"כקשת רמיה"- דודי רצם
דם הגרת מנפשי הבט במי פגעת? אח שעמד לימינך כעמוד- שדרה בגבך! חיצך השני שבר את הכלים, עוף החול התעורר מתרדמתו נסה התדהמה, הקצתי מעמימות עטתי כעיט, כסערה קיבלת מלחמה- שערה. מיתרי קשתך וקולך חוטיי כזבים ותלייך ריק, ללא חיצים. תלוי, מדולדל, זועק לחסדים. גם אם תהא הברון מינכנהאוזן לא תצלח דרכך,
חיציך המורעלים יאבדו במצולות ים אינך עוד פוסידון.
כשכלו כל הקיצין זעקת: "זכור לי חסד נעורים! היינו רעים"... סלחתי, כיבסתי את בורות מעשייך ברם, כתם נותר, מכריז איוולתך.
הידעת מהו משל העקרב והצפרדע? עבורי זה מובן וידוע. כעת לא אירא! ואתה כבר לא תירה! מצורף איור:" כקשת רמיה".
|
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
razam-דודי רצם 28/11/12 19:03:
צטט: sari10 2012-11-27 20:50:54
דודי,
מאוד קשה לקבל פגיעה קשה מאדם קרוב.
זה כמו סכין בלב, כשאתה לא מצפה,
לפתע קורה ואתה לא מבין איך ולמה.
קשה לסלוח, וגם אם סלחת,
ברור שנותרה צלקת, משקע שלא עובר.
זה לא יחזור להיות כמו פעם.
הציור מעניין ורב משמעויות,
לך יש וודאי הסברים ביחס לכל האלמנטים.
את צודקת שרי, זה היה בבום!!! ולא נעים להרגיש את התחושה שעברתי ואת סערת הרגשות וכל זה היה לפני חבר אחר שביקר אותי...(הלבין את פני ברבים)
אני כבר מעבר לרגשות שליוו אותי, נשאר בי טעם רע אבל ממשיך לקיים קשר פורמלי.
תודה לתגובתך.
תודה אירית, את יודעת את הקושי שלי בנושא הסברים...זה צורך נפשי עמוק להביע את עצמי בשני מישורים שונים .
גם כשאין לי הסברים אני חייב לתת לפחות כותרת.
דודי הציור שלך הוא שיר (קשה ויפה)
בפני עצמו
אני אישית לא מחברת מילים לציור
בעיני אתה מצייר לא מאייר
ולכן מפרידה. על אפ שיודעת שמילים חשובות לך לא פחות.
זה שלך. זו דרכך.
הציור מאד חזק. תמיד דורש מבט מעמיק. יופי.
תודה אדוה
כשתבואי לביקור,אני בטוח שאדע להסביר לך יותר ממוצא פי לאוזנך.
היטבת לסכם את השיר במשפט הפתיח שנוגע בכל אחד מאיתנו...
כשאתה מתמודד מול חבר שהפך להיות אויביך ויכולת לו.. אתה תמיד תרגיש רע עם עצמך...
תודה חיוש
למיטב זכרוני, הפעם הצבעוניות הרבה יותר בולטת מאשר בציורים הקודמים וראש הנשר יפהפה במיוחד. והדם, מופיע כמוטיב חוזר בשירים האחרונים ומאחלת שהאדום האדום הזה יהפוך לכלנית כמו במקרה אדוניס...
דודי, הפעם ירדתי לצפות קודם באיור לפני קריאת הטקסט.
חוץ מראש העיט היפיפה, מה שמשך לי את העין היתה הקשת,
מהקשת היורה חיצים מורעלים משתלשל גם החוט שנועד למשוך אותך מהמים (המערבולת),
אך גם החוט הזה כרוך במסמרים הנעוצים בגוף.
הציור עומד בפני עצמו
השיר עומד בפני עצמו
שניהם ביחד מכפילים אחד את עוצמתו של השני.
יש פה הרבה כעס כאב עלבון
הרגשה של בגידה בתוך המשפחה?
והאיור שלך פשוט מדהים.
תודה נעה. כל אחד חווה זאת בדרך לא דרך.
כפי שאני עברתי...המסר!!! סמוך על עצמך יותר.
כפי שנאמר:"כבדוה וחשדהו".
כפי שאת ראית לפי הסמנים שציינת הם לעתים מופעים אצלי בציור מתת המודע...לאחר מכן זה במודע .
יתכן שהם מסמנים את התייחסותי לדברים הקשים בצורה יותר רכה כפי שציינת.
דבורה,תודה לך על התגובה החוקרת(אוהב את דרך התבוננותך בציוריי)
דודי חברי היקר
הכל מסתכם באותו משפט שכתבת באדום
מהשיר של מרגול " שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמרה בעצמי"
רבה הפגיעה בנפש כשאדם קרוב, אהוב פוגע בנו
כי לאנשים קרובים אנחנו נחשפים, מספרים סודות, אין מחיצות......
האדם הפוגע בנו בדרך כלל פוגע בנקודות התורפה / החולשה שלנו
הציור שלך ממחיש את המילים שלך
הפגיעה בנפש הם כמו אותם חיצי רעל המקיזים את דמנו
* כוכב אהבה ממני
וערב טוב לכולנו ורק טוב ואהבה
כתוב ומאוייר ,מדהים כמו תמיד !!! המסר חזק ביותר
דודי,
מאוד קשה לקבל פגיעה קשה מאדם קרוב.
זה כמו סכין בלב, כשאתה לא מצפה,
לפתע קורה ואתה לא מבין איך ולמה.
קשה לסלוח, וגם אם סלחת,
ברור שנותרה צלקת, משקע שלא עובר.
זה לא יחזור להיות כמו פעם.
הציור מעניין ורב משמעויות,
לך יש וודאי הסברים ביחס לכל האלמנטים.
דודי, אתה כל הזמן משתבח :-)
גם הכתיבה בנושא קשה וכואב מזווית הראיה השונה והמיוחדת שלך...
וגם הציור החזק והנוקב.
אוהבת מאד את ראש העיט או הנשר הצבעוני והמלא הבעה.
דודי,
הדם שותת במלים ובציור,
הכאב והפגיעות מורגשים בעוצמה.
יש משהו פרחוני בחצים, אך החוד פוצע .
ושוב כבציורים אחרים יש משהו שמרכך את המסר הכואב-
אותם קווים מעוגלים מעוטרים בקשת
ודמוי הפנים שמעל הנשר
ולא הצלחתי להחליט אם זו עין מוחלת
או אותו עקרב שהוזכר בשיר.
יש בזה משהו מאוד רך ומתחנחן ,אולי מבקש מחילה,
שילוב רב עוצמה בין מלים וציור