בעיר שבאמצע קרחת היער בין שפע עצים מבטון ומדם תותח ללא רתע גונח בצער מטר מטרטר כל היום – מטומטם! הכביש מזופת משולל שלוליות ופרחי זכוכיות שפושטים את אורם המוגזם...
חתול מיילל אבל איש לא שומע הגשם גובר בקולו ושבריו על הכביש ערפל איזה אוטו נוסע ועוד אוטו בא ועובר אחריו הדרך נסחפת הגשם קולח הזפת שולח מבט מעיניו לשוליו...
עננים מתפרקים שלוליות רועדות השמים יורים פה ללא אבחנה אוטובוסים נוסעים מטרות ניידות הנוסעים ממתינים להם בתחנה אני רגע נלחץ מאחור יריה ומיד אחריה פורצת תמונה משונה...
כשפתאום לעצמה מכונית מתכווצת הכביש מלמעלה צופה בה אדיש דרכה חסומה בגדר מתפרצת נסחפת צוהלת שוכחת מאיש בין קרעי השלדה ריח דלק חמוץ אבל גשם חרוץ כבר רוחץ את הכביש ומרעיש...
על הכביש המזופת שבאמצע העיר שבאמצע קרחת היער מולי יש ברזל מקומט עם מזל לא מאיר וסירנה צורחת – אוי לי... אבוי לי... ובתוך השלולית שמתחת עב רך בדל סיגריה מושלך – הסיגריה שלי זה לא בשבילי... לא בשבילי... |