אשה היא יותר (2)

מוקדש לדורית אברמוביץ

לילות כימים בשקיפות חלבית. הישרדות אטומה. לא

דומה לשום דבר, כאילו פגומה, צפה ברחם מנוכר

ומי השפיר שלך גומי בצמיגות לופתת. אבל זה

רק מרחוק. כשמתקרבת, בעיקר כששותתת בין אותיות,

יפה כדם רימונים את משתובבת להיות

תנועה. משסה גרגריך להתנוצץ בשקיפות כל כך אדומה.

ואולי כי כבר יודעת מי את בין השורות, אולי

רק כי נותנת לראות אותך מבחוץ פנימה,

דווקא בגלל זה את הופכת פתאום לאמא,

יש לך כל כך הרבה ילדות נושאות אליך עיניים

מי הייתה מאמינה שתתגלגלי לשם, החתנית,

וכפותיך ידיים קטנות של ילדה בעצמה וקצת ביישנית,

קוראת לנשים, נשים נשים בואו הביתה, אפשר, חייבות

והן נקבצות אהובות מאחורייך, הולכות איתך, באות לקראתך,

צועקות צודקות מתקנות ומי שפיר מזינות להולדתך.

©שושי שמיר 18 (באגסי) עד 19 בנובמבר 2012, קסבה, 15.36