מעולה!

סיפור דרך לחיים

*

 

צטט: ארז אשרוב 2008-04-02 08:51:06

מנית פעם את צעדיך היומיים? פסעת פעם בדיוק באותו נתיב? יש דברים, איגנץ, שהדעת לא מקבלת ואין היא סובלת, וגם לא ראוי היה שישכנו בה שאלות שכאלה. משום כך, עלי לחדול את שעטת סוסי המחשבה שלך, להחזיק ברסנם ולצאת מעט אל השמש הזורח.

 

זה לא אני...

זה הוא:))))

 

מנית פעם את צעדיך היומיים? פסעת פעם בדיוק באותו נתיב? יש דברים, איגנץ, שהדעת לא מקבלת ואין היא סובלת, וגם לא ראוי היה שישכנו בה שאלות שכאלה. משום כך, עלי לחדול את שעטת סוסי המחשבה שלך, להחזיק ברסנם ולצאת מעט אל השמש הזורח.

 

צטט: guitarwoman 2008-03-30 19:22:32

גילה היקרה,

נדמה לי שהחוכמה היא לזהות את הבור מבעוד מועד, ולאחר מכן, לתכנן דרכי עקיפה.

תודה!

אן

 

החוכמה היא לצאת מהאוטומט התוקע ולאפשר לעצמינו את התהליך

של רכישת הרגל חדש מחליף...

כשהוא יהיה כבר שלנו - נדע לא ללכת בדרך בה ישנם כל הבורות שלנו...

גילה

 

צטט: gaziti 2008-03-30 19:09:11

מקסים....

אהבתי

כל מילה מדויקת .

 

תודה גזית

 

צטט: נרדה בן-חורין 2008-03-30 18:44:49

מסכימה ונהנית מהתאור עם שתי הצעות- במקום אשמה (על שנפלנו בבור)- אחריות (על שנפלנו בבור). ולזכור שבד"כ (למרות שבטיבט זה אחרת), בארץ הקודש גם היינו מקללים את העיריה- לעולם זו תהיה אשמתו של האחר או מר גורלנו סתם.

 

זה נכון...

הנטייה האוטומטית היא להאשים את העיריה...

ובהנחה שאנחנו רוצים להיות המנהיגים של חיינו...

הלוואי...

 

 

 

 

צטט: joesi 2008-03-30 18:43:10

קבלתי את המתנה בחפץ לב, קראתי 3 פעמים כדי לעכל אותה, ושיש מיכשול ברדכי אעקוף אותו. תודה לך

 

ההרגל התוקע הופך להיות אוטמטי, כדרכו של הרגל..

על מנת ללכת ברחוב אחר, צריך למוציא אותו מהאוטומט,

לתרגל הרגל חדש שיחליף אותו - עד שהחדש יעבור

לאוטמטי... זה נקרא ללכת ברחוב אחר...

 

תודה על הביקור,

גילה

 

צטט: ננטטעע 2008-03-30 18:38:02

יפה וחכם *

 

תודה נטע

 

צטט: judy-z 2008-03-30 18:32:03

הי גילה,

הקריאו לנו אותו בקורס רייקי מאסטר,

ומאז הוא חקוק בליבי.

תודה שהבאת אותו הנה,

שבוע נפלא לכולנו

 

שבוע נפלא גם לך..

זה בהחלט קטע לחיים...

יפה

נראה שחשוב לעבור את כל התהליך...

 

תודה!

כמה נכון.

גם העניין עם לפול לאותו בור כשאתה מכיר אותו. (בגלל שאתה לא מכיר דרך אחרת, כי זה הרגל וקשה לשנות הרגלים, כי הנפילה מענגת באופן מוזר מוכר, כי לא היית מרוכז [וגם זו אחריותך])

גם העניין עם אשמה ואחריות. כשיש אשמה מסתבכים יותר.

וגם כשהנפילה לא באשמתינו, למצוא דרך החוצה מהר. לא לרחם על עצמינו.

בוקר טוב! 

 

צטט: נובה 2008-03-30 18:25:51

גילוש

הספר הזה מונח על השולחן ליד המיטה שלי כבר חודשים, משמש הגבהה למראת האיפור שלי...

נתת לי מוטיבצי לקרוא אותו.  תודה.

חחחחחחחח

יש לי כמה כאלה...

אני שמה עליהם את משקפי הקריאה

שבינתיים ינוחו...

 

צטט: פ. השקד 2008-03-30 18:23:47

תודה על ההארה, את נהדרת. הלוואי והטריגרים החיצוניים ישוו בכוחם לאלו הפנימיים. הוריי לשבירתם של הרגלים אובססיביים.

אפשר לשבור הרגלים אובססיביים,

זה יותר קשה,

אבל אפשרי.. האובססיה נוצרת ממקום ריק,

שההרגל הרע הוא מה שנותן לו את תחושת המלאות...

יש דרכים לעבוד על זה...

 

 

צטט: לולי57 2008-03-30 18:21:26

היי גילוש

החיים אומנם קצרים

אך אנו היצורים

דיי מתוכנתים.

אוהבים לקבל סטירות

 וכאילו להבין לבאות

אוהבים כנראה מכשולים

כי לא מבינים בערך הדברים.

ולכן בגיל הזהב יותר

מתוחכמים/יותר עוקפים

ואולי לא..........

מעטים האנשים שמצנזרים

מעטים האנשים שעוקפים

מעטים האנשים שבאמת

מחפשים את האושר

בתוך עצמם.

תודה לולי

 

מכירה את ספור החזירים?

ההרגלים התוקעים הם אלה שעומדים

ביננו לבין האושר..

וכמו שכבר נאמר -

האמיצים הם אלה שיגיעו....

 

 

צטט: ריקי ד. 2008-03-30 18:19:54

המודעות הזו

לוקח לה זמן.

ספר נפלא.

אהבתי.

 

זה בהחלט לוקח זמן - יחד עם זאת -

התהליך משתלם...

לוותר על ההרגלים התוקעים.

 

צטט: רחל נפרסטק 2008-03-30 17:59:55

אהבתי!

 

תודה רחל

 

צטט: חבצלת בעיר 2008-03-30 17:52:11

אני מודה שאני חסרת אנים,

מוותרת על מאמצי המטורפים,

לשלוט במצבים ששליטה בהם אינה ברשותי,

יש בי תקווה עצומה.

תןדה גילי. 

 

חומד,

הקטע עוסק בתהליך מאד פרקטי של

שינוי הרגלים שאינם טובים לנו. הוא שיקוף של התהליך...

זה דורש 0 מאמץ והרבה מודעות וחמלה לעצמך.

פשוט להתחייב לתהליך של שינוי

כל פעם משהו אחד קטן - לא הופכים את העולם

אבל זה יספק הצלחות שיספקו אמון שיספק עוד הצלחות....

 

 

צטט: אפרים בלי מכנסיים 2008-03-30 17:27:17

THE STORY OF MY LIFE

 

של כולנו חומד,

אתה פשוט מוכן להודות בזה בקול רם...

 

 

צטט: iri20 2008-03-30 17:14:50

 

הקטע עשה לי צמרמורת..

 באמת יפה.

 

לי הוא עושה צמרמורת

כל פעם שאני קוראת... הוא בהחלט שווה...

תודה

 

צטט: נויתי 2008-03-30 17:06:43

הרגלים והכחשה הרגלים והכחשה..אני אפילו מכחישה שאני מכחישהטוב טוב...ממחר אתחיל לבדוק.מה..

.אולי מחרתיים.

תודה שניערת-גילה.

נויתי, אלה החיים,

עד כמה אפשר לברוח?:))))

הענין עם הבורות

הוא שכשמכחישים יוצאים מהבור לאט

ולא מאפשרים לתהליך השינוי להתחיל...

גילה

מקסים יקירה,

זה מה שנאמר- לא לעשות עוד מאותו דבר...

כוכב ונשיקה

אני מאמינה שזו דרך וזו דרך. אני למשל מקבלת את עצמי ברגע השגיאה מכירה בה ולא שופטת את עצמי על שטעיתי.

"השוגה מתקנת" ככל שלומדים לשמור על מקומינו ומזהים את החסר, מצמצמים את הפגישה איתו לפעם הבאה..

תודה גילושקה,

 

נעים לי אצלך, יקירתי...

מאד...

ובטח שכוכב...

חיבוק ענק

מתובלת

---

פתחתי עכשיו לקרוא ומיד עלה חיוך על פני

כל פעם מדהים אותי איך שאין מקריות בכלום.

היום שוחחתי על לקיחת אחריות  ובחירה בדרך.

תודה על הקטע שהגיע כמו תמיד בזמן הנכון

מטפאורה יפה לחיים

תודה.

 

צטט: כש-רונית 2008-03-30 16:47:53

 

לעיתים צריך ליפול לכל הבורות הללו

כדי ללמוד שיש דרכים אחרות

תודה רונית

 

יש למאיר אריאל שיר על זה..

ו.. תאמיני לי...

את כל השלבים עברתי על בשרי..

 

גילה

 

צטט: *עדינה* 2008-03-30 16:17:31

 

מותק, את מדהימה !!!!!!!

קטע כל כך מהחיים,

חיפשתי את הקטע הזה בשביל הבת שלי.

תודה שהבאת לי אותו בזמן.

כוכב ונשיקות

 

 

את רואה יקירתי...

מה שהזמנת - הגיע...

כל דבר קורה מסיבה..

 

גילה

יפה.

גברים הם הבורות במדרכות שלי...

האם לעבור לרחוב אחר? (נשים?).

לא נראה לי.... :-)

הכל בהומור...

איריתה

גילה היקרה,

נדמה לי שהחוכמה היא לזהות את הבור מבעוד מועד, ולאחר מכן, לתכנן דרכי עקיפה.

תודה!

אן

מקסים....

אהבתי

כל מילה מדויקת .

מסכימה ונהנית מהתאור עם שתי הצעות- במקום אשמה (על שנפלנו בבור)- אחריות (על שנפלנו בבור). ולזכור שבד"כ (למרות שבטיבט זה אחרת), בארץ הקודש גם היינו מקללים את העיריה- לעולם זו תהיה אשמתו של האחר או מר גורלנו סתם.

קבלתי את המתנה בחפץ לב, קראתי 3 פעמים כדי לעכל אותה, ושיש מיכשול ברדכי אעקוף אותו. תודה לך

יפה וחכם *

הי גילה,

הקריאו לנו אותו בקורס רייקי מאסטר,

ומאז הוא חקוק בליבי.

תודה שהבאת אותו הנה,

שבוע נפלא לכולנו

גילוש

הספר הזה מונח על השולחן ליד המיטה שלי כבר חודשים, משמש הגבהה למראת האיפור שלי...

נתת לי מוטיבצי לקרוא אותו.  תודה.

תודה על ההארה, את נהדרת. הלוואי והטריגרים החיצוניים ישוו בכוחם לאלו הפנימיים. הוריי לשבירתם של הרגלים אובססיביים.

אהבתי

היי גילוש

החיים אומנם קצרים

אך אנו היצורים

דיי מתוכנתים.

אוהבים לקבל סטירות

 וכאילו להבין לבאות

אוהבים כנראה מכשולים

כי לא מבינים בערך הדברים.

ולכן בגיל הזהב יותר

מתוחכמים/יותר עוקפים

ואולי לא..........

מעטים האנשים שמצנזרים

מעטים האנשים שעוקפים

מעטים האנשים שבאמת

מחפשים את האושר

בתוך עצמם.

תודה לולי

המודעות הזו

לוקח לה זמן.

ספר נפלא.

אהבתי.

אהבתי!

אני מודה שאני חסרת אנים,

מוותרת על מאמצי המטורפים,

לשלוט במצבים ששליטה בהם אינה ברשותי,

יש בי תקווה עצומה.

תןדה גילי. 

THE STORY OF MY LIFE

 

הקטע עשה לי צמרמורת..

 באמת יפה.

הרגלים והכחשה הרגלים והכחשה..אני אפילו מכחישה שאני מכחישהטוב טוב...ממחר אתחיל לבדוק.מה..

.אולי מחרתיים.

תודה שניערת-גילה.

 

לעיתים צריך ליפול לכל הבורות הללו

כדי ללמוד שיש דרכים אחרות

תודה רונית

 

מותק, את מדהימה !!!!!!!

קטע כל כך מהחיים,

חיפשתי את הקטע הזה בשביל הבת שלי.

תודה שהבאת לי אותו בזמן.

כוכב ונשיקות

 

 

צטט: מונה ניר גלעד 2008-01-11 19:29:09

 

שיר מעולה וכל כך נכון

 

ובכלל,

ספר יוצא דופן.

קניתי אותו לפני שנים ולא הצלחתי לקרוא אותו

ולפני שנה וחצי, בקורס מאמנים, הוא היה ספר חובה.

כנראה שהשנים והתהליך שעברתי אפשרו לי לקרוא אותו

והיום -

יש לו מקום של כבוד ליד המיטה.

 

תודה שהבאת אותו לפה :-)

 

יש לי אוסף של כאלה...

תמיד הם נופלים לי ליד בדיוק ברגע הנכון....

 

תודה לך בובה..

 

גילה

 

שיר מעולה וכל כך נכון

 

ובכלל,

ספר יוצא דופן.

קניתי אותו לפני שנים ולא הצלחתי לקרוא אותו

ולפני שנה וחצי, בקורס מאמנים, הוא היה ספר חובה.

כנראה שהשנים והתהליך שעברתי אפשרו לי לקרוא אותו

והיום -

יש לו מקום של כבוד ליד המיטה.

 

תודה שהבאת אותו לפה :-)

 

צטט: shabat shalom 2008-01-08 21:44:39

כדי לדעת את ההרגל המפיל אותך, צריך תהליך של מחשבה מודעת. כי לא כל אחד קושר את הנפילה ל"בור" הספציפי.

בשביל זה צריך חברים טובים לשיחה פתוחה ומיומנת. (חברים שיודעים להגיד גם דברים לא נחמדים מתוך דאגה ואהבה)

או יועץ כלשהו.

נכון... חברים טובים בהחלט יכולים לעזור ולשקף...

יחד עם זאת, זה בעיני שני שלבים... הראשון שבו אתה נופל ולא יודע למה ואז אתה צריך שיקוף ועזרה ואחר כך יש את השלב שבו אתה כבר יודע שאתה הולך ליפול ובכל זאת לא מצליח לעצור... כתבתי על זה פעם "כרוניקה של פגיעה צפויה מראש" אתה מוזמן לקרוא...

גילה

כדי לדעת את ההרגל המפיל אותך, צריך תהליך של מחשבה מודעת. כי לא כל אחד קושר את הנפילה ל"בור" הספציפי.

בשביל זה צריך חברים טובים לשיחה פתוחה ומיומנת. (חברים שיודעים להגיד גם דברים לא נחמדים מתוך דאגה ואהבה)

או יועץ כלשהו.

 

צטט: אלעזר סגל 2008-01-07 10:23:44

 

על הבוקר לפגוש את ההתמכרות להרגלים

אותם אנו מתקשים לנטוש,  כל כך מדוייק .

 

אנו פריקים של הרגלים , ללא מתן דין וחשבון האם הם כלל מתאימים

לנו ברגע זה .

 

טוב,  השעה 10:30 אני הולך לשתות קפה.

 

אלעזר

כן מותק... החיים זאת עבודה...

רק המחשבה על זה מעייפת ומחייבת

הפסקת קפה...

 

גילה

 

על הבוקר לפגוש את ההתמכרות להרגלים

אותם אנו מתקשים לנטוש,  כל כך מדוייק .

 

אנו פריקים של הרגלים , ללא מתן דין וחשבון האם הם כלל מתאימים

לנו ברגע זה .

 

טוב,  השעה 10:30 אני הולך לשתות קפה.

 

אלעזר

 

צטט: חקוק על הלב 2008-01-06 21:18:42

תגידי גילוש

תאוריה חביבה ומוכרת, אבל איך בוחרים מתי הזמן לעקוף?

מה צריך לקרות שהנורה תידלק?

יש תשובות בספר הזה??

אם כן :) אלך להשאיל מהספרייה...

 

נוגי.

 

 

 

 

 

את רואה... זה למשל בור שאני נופלת בו... אני לוחצת על תגובה חדשה ולא על צטט...

אז גם האותיות קטנות יותר ובעוונותי אני רואה שכתוב מגי ולא נוגי...

ללכת ברחוב אחר זה אולי לקבל את זה שאני צריכה את המשקפיים עלי ולא על הספר שליד המיטה...

 

בכל מקרה - כן - הספר שווה...

גילה

 

היי מגי...

ברגע שמזהים את ההרגל התוקע,

 מעלים אותו למודעות וזה תחילתו של תהליך.

בהתחלה האוטומט עדיין עובד

אז אתה יודע שהבור שם

אבל עד שהוא מגיע

לתודעה...

אתה כבר בתוכו...

 

ככל שהאוטומט מפנה את מקומו לטובת המודעות -

עד שבמודעות אפשר לבחור

והולכים ברחוב אחר...

 

בהצלחה מותק,

גילה

תגידי גילוש

תאוריה חביבה ומוכרת, אבל איך בוחרים מתי הזמן לעקוף?

מה צריך לקרות שהנורה תידלק?

יש תשובות בספר הזה??

אם כן :) אלך להשאיל מהספרייה...

 

נוגי.