בחייה של כל אומה ישנם רגעים מכריעים, נקודות זמן בהן היא נדרשת להגדיר את הערכים והאמונות לפיהם היא חיה. עבור ארצות הברית, מלחמת האזרחים היוותה רגע שכזה וכך גם המאבק לזכויות האזרח בשנות ה-60. אולם גם למדינה צעירה יותר כמו מדינת ישראל היו רגעים כאלו בעברה. אחד מהם היה במלחמת ששת הימים, עת הפכנו ניצחון כביר להפסד צורם עם כיבוש השטחים. האחר היה בשנת 92, כאשר החלטנו כאומה לצעוד בנתיב השלום.
נדמה כי גם ביום שלישי האחרון הגענו לרגע מכריע שכזה.
הבחירות הפנימיות במפלגת הליכוד שנערכו באותו הערב הציבו בפני מדינת ישראל עתיד אפשרי בוא היא יכולה לבחור. עתיד אשר יוגדר ע"י גזענות, הסתה, אלימות, צרות אופקים וזלזול בערכים עליה הוקמה המדינה. הנבחרת ה"אטרקטיבית" של הליכוד, כוללת בתוכה אנשי ציבור אשר פעלו ויפעלו למען חקיקת חוקים אשר אין בינם לבין הדמוקרטיה דבר. חוקים אשר יגבילו את חירות המחשבה, ירמסו את שיוון הזכויות ויערערו על עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאותו של בית הדין הגבוה לצדק.
אישי ציבור אלו אינם אנשי מרכז, אך הם גם אינם אנשי ימין או נציגי הליכוד הליבראלי. אלו הם קיצוניים אשר בכנסת הבאה יתרגמו רטוריקה גזענית למעשים. כחברי כנסת לא יפעלו למען חיזוק השכבות החלשות, דיור בר השגה, סל תרופות רחב יותר ופיקוח על מחירי הלחם. את זמנם, מרצם וכוחם ינצלו לטובת ערעור שלטון החוק במדינת ישראל והגדרתה מחדש כמדינה גזענית.
(כל הזכויות שמורות לאתר הארץ)
אם ברצונכם לראות את ח"כ מירי רגב, אשר כינתה את המסתננים "סרטן", יושבת במשכן כנסת ישראל, היכל הדמוקרטיה הישראלית, הצביעו לליכוד. אם אתם רוצים לראות את משה פייגלין, שביקש מן הקהילה הגאה להשאיר את הגועל שלה בארון, יושב על אותם הכיסאות עליהם ישבו ענקים כמו משה שרת ומנחם בגין הצביעו לליכוד. אם ברצונכם לראות את השלישייה דני דנון, זאב אליקן ויריב לוין מקדמים חקיקה מושחתת ערכית ומוסרית הצביעו לליכוד. ואם אתם מאמינים בסתימת פיות, בתיוג כל מי שיאנו מחזיק בדעתכם כבוגד ובאימוץ האלימות ככלי לממשל הצביעו לליכוד.
אך אם הנכם שוקלים להצביע לליכוד רק למען עמדתה בסוגיות פוליטיות כגון גורל ההתנחלויות והמאחזים, הבינו כי הליכוד אינו עוד ביתכם. דחיקתם של השרים בני בגין, דן מרידור ומיקי איתן מן הליכוד לא הייתה תוצאה של מחטף פוליטי, עסקה בין קבלני קולות או יד הגורל. אישים אלו מצאו עצמם חסרי בית משום שהבית בעט אותם החוצה, משום שמצפונם האישי אינו מייצג עוד את מצפונה של מפלגת הליכוד.
אך שאלו את עצמכם גם מה יעזרו לנו כל אותן התנחלויות אם תאבד המדינה את צביונה. האם לא עדיף לנו מדינת ישראל בלי יהודה ושומרון מאשר יהודה ושומרון בלי מדינת ישראל?
בשבועות הקרובים ינסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לרכך מעט את השתלטות הניצים על מפלגת השלטון. הוא יסביר כי מיקום גבוה בפריימריז לא מבטיח משרת שר, כי ניתן למנות גם שרים מקצועיים וכי ראש הממשלה הוא שמנווט את מדינת ישראל. אך אותם הבריונים הם שיהיו חברי מפלגתו הבכירים, הם שישלטו על סדר יומה של הקואליציה והם שיקדמו חוקים בשמה. וכפי שאריאל שרון סבל מנחת זרועם של ה"מורדים", כך יסבול ראש הממשלה נתניהו מנחת זרועם של הקיצונים.
ציפי לבני לא השכילה להבין את גודל השעה. לבני היא אישה מוכשרת שאינה מתאפיינת בנהנתנות והשחיטות שדבקה במרבית מנהיגי ישראל הנוכחיים, החל מנתניהו, ברק וליברמן וכלה בראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
אך לבני איננה מנהיגה וזאת משום שלא נתברכה בגדולה. לו הייתה קרוצה מן החומר ממנו עשויים מנהיגים הייתה מבינה כי תפקידה ההיסטורי אינו לעמוד בראש מפלגת מרכז בינונית אלא להוביל יחד עם אחרים אלטרנטיבה שפויה, ליבראלית ודמוקרטית למחול האימים של מפלגת הליכוד. אולם לשם כך הייתה צריכה להסתפק במקום השני והאגו שלה פשוט לא אפשר זאת. לפיכך לבני תיזכר בספרי ההיסטוריה כהחמצה פוליטית נוספת, כיגאל אלון של שנות ה-2000.
שלא תהיה טעות, ביום שלישי בערב הבהירה מפלגת הליכוד מהו החזון שלה לעתידה של מדינת ישראל. כעת מוטלת עלינו החובה להחליט אם אנו מאמצים חזון זה או דוחים אותו על הסף. כפי שקורה ברגעי הכרעה רבים, אין כאן דרך ביניים ולא תיתכן כאן פשרה.
בחירות 2013 הפכו לבחירות גורליות ועלינו להתייחס אליהן בהתאם. הלוואי שמנהיגינו יעשו כך גם כן. |