'אוך', כמו שגלו אומרת מכל הלב הטורקי שלה, מה שאומר: תענוג עילאי.
ופמיניזם.
הספר מלא ריחות חושניים של סקס, אוכל טוב, זוהמה ברזילאית, כישופים וצחוקים בריאים.
הנה כמה ציטוטים מתוקים:
(על האבא של דונה פלור, איש קטן וזערורי, שאשתו רודה בו):
זוליקה מארון (ככה קוראים לגברת), מולאטית גחמנית ונפקנית, שאחוריה המעכסים היו סותמים את הרחובות ונחבטים בהולכי הרגל...
הוא כיסה את צניעותה של פלור בגופו, והיא עצמה את עיניה. שירת הללויה פרצה מעל חופי איטאפואן, גניחות האהבה השיבו את הרוח, ובדממת הדגים ובתולות-מים עלה קולה החנוק של פלור בשירת הללויה; בים וביבשה, הללויה, בשמים ובשאול, הללויה!
... והוא נתן תיאור ממצא של הברנש: "הדבר האנושי היחיד בטיפוס הזה הוא הצל שלו...".
קול קורא מאת דונה פלור בשעת שיעור והזיה:
היה לה עור עדין ורך של בת תערובת, בצבע נחושת עתיקה, פניה היו צעירים ורעננים, ובשרה עסיסי ומבושם, ניחוח פיטנגו, אישה גזעית. אמנם מיד שנייה, כבר היה לה בעל, היא שכבה איתו במיטת הברזל ועשתה חיים; אבל היא מעוררת תיאבון יותר מהרבה בתולות מעודנות, כי הבתולים זה לא הכל, לגמרי לא, למרות כל הכתרים שקשרו להם והמוניטין שיצאו להם. בסופו של דבר, זה לא כלום, רק קרום עדין, טיפת דם, גניחה קלה, ובעיקר דעות קדומות, ואם מחירם כה גבוה, הרי זה משום שהם נהנים מפרסומת של אלפי דורות, וזוכים לתמיכה של הצבא והכנסייה, המשטרה והזונות.
... רק נערי הגימנסיה התייסרו עם כל מהלומה, שכן דשו המהלומות על הבשר הרך והעוגבני ששגלו כולם בבדידות מיטות נעוריהם. היו לילות שבהם נקבה מרחבית זו, רועת הילדים השורה בכל, מורת האהבה, שוכבת ביותר מארבעים מיטות עלומים באותו הרף של חלום וזהרורית...
==================================
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ בקרו אותי כאן: הנהלת חשבונות ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
|