחשבה 26/1/16
- יואב 19/1/16
הדמויות בסיפורי
| הדמויות בסיפורַי
אני בונה את הדמויות בסיפורַי, רוקם להן צרות ואסונות, מַטיל בהן מומים ונגעים ומתכרבל ביגונן.
אך לעיתים נסות הן על נפשן, אני כמו מתרוקן מנכסַי. בוהה סתמית, שוגה בהגיגַי ומתענה בתסכולַי.
בצר לי מתרפק על טקסט ישן, מחייה כאב עמום ומרוחק. נזכר עד כמה מר הוא גורלן ומתערסל בתוגתן.
אני בוכה עם הדמויות בסיפורַי ודִמעותי- דִמעות חדווה וגיל. מגדיש עד תום סאת יסוריהן ומתענג על סבלותן. |
תגובות אחרונות
-
day-dreamer
בתגובה על להציל את העגונות
-
טובסדר
בתגובה על הבריכות העליונות, המפלים ופסל של רעייתי
-
bonbonyetta
בתגובה על נחמד שם בגן החיות
-
n1free
בתגובה על טפשות או רוע?
-
bonbonyetta
בתגובה על "אהבת" בעלי החיים
-
סטאר*
בתגובה על שד
תגובות (54)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יונתן חברי היקר
התמוגגתי לקרוא אותך
שירך הוא ההוכחה שאומן אוהב את יצירותיו,
מפיח בהן חיים - ממש כמו שבתנ"ך אלוהים ברא את.....
(-: כשקראתי את השורה האחרונה חייכתי לעצמי
" מתענג על סבלותן " וזה מה שמיוחד בכתיבתך
אתה מתענג על יצירתך , זו שהכאב והסבל של הדמויות
עוברות אל הקורא - בעוצמה
* כוכב אהבה ממני
יונתן חברי, סלח לי על תגובתי המאוחרת
ליל מנוחה לכולנו
את צודקת, בורא עדיף על בונה,
תודה.
אני דלוק עליהן, ציפי, והן עושות לי רק טוב
למה?
האם אינך אוהב אותן?
אכן הזדהות היוצר עם היצירה...
כל הכבוד לך!
אצלי הדמויות נשכחות עוד בטרם יבשה דיו המקלדת...
*
אלומה
לבת אור הוצאה לאור,
ברור שהיצירה אינה יכולה לנוע ללא דמויות, ולמזלי- אחרי מנוסתן הן חוזרות אלי ומתירות לי לעשות בן כרצוני.
היוצר והיצירה. יונתן יקר, יצירתך היא דו ממדית בכתיבה. גם שירה וגם פרוזה. אתה כיוצר - יוצר יחסים מאוד מורכבים עם היצירה. מחד בורא אותה, תופר לה בגד רקמתי נדיר שאין לאיש, הופך אותה והופך בה כמו טבח הלש את הבצק לעוגה. כיוון שאתה היוצר שלה מערך היחסים ביניכם מאוד מורכב, אתה מחליט באילו תבלינים לתבל אותה, אתה מחליט מה להוסיף ומה להשמיט. אך איך תנוע יצירתך ללא דמויות?
עלילה כבר יש, אך היא צריכה לגעת בקוראים. הנגיעה הזאת תתאפשר באמצעות הדמויות והדיאלוגיים שתכניס לפיהן. ככה הם יניעו את העלילה והקוראים יתוודעו לרגעי שמחה ולרגעי עצב, לרגעי הומור ושנינות ולרגעי מתח עצבניים. כי הדמויות שבראת מחקות את מציאות חיינו. אך המציאות הבדיונית עולה בהרבה על המציאות של חיינו.
יונתן,
אתה מתאר גישה של סאדיזם ספרותי,
מטיל מומים בדמויות הסיפורים ונהנה...
יחד עם זאת, לך יש מאזוכיזם איכותי,
מתענג על סיבלותן וגם בוכה...
.
תמשיך לכתוב שלא נתענה בתסכולים...
שבת שלום,
רמי
אני כותב בפירוש שאלו הן דמעות גיל.
אני לא בוכה עליהן ובטח שלא מבכה את מר גורלן,
אבל אני מתענג על הדמות שיצרתי.
כמה שאתה רגיש?
גם אני משתתפת
"אני בוכה עם הדמויות בסיפורַי
ודִמעותי- דִמעות חדווה וגיל.
מגדיש עד תום סאת יסוריהן
ומתענג על סבלותן."
שבת שלום
הפוך אותי לדמות בסיפור וראה איך תתמלא גיל ואופטימיות אין סופית. (אני יכול להפוך זומבי למאושר וערפד לפילנטרופ פזרן. (הקושי אתם זה לא הקמצנות, אלא לילות ללא שנה, החברים האלה לא יכולים לפעול בשעות היום. זו הסיבה שאין לנו אף ערפד בפוליטיקה. זומבים יש דווקא.
בשירך ניבטת אמנותו של הכותב וסוד היופי במלאכת הכתיבה.
כיצד נשזרים חייו, נפשו ורגשותיו של הסופר בדמויות שהוא בורא בסיפוריו...
ואכן יודע כל כותב, עד כמה זה מתסכל כשהמוזה לא שוֹרָה...
יפה.
יונתן, אם לא הייתי מכירה אותך הייתי חושבת שאתה מזוכיסט...
וברצינות, מאוד מזדהה עם מה שכתבת.
אנו שכותבים, בדרך כלל מקבלים השראה דרך העצב והכאב. אם של הסובבים אותנו או של עצמנו.
כשמאוד טוב לנו עם עצמנו, אנו כותבים פחות.
סופשבוע רגוע לכולנו.
*
מעין ביקורת עצמית או ביקורת על יוצרים סופרים.
מעניין, מעורר מחשבה, אך מאד מודגש שביעות הרצון מהסבל של הדמויות ולא ברור לי מדוע לא לתת להן גם קצת אושר, למה להתענג על הסבל שלהן ואפילו כסופר היוצר אותן .
אתה פשוט, אוהב אותן.
חיים מלאים ועשירים יש לך
כל דמות
היא עולם ומלואו.
ככה זה, מרב.
הבעת הכאב מביאה למעין זיכוך,
אז הדמויות שסובלות בסיפורי עושות לי רק טוב.
למה?
למה לעשות להן את זה
ובעיקר למה לך?