כבר הרבה הרבה זמן רציתי להגיד לך תודה ,תודה לך על ההזדמנות השנייה שנתת לי הכל התחיל ב23/06/2004 - נולדת תינוק מהמם ( טוב אני משוחדת טוב ) תינוק הכי גדול בתינוקיה, ותינוק הכי רגוע ,בכלל לא בכית ילד ראשון זאת הרגשה מדהימה ,ובכלל להיות אמא איזה תפקיד חושב ומדהים הוא ,ובכלל ללדת ילד אחרי הפלה ,אני כל כך מאושרת ושומרת חזק כי אני יודעת שזה לא בא בקלות .. שנולדת זוכרת את ההרגשה כאלו אני צופה בסרט שמקרין את כל ה23 שנה של חיי , ופתאום אני רואה כתוביות של סוף ...והתחלה חדשה ,התחלתי לצפות בסרט חיי החדש (במחשבה לאחור כנראה המחשבה היתה כל כך נכונה הזמן עובר ואתה גדל , גדל בתור מלך הבית ,מקבל הכל ... בגיל חודש עזבתי אותך כי הייתי מאושפזת עקב אירוע מוחי..אני זוכרת שהבאו אותך לבית החולים כל כך התרגשתי לראותך ולא רציתי לשחרר אותך כל כך היה לי קשה עם המחשבה -אני בחופשת לידה ואני לא איתך ...אבל הבטחתי לך וקיימתי כמובן -אני אפצה אותך הזמן עובר לו ...ואתה גדל מלך שלי ....ולקראת גיל שנתים נולד לך גם אח קטן ( ליעמי) אני זוכרת שבאת לבקר אותי בבית חולים- איך רצת שם -הולך חזור הלוך חזור- ובכלל לא התעייפת לרגע אחד בגיל שנתיים וקצת אתה מתחיל את הגן , כל כל מרגש התחלה חדשה, כל יום שהלכת לגן בכית כל כך , ולא הבנתי , הייתי בטוחה שקשה לך , כי ממלך של אמא וסבתא פתאום אתה עם כל כך הרבה ילדים ואנחנו מקבלים תמונות מהגן -בתמונה אחת אתה בוכה , בתמונה שניה אתה מסתכל על התקרה כמה סימנים אתה נותן לי ...ואני לא מבינה ... הזמן עובר לבנתיים עברת ניתוח כפתורים כי חשבנו שאתה עצבני ולא רגוע ,ולא מדבר בגלל המים שהיו לך באוזנים ,עברנו את הניתוח, וכל יום אחרי אני מחכה שתדבר ...ואתה כלום היית עסוק בגלגלים של העגלה שלך , בגלגלים של כל המכוניות ,אוהב לסדר אותם בשורה בגינה במקום לשחק עם ילדים אתה היית עושה סיבובים סביב הגינה וכל כך שמח מזה , או שהיית מנהל שיחות עם כל העצים שבגינה פשוט היית מסתכל על העצים שעות אם רק הייתי יכולה לסבוב את הגלגל לאותו רגע- בטוח שבאותו רגע היית מקבל את הטיפול הנכון , אבל מי ידע שזה הסמינים , הרי היה לך כזה חיוך מדהים שאף לא לא רצה להאמין שיש לך אייזה בעיה אפלו הרופאת משפחה אמרה תחכי עד גיל 3 , אם עד אז לא ידבר נפנה אותך לאבחון , היום מי רוצה לחכות עד גיל 3 ....גיל 3 זה כמו לאחר את הרכבת ולחכות הרבה זמן בתחנה לרכבת הבאה ... יום אחד לקראת גיל 3 וחצי- שאתה צועק ללא הפסקה , בכלל כל ההתנהלות איתך נעשתה מאוד קשה, לחנות אי אפשר להכנס איתך , אתה רואה את אותה קלטת 10 פעם וצועק , ומחפש כל הזמן להיות לבד ... מילה לא יצאה מהפה שלך ...אני זוכרת שהיה יום אחד שהיה ברדיו את השיר "אמא" של שלומי שבת , ואני אומרת לעצמי - אתה שבשמיים אנא ממך אני מתחננת תן לי לשמוע את המילה המדהימה הזאת , . בגיל 3 וחצי הלכנו לאבחון , אני זוכרת שהגענו ואחת מהבנות שם הייתה עם תג של אלו"ט על החולצה ,אני זוכרת שתפסתי אותך כל כך חזק ואמרתי להם הילד שלי לא אוטיסט ולקחתי אותך משם היום המחשבה הזאת פשוט כואבת וכל כך כועסת על עצמי אייך לא רציתי להאמין ולהבין -, אבל מהר מאוד חזרתי לעצמי וישר אבחנו אותך, . מהר מאוד נכנסת ל"קניון הטיפולים " היית עסוק כל כך אמרתי שהכעס הזה שאבחנתי אותך יקח אותי עד סוף חיי ,ובמיוחד שאחרי 7 חודשים אני מאבחנת את ליעם גם עם אוטיזים בגיל שנה וקצת ואני רואה את הטיפול באלוטף ואת ההתקדמות העצומה שלו , והמשמעות של טיפול מוקדם כמה שהוא מקדם ...וזה פשוט כואב ...למה איתך אחרתי את הרכבת למה בגיל 4 וקצת נכנסת לגן תקשורת , נכנסת עם הטיטול , ועם המוצץ .. שני דברים שלא אמנתי שתסכים להפריד מהם אבל אתה הוכחת לי אחרת , לקראת גיל חמש החלטת בבוקר אחד שאתה זורק את הטיטול ואתה הולך לשרותים אייזה התרגשות זאת הייתה , הייתי כל כך מאושרת, ( זה קרה בחנוכה-אני זוכרת שאמרתי את הנס חנוכה שלי קבלתי ממך ילד אחרי הטיטול הגשמת לי חלום נוסף -קראת לי אמא ...איזה מילה מדהימה היא ...ועוד ממלאך כמוך לקראת גיל 6 החלטו שאתה צריך לעלות לכיתה א בבית הספר מיוחד-ואני משום מה הרגשתי לא לא לעלות אותך לכיתה א עדין , לנסות עוד שנה בגן ,ובגן אחר לא הייתה בעיה, ואין לי גם היום בעיה עם בית הספר מיוחד , להפיך זה מקום טוב וממלא, ומבין את ילדנו בצורה הטובה, אבל אני רציתי לתת לך עוד משהו ,עוד משהו קטן שפספסתי בגיל צעיר יותר ... וכמובן שהמוטו שלי לרגע אחד לא משתנה- חשוב קודם האושר שלך ולא דבר אחר , השלמתי עם הלקות שלך ואני אוהבת אותך אייך שאתה עברת לגן מדהים עם צוות מלאכיות , פשוט כמו ההרגשה נתת לי: פשוט צאנס ענקי להחזיר לך את כל מה שלא עשנ ו בגיל צעיר שבסוף השנה אמרו לי שאתה עולה לכיתת תקשורת בבית הספר רגיל ..לא האמנתי ..אמרתי להם מה פתאום . אני לא רוצה שיהיה לו קשה ,לא רוצה שיצחקו עליו ,לא רוצה שילמד ,אני רוצה רק יהיה לו טוב . ואז הגננת אמרה לי " אמאלה תשחררי את תראי יהיה לו טוב " מאותו רגע התחלתי לשחרר ... ופתאום הגיע ממך גל של דברים טובים - התחלת לדבר ולא לסגור את הפה , התחלת להבין את החיים וכל כך להנות מהם ולי זה אושר עצום ,,ולהבין שקבלתי ממך הזדמנות שנייה התחלת כיתה א ..לראות אותך אחרי שבוע בבית הספר עומד במפקד ושר את הימנון התקווה, אני זוכרת אייך שעמדתי שם כולי דמעות , והמנהלת עוברת ואומרת לי "אמאלה רק השמיים הם הגבול " כמה שזה נכון מתוק שלי היום אחרי שנתיים וחצי -שנתת לי להבין שקבלתי עוד הזדמנות להנות ממך , אני רוצה להגיד לך תודה ענקית לראות אותך כותב, לומד ,שר את השירים של כל החגים , לשמוע אותך קורא לי "מלצרית " ...ואתה מחכה שאני אצחק לשמוע אותך בשבת בבוקר"אני רוצה לעשות כייף " אני מבינה שאבא ואני עשנו עבודה טובה קבלת חוש הומור מצחיק ... אפלו המורה אומרת שאתה מצחיק את כל הכיתה במפגש בוקר אתה ילד שמלא בחום ואהבה וזה דבר מדהים כל מילה שלך כל משפט שלך - לי זה אושר עצום , ותודה ענקית ,כי אני יודעת שאלה דברים שלא באים בקלות , ושאתה עובד כל כך קשה למענם אבל תראה עבודה טובה משתלמת ילד מותק שלי ! תודה ענקית ...אני נהנת ממך כל רגע ורגע ! נכון שעדין מאוד קשה לך ותמיד יהיה , אבל בכל רגע ורגע שתדע שאני כל כך גאה בך ! אמא |