כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/10/17 11:23:

    יצירות גרפיטי שמשדרגות את הרחובות: גדר שעליה מצויר פופאי, ומאחורי "פחית התרד" שלו יש שיח שנרא כאילו יוצא ממנה

    ענפי עץ ירוק כתרד של פופאי
    יצירות גרפיטי שמשדרגות את הרחובות: ציור של אישה על חומה, שמעלה יש עץ פרחוני שנראה כמו שיער שלה
      פריחת הביגונויליה כשער אישה
    יצירות גרפיטי שמשדרגות את הרחובות: ילד מצייר על קיר שעליו מצוייר ילד שמצייר על הקיר
      24/9/17 21:48:

    אז מה נסגר

     

    האם גרפיטי כאמנות רחוב


    תורמת להפיכת המרחב הציבורי לקנבס אמנותי,


    או מהווה וונדליזם?


    ביטוי של מחאה לגיטימית,

     

    או צפצוף בוטה על כל הכללים?


    צילמתי עבורכם מגוון ציורי גרפיטי


    המתנוססים על קירות הג'יפה

     

    באזור שכונת פלורנטין בתל-אביב


    שתוכלו לשפוט ולהחליט בעצמכם.

    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    התמונה של ‏דרורית סן‏.
    צילומים - דרורית סן
      11/9/17 17:35:

    השכונה שנחשבת לחממה לגרפיטי

     

    היא שכונת פלורנטין בדרום ת"א

     

    שבשנים האחרונות הייתה לה עדנה

     

    והיא הפכה לטרנד מבוקש

     

    למרות הייתה שכונה מאד מוזנחת

     

    היא להיט נדל"ני שהמחירים בה זנקו

     

    מעלה מעלה לכאורה ללא סיבה הגיונית

     

    אלא יותר בגלל איזה אווירה אמנותית

     

    ותחושה של חופש שנובעת בין היתר

     

    מהגרפיטי בכל פינה

     

     

     תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

     

     

    תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

     

     

    תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

     

     

    תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

     

     

    תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

     

     

    אין בגפיטי שבשכונה איזה מסר פוליטי

     

    וגם לא מחאה חברתית ברורה

     

    אלא סתם תוספת לווית חן כאילו חתרנית

     

    אבל בעצם ממוסדת ובורגנית להפליא.

     

     

     

    תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

     

     

    תוצאת תמונה עבור גרפיטי בפלורנטין

      15/5/17 16:32:

    אמנית רחוב בת 104

     

    החליטה לעצב את השכונה

     

    אמנית בת 104

     

     

    אמנית בת 104

     

     

    אמנית בת 104

     

     

    אמנית בת 104

     

     

     

    אמנית בת 104

     

     

     

    אמנית בת 104

     

     

    האם גם סריגות בעבודת-יד

     

    נחשבות לגרפיטי חתרני?

     

     

     

    האם לא חבל שכל היופי

     

    הכרוך בעבודה מאומצת כזו

     

    ייהרס מפגעי מזג-אוויר...?

      14/5/17 15:15:

     

    http://cafe.themarker.com/image/3382674/

     

    גרפיטי  -  אומנות הרחוב,

     

    שבעבר נעשתה בהסתר הרחק מעיני החוק,


    עושה בשנים האחרונות את דרכה מהרחוב

     

    גם אל הגלריות ואפילו המוזיאונים.

     


    - האם אמני הגרפיטי מלכלכים קירות

     

    או הפכים את הרחובות ליפים יותר?


    - האם דווקא מעמדם בשולי החוק הפך

     

    אותם לנועזים, חתרנים, מהפכנים


    וכפועל יוצא אולי גם מעניינים יותר?


     

    קשה להתעלם מתופעה המתפשטת

     

    ברחובות הערים הגדולות בארץ - 


    קירות בתים, חדרי מדרגות,

     

    אבני מדרכות ומשטחים ציבוריים


    משמשים כקנבסים לעבודות אמנות,


    שלרוב כוללות מסרים פוליטיים וחברתיים


    ומעין הצהרות אישיות מתוחכמות...


    לעתים היצירות פשוט מדהימות באיכותן.

     



    התופעה אינה ייחודית לישראל כמובן,

     

    ובעולם היא מוכרת כבר שנים,


    - האם הכינוי בשם גרפיטי עדיין מתאים

     

    ליצירות רחוב איכותיות שכאלה?

     

    צורת אמנות ייחודית זו, שנחשבה לחדשנית ולחתרנית לא פחות,

     

    הפכה עם השנים לתרבות של ממש

     

    ולכן - אולי יש צורך לשינוי בגישה כלפיה? 

     


     

    אמנים עכשוויים דוגמת בנסקי הבריטי,

     

    OakOak  הצרפתי ורבים נוספים

     

    נחשבים כיום לאמנים נכבדים ויקרי ערך.

     

     

     

    מה קורה אצלנו?


    אמנות הרחוב ,(Street Art)

     

    או כפי שהיא מכונה לעתים - פוסט גרפיטי,

     

    נתפסת עדיין עקרונית כפעולה בלתי חוקית

     

    ויש שיאמרו אפילו ונדליזם עירוני,

     

    אך, במקביל היא מתחילה למצוא את דרכה

     

    דווקא אל לב לבו של הממסד -

     

    הגלריות ובתי המכירות הפומביות הנחשבים ביותר בעולם

     

    כך שברור שאי אפשר עוד להתעלם ממנה...

     

     

    בישראל חל המפנה הראשוני

     

    בתחום אמנות הרחוב בשנות השמונים,

     

    עם ציוריו של רמי מאירי שהחל לצייר על קירות העיר

     

    באישור העיריות ובהזמנתה.

     

     

     

    בשנים האחרונות התמלאה תל אביב,

     

    בעיקר במרכזה ובדרומה,

     

    בדימויים שונים על קירות בתים נטושים

     

    או על חומות, מססמאות פשוטות,

     

    דרך כתובות גרפיטי מורכבות

     

    ועד קומפוזיציות צבעוניות מחושבות,

     

    בעבודות גדולות מאוד לצד עבודות קטנות ונסתרות,

     

     

     

    בתערוכה "בפנים: אמנות רחוב בתל אביב",


    שהוצגה במוזיאון תל אביב בשנת 2011,


    ובספר "אמנות רחוב בישראל".

     

    "עיקר ייחודן של העבודות הוא בתעוזתן ובחדשנות שלהן

     

    בכל הנוגע לקשר שבין יצירה ובין רחוב.

     

    בעבודות ניכרים סגנונות עבודה ושיטות שונות,

     

    מציור בתרסיסי צבע או ציור באקריל

     

    ועד עבודות הדבקה וסטנסיל.

     

    חלקן צבעוניות וחלקן בשחור לבן

     

    אך לכולן מכנה משותף אחד:

     

    כולן בוצעו בהיחבא, מחוץ לחוק

     

    בעיקר באזורים שבהם עיניי המשטרה והעירייה פקוחות פחות.

     

    העוברים והשבים מגלים עולם חדש - עולם שצובע את הקירות האפורים

     

    בצבעים זוהרים מתגלה בשיא דימויו 

     

    בשפה חדשה המתפשטת בקרב יודעי דבר.

     

     

     

    אחד המאפיינים של אמנות הרחוב

     

    הוא היותה חתרנית

     

    ולכן רוב האמנים אינם מזדהים בשמם המלא

     

    אלא ממציאים לעצמם כינויים, מעין שם במה.

     

    אחד האמנים הראשונים שעבודותיהם החלו להופיע ברחובות תל אביב

     

    הוא Know Hope

     

    אשר עבודותיו בתחילת שנות האלפיים סקרנו רבים.

     

    גם האמנים  Klone  ו-Zero Cents החלו להתגלות

     

    באותה תקופה אם כי בסגנון שונה.

     

     

    "אמנות רחוב" היא שם כללי לדברים שנעשים בחוץ

     

    זו אמנות שמחוברת לעולם הצעירים,


    עם שמות בדויים ועם אפיל מחתרתי,

     

    המשתלבת היטב עם עולם המוזיקה והאופנה.

     

    מהאמנות הזאת התפתחה שפה גרפית שלמה

     

    שנכנסה אפילו למיינסטרים של הגרפיקה,

     

    בצורת גופנים שהם גופנים של גרפיטי

     

     



    - מדוע במרכזה של אמנות הרחוב בארץ

     

    עומדת לרוב אג'נדה פוליטית?

     

    פעמים רבות הגרפיטי הוא התייחסות למחאה חברתית...

     

    ולנושאים כמו עוני, צפיפות עירונית, גירוש עובדים זרים,


    מחאה פמיניסטית וכד'?


     

     

    מספרן של אמניות הרחוב קטן בהרבה ממספרם של האמנים הגברים.

     

    אחת מאמניות הרחוב הישראליות הידועות היא FOMA<3,

     

    הפועלת משנת 2007 ומשתמשת במגוון טכניקות כגון ציור, צילום ורישום.

     

    היא מתייחסת בעבודותיה לנושאים חברתיים ופוליטיים

     

    וכמובן לנושאי מגדר.

     

    העבודות שלה נעשות לרוב בצבעי אקריל

     

    והן מתאפיינות בתערובת של דימויים, כתמים וטפטופים.

     

     

    Foma<3 מציגה בציוריה רגשות וחוויות

     

    מתוך כוונה לעורר שאלות וליצור דיאלוג.

     

    "אני מאמינה שלאמנות יש כוח להשפיע על אנשים,

     

    לרגש אותם או לגרום להם לחשוב,

     

    כל דבר שאנחנו נתקלים בו במשך היום

     

    משפיע עלינו ועל קו המחשבה שלנו,

     

    אם זה חדשות בעיתון או שלט חוצות,

     

    דמויות יפות או חפצים נוצצים.

     

    אני מנסה להוות אלטרנטיבה בתוך המרחב הציבורי

     

    לכל הזיהום הוויזואלי שסובב אותנו,

     

    ולהביא כיווני מחשבה ורעיונות

     

    שלחברות גדולות אין אינטרס לפרסם

     

    יש לי האפשרות לחשוף את הרגשות והחוויות שלי בפני אנשים

     

    ואולי לגרום להם גם להרגיש משהו.

     

     

    אני לא מקבלת הרבה תגובות על העבודות

     

    בגלל שאני פועלת תחת שם בדוי,

     

    אבל קרה כבר שנשים אמרו לי שהן מאוד מזדהות

     

    עם העבודות שלי,

     

    שהיה להן משהו להגיד והן לא ידעו

     

    איך לנסח אותו ושהאמנות שלי אומרת בדיוק את זה.

     

    מבחינתי זו תגובה מדהימה.

     

    אני חושבת שזה נותן המון תקווה ונחמה - לראות משהו

     

    ברחוב ולהרגיש שמישהו אומר את מה שאתה מרגיש. זה יוצר סולידריות".

     

     

     

    אמן הרחוב הישראלי Dede מסביר כי הציור

     

    הפך למדיום חזק ואהוב מבחינתו,

     

    כשהתחיל גם לדבר דרכו

     

    ולהביע רעיונות, סיפורים ורגשות.


    "התחלתי לצייר כי זה משהו שמשך אותי אינטואיטיבית ויצרית,


    בלי תכנון או מחשבה. תמיד ציירתי או קשקשתי

     

    ותמיד הייתי צריך לעשות משהו עם הידיים.
     

     

    אני עובד בסגנונות ויזואליים שונים ורבים

     

    ובטכניקות שלמדתי ולימדתי את עצמי לאורך השנים,

     

    הסגנונות המזוהים ביותר שלי הם

     

    סטנסיל (חיתוך שבלונות) וציור בשחור ולבן.

     

    אני נוהג להשתמש באיקונים תרבותיים וחברתיים כדי להעביר רעיונות,

     

    כמו; איקון הפלסטר, על משמעויותיו השונות.
     

     

    אני חושב שאמנות הרחוב מתאימה לי

     

    כי כך אני יכול להביע את דעתי

     

    ולהעביר את הרעיונות שלי לציבור הרחב,

     

    בלי להתחשב בדעתו של אף אחד

     

    ובלי להזדקק לעזרתם של אוצרים וגלריות.

     

    פרט לכך, זו הדרך שלי לומר שאני כאן,

     

    משתלב בטקסטורה העירונית ומשאיר משהו אחריי.

     


    עולם הגרפיטי מיוחד כי הוא דינמי

     

    ולא נח לשנייה, הוא לעולם לא משעמם ומכיל תוכן תוסס,


    חזק ולא מצונזר, שבוער לאנשים לצאת ולהראות אותו בחוץ.

     

    זאת נקודת מפגש של הרבה שאלות על אמנים, אמנות ועולם האמנות.

     

     

    עדי סנד (Sened), צייר ופסל, אדריכל בהשכלתו

     

    בוגר המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבצלאל,

     

    פועל יותר מעשור במרחב הציבורי כאמן

     

    וכשותף בעיצוב הנוף העירוני והשיח התרבותי.

     

    "כאמן שעוסק בציור מופשט ובקומיקס במרחב האורבני,

     

    יצרתי את סדרת הדפסי 'הקופסונים' 

     

    דמויות שהתפתחו מהפשטה של קובייה, בעלות קו ייחודי וסגנון אישי

     

    הדמויות הללו חוזרות בווריאציות שונות ובהקשרים משתנים

     

    תוך כדי התייחסות לדמויות מתרבות ההמונים

     

    בטלוויזיה ובקולנוע ולנושאים בתולדות האמנות

     

    אנשים בעיר נחשפים לדיאלוג פתוח בין יצירות אמנות שונות,

     

    המשבשות את המרחב מחד גיסא, ויוצקות בו חיות אותנטית מאידך גיסא.

     

     

    אם המניע של רוב אמני הרחוב בארץ ובעולם הוא ביטוי דמוקרטי

     

    לא נכון להסתכל עליהם כעל פורעי חוק. אלא מדובר באנשים

     

    שהחליטו להפוך את הרחוב לקנבס שלהם

     

    ובעצם הופכים את העולם ליפה יותר.

     

    מבחינת התוצאה והתכנים, הרי שאלה מעוררים דיון ציבורי

     

    ומשמשים ערוץ דמוקרטי להבעת עמדות".

     

     

     

    האמן צח שיף, הפועל תחת הכינוי S Boy, עובד הן בסטודיו והן ברחוב.
     

     

    בעבודותיו הוא בוחר לטפל בדרמה החברתית-פוליטית

     

    הנראית בדרכו אל הסטודיו שלו,

     

    הממוקם בתוך בניין התחנה המרכזית בת"א.

     

    עבודותיו מתריסות, מבטאות אמירה חברתית ומעודדות חשיבה

     

    ודיון על מציאות אנושית מסוימת, שבה הגיבורים הם פליטים ומהגרי עבודה.

     

     

    לדעתו אין סתירה בין קבלת גושפנקא מהממסד

     

    להעברת המסר של אמנות הרחוב.

     

    "בארבעת החודשים הראשונים

     

    שבהם רק התחלתי להתנסות באמנות רחוב ללא אישור,

     

    הגעתי למסקנה שההתערבות האורבנית שבאה בלי אישור אינה נכונה.

     

    עיריית תל אביב הרימה את הכפפה

     

    ואפשרה לי לעבוד על קיר בדרום העיר,


    עבודה חופשית לחלוטין

     

    שבה הבעתי את האמירה האישית שלי לגבי האזור שבו אני נמצא.

     

    המלחמה המתמדת שקיימת

     

    ושקיבלה גיבוי עם המחאה החברתית - יותר חזקה

     

    כשהיא באה דווקא מתוך הממסד.

     

    האם צריך להקצות בעיר אזורים מסוימים לעבודה חוקית?

     

    יהיו תמיד אמנים שירגישו שבזה מוציאים להם את העוקץ,

     

     

     

      26/11/12 18:58:

    דבי,

    שמת את האצבע בנקודת תורפה אמיתית

    את צודקת בהחלט חסר לשכונות יוקרתיות שכאלו חיות וחיוניות

    ניקיון וסטריליות חסרי טעם והערך המוסף של תסיסה ועניין...

    אני מניחה שבקרוב יגלו יועצי התדמית מה חסר בנוף המעוצב

    ויוסיפו קירות גרפיטי מתוכננים בדיוק בהתאם לתוכנית המתאר 

    ששוב יהיו חסרים את החווייה האמיתית של חתרנות ושובבות...

      26/11/12 13:56:

    דרורית ,אוהבת את הגרפטי שלך,
    בדרך כלל אומנות נותנת ביטוי לחיים,

    הגרפיטי בעיני הוא הביטוי הכי אמיתי לחיים ולרחשי הלב, לדעות ולתחושות,

    לפעמים כשאני עוברת בשכונות חדשות ומצוחצחות ,

    חושבת, מרגישה שמשהו צריך לעורר את המקום

    היתכן גרפיטי במקום כזה....???

      26/11/12 07:36:

    המון תודה דבי לתגובה המקסימה,

     

    הגרפיטי בהחלט משתף את הקהל בחגיגה האמנותית

    ועושה המון טוב בלב לציבור מאד רחב ומגוון

    כולל הרבה כאלו שלא היו מגיעים למגדל השן - המוזיאון 

    בשביל לצרוך אמנות כזו או אחרת...

     

    ''

    ''

    הגרפיטי הפרטי שלי בעקבות  "המבצע" - הדברות  Just Talking

      25/11/12 23:31:
    תודה על המאמר המרתק, הגרפיטי נע בין כתובות ליצירות, וזה מחזיר אותי לאמירות של קיט הארינג על אומנות רחוב, על שיתוף הקהל בתהליך היצירה, ועל הוצאת היצירה מהמוזיאונים והגלריות אל הרחוב,.
      25/11/12 22:50:

    מעניין האם יתכן סיפור סינדרלה ישראלית בתחום הגרפיטי?

    0

    גרפיטי - חתרני או תרומה חברתית-קהילתית, אמנות מעורכת, או ונדליזם?

    10 תגובות   יום ראשון, 25/11/12, 20:05

     

     

     

     

    הכתובות שעל הקירות


     

    האם הגרפיטי פותח שער מעניק הזדמנות להוגי-דעות

     

    מזן עממי?


     

    האם אפשר ללמוד מהתוכן על הקירות על הטבע האנושי

     

    והתקשורת הבין אישית ללא חסמים סינון ועריכה? 

     

     

     

    האם כותבי הגרפיטי מאפשרים הצצה לעולם של הטלת ספק

     

    מעין מגע ישיר של ראש פתוח תמונות ראי חשובות ונשגבות

     

    בעולם של שטיפות מוח ושליטת מסחר הפרסומות?

     

     

    האם הגרפיטי מהווה חוד החנית של מאבקים חברתיים

     

    כלכליים ואף פוליטיים?

     

     

    דוגמאות לציורי קיר 

     

    עבודתם של חבורת האמנים הצרפתית

     

    "עיר היצירה" 

     

    ברחוב אגריפס בירושלים.

     

     

    ''

     

     

    תמונות קיר מהווי שוק מחנה יהודה בירושלים

     

     

    ''

     

    ז'אן מישל וז'ואל בושה הכינו

     

    מיריעות פוליאתילן מצוירות

     

    יצירות קיר כסוג של אמנות רחוב

     

    מפתיעה ומלאת חיים

     

    המתארת את שוק מחנה יהודה וסביבתו.

     

     

     

    בליון, היצירות שלהם פזורות בעיר.

     

    בעיר היפה, הידידותית, שאינה מוצפת בתיירים כמו פריז,

     

    אטרקציות מרהיבות, בנוסף לסמטאות עיר עתיקה,

     

    מוזיאונים יפים, אוכל ושווקים,

     

    ועשרות ציורי קיר המהווים מרכיב משמעותי

     

    באופייה המיוחד של ליון,

     

    ומספקים עניין רב לתייר וגאווה לתושבי המקום.

     

     

     

    הקמת סדנת אמנים שיתופית


    שעיקר פעילותה מיזמים חברתיים עממיים.

     

    הציור הראשון היה ציור קיר בבית חולים פסיכיאטרי.

     

     

    חברי הקבוצה, נעזרים באמנים מקומיים

     

    במקומות שבהם הם מציירים,

     

     

     

    העבודה על כל ציור כזה אורכת חודשים אחדים.

     

    על פי תפיסת עולמם של חברי הקבוצה

     

    הם מבקשים לשקף בציוריהם את מציאות החיים

     

    במקום שבו הם מציירים.

     

    כך למשל הציור שציירו במקסיקו ביטא מחאה,

     

    ואילו בליון הציורים מרוככים

     

    המשתלבים בסביבה שהיא מפויסת יותר באופייה.

     

     

    ציורי מדרכה 

     

    הם ענף נוסף של אמנות הרחוב,

     

    בשונה מציורים על קירות,

     

    אולי עם פחות שאלות חברתיות-פוליטיות נוקבות

     

    יותר התמקדות בביטויים של יופי.


    ציורי המדרכה מצטיינים ביכולות טכניות מדהימות


    ושופעים אפקטים ויזואליים יוצאי דופן,

     

    תעתועי ראייה ומשחקי פרספקטיבה,

     

    ההופכים אותם ליצירות אמנות מרתקות, גם אם זמניות.

     

    תוצאת תמונה עבור ציורי מדרכה

     

     

     

    ציורי מדרכות הופיעו כבר לפני 500 שנה באיטליה,


    כשאמנים היו מציירים בעזרת גירים צבעוניים

     

    להנאתם של באי הכנסייה.

     

    הציורים הללו לא החזיקו מעמד זמן רב,

     

     

    האמן לא נשאר באותו מקום אלא המשיך הלאה

     

    לפרויקט הבא,

     

    שהיה במקום אחר ואף במדינה אחרת.
     

     

    בשנים האחרונות ציורי המדרכה הופכים לאמנות מקובלת,

     

    וחלקם אף נעשים בצבעים עמידים,


    יש ציירים המתמחים בציורי מדרכה ומתפרנסים מכך בכבוד.

     

    אנחנו יוצרים עבודות תלת-ממדיות במקומות שונים בכל העולם,

     

    על פי הזמנה ממפיקים של אירועים שונים

     

    ושל פסטיבלים בינלאומיים.

     

    אף על פי שמדובר באמנות שונה לחלוטין מאמנות הגרפיטי,

     

    יש קווי דמיון ביניהן, בעיקר משום

     

    ששתיהן התחילו ברחובות בצורה בלתי פורמלית.

     

     

    תוצאת תמונה עבור ציורי מדרכה


    ציורי מדרכה שופעים אפקטים ויזואליים יוצאי דופן,

     

    תעתועי ראייה ומשחקי פרספקטיבה.

     


    המעבר של הגרפיטי מהרחוב אל הגלריות


    בשנים האחרונות אמנות הרחוב עושה את דרכה מהרחוב

     

    אל הגלריות ואל חללי התצוגה היוקרתיים בעולם.

     

    עבודות של אמנים כמו בנסקי נמכרות במיליוני דולרים וגלריות

     

    חשבות מתחרות על האפשרות להציג אותן.

     

    בעוד אמנים רבים מקפידים להישאר בתחום הרחוב

     

    הרי שחלקם עושים את המהפך

     

    ועוברים לעבוד בגלוי ובשיתוף פעולה עם הממסד.

     

     

     

     

    מדי פעם צצים להם "סיפורי סינדרלה"

     

    דוגמת הסיפור על דיוויד צ'ו, אמן גרפיטי

     

    שהוזמן לקשט את משרדי פייסבוק

     

    אף שהוצע לו תשלום עבור עבודתו,

     

    הוא בחר לקבל מניות בחברה במקום תשלום.

     

    כאשר הונפקה החברה בבורסה הפך צ'ו למיליונר.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין