
| מטיילת ביער בין - שברי מילים ורסיסים של מחשבות. אגלי טל מהמצח וחלומות אבודים. בזוית העין מגיחה - נוצה שדאתה, אד מזגוגית ממורקת. וקול ההד שחוזר מתוך שברי נשיקות יתומות. מסביבי מרחפים - דמעות כלואות בתוך שק מימי בראשית. תפילה של מלאך ופנינה של צדפה. עוצמת את עיניי ושומעת - את זעקת השממון ודממת התקווה. תקתוק שעון שעצר מלכת וקול הזכוכית המתנפצת. מטיילת ביער וקולטת - את המבט והאור וריח המחר. זכרון אהבתך שחי בתוכי. |
אדם אדם
בתגובה על היום פעלתי לפנים משורת הדין
דרך הרייקי
בתגובה על כלה אחת יותר מידיי
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נפלא
כל כך עמוק
כל כך לירי
אהבתי