ושוב בדרכים. צללים צללים, של שחר עולה. גגות הבתים, צבועים צהוב חיור. העננים נותנים כבוד לשמש להראות בכל הדרה. סימני ג'יפים נראים בדיונות, כמו קמטי הזמן. שקשוק רכבות נשמע מתקרב, המחסום שיורד כמו המעטפת שמגנה על הלב, מחצי גבורים שנונים. שוב פותחת יום, בתפילה מהדרכים. :-) |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וכבישים שבים בלי הרף
לבדם כסוס בלי רוכבו
והבית נסגר בערב
על הטוב והרע שבו