0

11 תגובות   יום ראשון, 25/11/12, 09:41

 

 

20 שנה היא האשה האחרת  * 20 שנה של זוגיות עם גבר בעל משפחה *  20 שנה של מכלול רגשות הנעים על הציר של בין עצב וכאב עמוק לבין שמחה ואושר * שנים של אהבה שאינה ממומשת עד הסוף ותחושה של החמצה גדולה * מציאות החיים הקשה הכתיבה כנראה זוגיות בלתי אפשרית זו של שתי נפשות תאומות שהאחת חייה בגלוי עם הידיעה והשנייה בהדחקה מושלמת * סיפור אהבה עם כל המרכיבים של טלנובלה * "נגררתי לקשר הזה בעידוד חברים ומתוך רצון "לחיות" . מציינת שולמית הלחמי שבימים אלה מוציאה אסופת שירים חדשה "ים של אהבה", בהוצאת "אופיר ביכורים" המוקדש לבן זוגה.  "במהלך השנים קיבלתי ממנו המון חיזוקים אהבת אמת תמיכה פרגון וכתף רחבה וענקית – להישען עליה". לכל שאר הנשים העומדות להיכנס לקשר שכזה מקדישה הלחמי  את השיר, "זה יגמר בכאב". "לפני שאתן נכנסות לקשר מסוג זה, חישבו היטב היטב ואולי ... תוותרו מראש".

כשיושבים מול שולמית הלחמי, אישה בלי גיל , מגלים שהחיים "קטנים עליה" והיא כבר היתה כאן באלף גלגולים קודמים.  שולה גיל (61) אלמנה ללא ילדים משלה,  חובקת בימים אלה ספר חדש "ים של אהבה" בהוצאת אופיר ביכורים. זהו ספרה השני . ספרה הראשון "רסיסי חיים" ראה אור לפני שנה.

 

באסופת השירים "ים של אהבה" חושפת הלחמי, מצבים קיומיים המתעדים שלל רגשות, תשוקות , אהבות שמחות – לצד זיכרונות המועלים בתוגה וערגה – הם חלק ממכלול המספק צוהר מופלא לעולם בו מולכת עדינות בד בבד עם תובנות בלתי מתפשרות.

 

שולה, נאה ומטופחת, מתגלה תוך כדי שיחה כחברמנית ובעלת הומור, אסרטיבית ומוצקה בדעותיה, שעל פי כל הדעות משמשת "כמסמר המסיבות" הן בעבודה והן באירועים.  אולם, המעטה המטופח והצחוק המתגלגל והקולני, שהפך לסימן ההיכר שלה , הן רק שכבות/קליפות  עבות,  שבהן היא עוטפת את עצמה. אם מקלפים את השכבות  מגלים אישה רגישה וכואבת אשר חוותה מסכת חיים לא קלה והתמודדויות מורכבות.

נישאה פעמיים ולא הצליחה להרות.  התמודדה שנים עם טיפולי הפריה כושלים ובלתי הולמים  בני הזוג להם נישאה לא הביאו מזור לכאב שנפער בנשמתה. חוותה מסכת טיפולים וייסורים במהלך חייה בשתי מערכות נישואים שהיו לה  למרות תלאותיה והניסיונות הרבים שעברה – לא צלחה להפוך לאם.

הכאב הגדול הוביל לדיכאונות וטיפולים שונים, למרות שלא ילדה מעולם – היא האימא של כולם וילדי המשפחה, החברים והמכרים מהווים מקור של אושר בחייה  היא מאמצת עולים חדשים ועוזרת לנזקקים.

 

היא בעלת תעודת הוראה לחטיבת ביניים בחינוך המיוחד ותואר ראשון בפסיכולוגיה.  עסקה שנים רבות בנוער בעייתי במסגרות שונות בחינוך המשלים הבלתי פורמאלי. משמשת מזה עשרות שנים מראיינת בכירה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמקביל מתנדבת בארגון "יד שרה".

 

''

 

סיפור אהבה עם כל המרכיבים של טלנובלה :  "המפגשים איתו מאפשרים לי לשרוד על אף התוהו"

 

שולמית : "זהו קשר בלתי אפשרי- למרות אהבה ענקית שמזינה אותו. אנחנו מכירים כבר מזה 20 שנה. אני מודה כי בתחילה הוא לא כ"כ נשא חן בעיני כי הוא... דיבר המון, אך בהמשך התאהבתי בעיניו השוחקות ובכישרונו לצחוק מהכל באופטימיות ושמחת החיים שנכון בה ובכישרונו לגבור באמצעותם אפילו על קשיים עצומים".

 

כשהכירו שניהם היו נשואים לבן/ בת זוג אחר. בעוד הוא מנהל חיים של משפחה נורמטיבית, והלחמי היתה בזוגיות בעייתית עם אדם חולה, עוברת תקופה של גיהינום, עד הפיכתו של אישה לנכה קשה.

שנה שלמה הוא מחזר אחריה, ("צריך לזכור שמדובר על תקופת האסימונים והטלפונים הציבוריים" ) תחילה לא נענתה לחיזוריו , אך בעידוד המשפחה, חברים ואנשי מקצוע החליטה "ליהנות" קצת מהחיים ולזכות ביחס חם ואינטימי מצד אחר. 

"היו כאלה שאמרו : "את לא "האם תרזה" , לכי תנהלי רומן. ככה זה התחיל . קיבלתי ממנו המון חיזוקים אהבת אמת תמיכה פרגון וכתף רחבה וענקית – להישען עליה". אומרת הלחמי . "כמובן שקשר כזה עם אדם שאינו פנוי הוא בעייתי- ואת זאת כולם יודעים".

 

 

''

אני מרגישה כלפיו "ים של אהבה" למרות שיש תקופות של נתק בינינו

"אני מקדישה לו את השיר האחרון, כשם הספר, "ים של אהבה" . אומרת שולמית שאת הספר כתבה  במשך מספר שנים. אסופת שירים המתארים סיטואציות מתקופות שונות בהם ידעו השניים  זמנים שמחים ועצובים כאחד, כשכל הזמן , הם מעודדים ומסייעים האחד לשני- ככל יכולתם

 

שולמית : "הוא התרגש מהספר ואפילו- שלא כהרגלו- פעם כאשר המתין לי בבית, הוא בישר לי עם כניסתי הביתה כי הוא ישב וחיכה לי ואפילו העז ולפת את הספר בידיו , פתח אותו וקרא מספר שירים. תגובתו לספר –אין. למרות שהוא מרבה לפטפט ולספר סיפורים שונים, את מה שהוא חש באמת, המחשבות האמיתיות והכנות שמתרוצצות בראשו-זאת רק מעט יודעים".

 

לצד המחווה לגבר שמלווה אותה 20 שנה, היא גם מעבירה מסר, בין שורות מילות השירים, כי קשר מסוג זה הוא בעיתי וכואב מידי, ולהן היא מקדישה בספרה את השיר "זה יגמר בכאב", לנשים שמנהלות קשרים בלתי אפשריים . "אני מקדישה את השיר באהבה ומבקשת בעיניים מפוכחות כיום- מכל אחת ואחת מכן: לפני שאתן נכנסות לקשר מסוג זה, חישבו היטב היטב ואולי ... תוותרו מראש". מציינת הלחמי .

 

''

סוף!

 

דרג את התוכן: