כתיבת מאמר: יא' בכסליו התשע"ג 25.11.12 השימוש במישרין בקרקע חקלאית/ נכתב ע"י דלית ביטון מ 'דלית ב.ק. אדריכלים'
הכותבת: דלית ביטון בעלים במשרדי דלית ב.ק. אדריכלים . דלית האדריכלית הנדסאית ומשפטנית המתמחה כבר מעל לעשור בתכנון אדריכלי, ליווי וייעוץ במגזר החקלאי . סע' 156 א' לחוק התכנון והבניה הסעיף 7(ב) לתוספת הראשונה כלומר כול בניה או שימוש שלא נכנסים להגדרה שבסעיף זה הם בעצם שימושים ובניה חקלאית.
הבעיה הגדולה היא פרשנות המונח " דרושים במישרין", אף הפסיקה דנה בהרחבה בפרשנות המונח, וקבעה כך קבע בימ"ש כי אלו
במקרה אחר נקבע כי מחסן ביצים בו נאספות ביצים מרחבי הארץ, משוקפות, נארזות ומשונעות, מהווה פעולת לוואי
בהחלטה נוספת של
לדעתי קיים היעדר וודאות ואחידות בנושא ההגדרה של מהי קרקע חקלאית מעורפלת.
ולכן ניתן לחפש קריטריונים נוספים למהו שימוש חקלאי בפסיקה נוספת, ובהגדרת המונח "משק" בצו ההרחבה בענף החקלאות", ולהגדרה המצויה בחוזר "משרד החקלאות: מדיניות הנחיות וקריטריונים לתכנון מבנים חקלאים" ההגדרה המצויה בהגדרה של "משק" בצו ההרחבה בענף החקלאות" "משק" כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים מכל – הסוגים, גננות לסוגיה, משתלות, טיפול, מיון, אריזה, או אחסנה של מוצרים טרקטוראים וציוד מכני חקלאי כבד, תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה;" בעבר הפסיקה כללה את אלו בגדר "שימוש חקלאי" :
קריטריונים נוספים לקביעת
במאמר הבא ארחיב על קטגוריה ראשונה – בית גידול לצמחים חממה; כיסוי רשת ; מנהרה ;
קטגוריה שניה – מבנים לשירות ותמיכה
קטגוריה רביעית – מבנים לעיבוד תוצרת חקלאית בהיקף קטן: יקב ; בית בד ; מחלבה.
אנו רואים כי מלאכת התכנון אינה קלה לאור כול הפרשנויות לעיל. הכותבת דלית ביטון מומחית
נכתב ע"י דלית ביטון , אדריכלית הנדסאית ומשפטנית , בעלים בחברת דלית ב.ק. אדריכלים 0524-617406 אתר:http://dalit-architecture.co.il/ דף אוהדים בפייס בוק:https://www.facebook.com/dalitarchitecture?ref=hl דוא"ל: dalit.b.k.arch@gmail.com
להלן מובאים לפניכם עיקרי פס"ד המוזכרים במאמרי זה:
פד"י מ(1) 249 נדונה השאלה אם ניהול עסק של איחסון חומרי הדברה לחקלאות ולביצוע הדברה בשדותיהם של בעלי העסק ובשדות חקלאים אחרים בארץ הוא בגדר שימוש בקרקע הדרוש במישרין לייצור חקלאי. נפסק מפי כב' הנשיא שמגר כי "מה שדרוש לחקלאות ולייצור החקלאי זוהי ההדברה עצמה, אך לא ניהול עסק של הדברה. בדומה, מה שדרוש לחקלאות ולייצור החקלאי זהו החריש והדיסקוס והזריעה והקציר, אך מכאן אין ללמוד כי ניהול עסק של מכירת טרקטורים או מכונות חקלאיות הוא שימוש הדרוש במישרין לייצור חקלאי". עוד עולה מן האמור שם, כי המונח בו השתמש המחוקק "דרושים במישרין", מצביע על הצמצום בהיקף הפעולות שניתן לכלול אותן בגדרה של המטרה החקלאית. הפעולה צריכה להיות או חקלאית על פי אופיה או קשורה במישרין ודרושה, לייצור החקלאי. בעניין שנדון
, תקדין עליון 2004(2) 2148 דנה כב' השופטת חיות בענינו של נאשם שהפעיל עסק לאיחסון מזון לבעלי חיים וכן משרדים של מפעילת העסק, על קרקע חקלאית. בית המשפט המחוזי קבע כי "בנסיבות המקרה מהווה השימוש במבנים כמקום אחסון מזון לבעלי חיים חריגה מהשימוש למטרות חקלאיות שהותר בהיתר הבנייה", והערעור על כך נדחה תוך שנפסק כי את הטענה "לפיה אחסון מזון לבעלי חיים מהווה שימוש חקלאי" יש לדחות "משהוכח כי מדובר באחסון למטרות מסחריות כחלק מעסק המתנהל במקום."
, תקדין עליון 2004(4) 1190 נדון ענינו של מי שהפעיל עסק של רכיבה על סוסים בקרקע חקלאית. נפסק מפי כב' השופט טירקל כי "ההבחנה שעשה בית המשפט המחוזי (בחיפה – בתיק ע"פ 3051/03) בין גידול סוסים כשימוש חקלאי לבין עסק של רכיבה עליהם שאיננו כזה, היא נכונה. זאת ועוד, עסק של רכיבה על סוסים וניהול חוות רכיבה אינם שימושים מותרים בקרקע חקלאית שכן 'אינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים' כהגדרת סעיף 7(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965." באותו ערעור הנזכר לעיל (ע"פ 3051/03) ציין כב' השופט כהן כי "גידול הירקות כשלעצמו אינו שימוש החורג מיעודה החקלאי של הקרקע, ואולם, אם אותו אדם יקים במקום חנות או מתקנים לשם מכירת התוצרת לציבור, כי אז פעילות זאת חורגת מיעוד הקרקע והוא בגדר שימוש חורג הטעון היתר כחוק."
(לא פורסם) דן בית המשפט בענינו של נאשם שעסק בשריפת עצים לשם הכנת פחמים. נטען כי שימושו זה בקרקע חקלאית בא בגדר ייצור חקלאי. טענה זו נדחתה, ומפי כב' השופט רזי (בהסכמת כב' השופטים ס. הנשיא פיזם והגב' שטמר) נפסק כי אין "אפשרות לומר כי ייצור הפחמים על ידי שריפה איטית של ענפי עץ האלון קשורה במישרין לייצור חקלאי או לעיבוד הקרקע." כב' השופט רזי סבר, כמו כן, כי "אין כל חשיבות למטרה המסחרית שביסוד השימוש, שהרי עלינו לבחון את השימוש לפי טבעו ולפי אופיו, ללא כל קשר לאלמנט המסחרי שבו".
|