באוקטובר האחרון הסנט האורוגואי אשר הצעת חוק המתיר ביצוע הפלות במהלך השליש הראשון של ההריון בהפרש קולות קטן. זו החלטה מהפכנית ופורצת דרך באמריקה הלטינית כולה. ההחלטה החיובית היא תוצאה של פשרה שקדמו לה דיונים קשים בסוגייה הכה רגישה בחברה הדרום אמריקאית. למעשה, אחרי שהסנט כבר אשר גרסה יותר ליברלית של החוק, הועדפה הפשרה בהצבעה נוספת כדי להרחיב את התמיכה בבית התחתון של הפרלמנט על ידי שילובם של צירים שמרנים. אישור החוק מהווה מהלך מרחיק לכת גם במובן האישי, משום שהנשיא המכהן חוסה מוחיקה חתם עליו בניגוד להחלטת קודמו טברה ואסקס, רופא במקצועו, אשר בעת כהונתו איים להטיל וטו אם ההצעה תעלה. אגב, שניהם ממחנה השמאל השולט במדינה מ- 2005. משמעות האישור לבצוע חוקי של הפלות היא חסרת שעור בחברות שההפלה נחשבת לפשע חמור ביותר. מקרה שארע בארגנטינה לאחרונה יכול כדי להבהיר את משקלה של ההחלטה. בית המשפט העליון הארגנטיני התיר לבצע הפלה לאישה שנחטפה, אולצה לעסוק בזנות ונאנסה בהתבסס על החוק המתיר בצוע הפלה במקרה של אונס או סכנת חיים לאישה. אף על פי כן, שופטת בבית משפט בדרג נמוך ובעלת השקפה שמרנית קבעה שלמרות כל מה שעבר על האישה בת ה- 32 שהובאה לפניה, אין הוכחה לאונס. יתר על כן, השופטת התירה לפרסם את שמה כדי לאפשר לחוגים מתנגדי הפלות למחות מול ביתה ולקרוא לעברה "רוצחת". אורוגואי היא המדינה השלישית שהתירה הפלות, אחרי קובה וגואינה וגם מקסיקו סיטי (לא מקסיקו המדינה). לא מעט מדינות כמו אל סלבדור, ניקרגואה, הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית וצ'ילה, אוסרות לחלוטין בצוע הפלות גם במקרה של אונס, באחרות בוטל בצוע ההפלה על ידי שופטים ופקידים, גם במקרים מותרים, דוגמת ארגנטינה. על פי נתוני "ארגון הבריאות העולמי" יותר מ- 4 מיליון נשים מבצעות מדי שנה הפלות במחתרת בתנאים תברואתיים לא טובים. לפי נתונים אלו, כשליש מהנשים מגיעות לאשפוז או גרוע מכך עקב סיבוכים. אל סלבדור היא האחת המדינות בהן מיושם האיסור בצורה דרקונית, כשנשים נושאות עונש של עד 30 שנה בשל בצוע הפלה. כך למשל במקרה של אישה לקויה בנפשה שנדונה לשנתיים מאסר בגלל הפלה וניסיון התאבדות בכלא, או המקרה של אישה ששוחררה ממאסר לאחר שנדונה ב- 2005 ל- 30 שנה לאחר שאבדה את תינוקה בלידה מוקדמת בחודש השביעי להריונה והואשמה בבצוע הפלה. בפרו, נערה בת 13 גלתה שהיא בהריון לאחר שהיתה נתונה למעשה אונס חוזרים ונשנים בידי גבר בשכונת מגוריה. הנערה כשלה בניסיונה להתאבד בקפיצה מגג. הרופאים סרבו לנתחה כדי לא להפסיק את ההריון, שממילא הופסק באופן טבעי, והיא נותרה משותקת בארבע גפיה. הגורם העיקרי הפועל בצורה דרקונית נגד היתר ביצוע הפלות היא הכנסייה הקתולית, למרות שהמאבק המתמיד מצדה לא הפחית את שעור ההפלות. כ- 45% מבין המבצעות הפלות מחתרתיות הן נערות צעירות, מול 20% בארצות הברית ו- 12% באירופה המערבית. כשמסורת שמרנית זו ברקע, החוק החדש באורוגואי יכל לעבור רק לאחר פשרה, אף שהיא נחשבת למדינה חילונית יחסית לשאר מדינות היבשת. לפי החוק, ההפלה אפשרית עד השבוע ה-12 להריון והשבוע ה- 14 במקרה של אונס. אישה המבקשת לבצע הפלה חייבת לעמוד בפני צוות של אנשי מקצוע, המורכב מרופאים ומעובדים סוציאלים, ולהמתין 5 ימים לפני המשך התהליך. הפשרה נועדה להבטיח לא רק את זכות האישה לקבוע את גורל העובר הנושאת ברחמה, אלא גם לשמור על בריאותה. על אף התעוזה שבהחלטה, היא צפויה להתקל בקשיים בישומה במישור הכלכלי תקציבי, והביצועי מבחינת העומס שיתווסף למערכת הבריאות והישומי, כאשר לא ברור כיצד תופעל מערכת כזו באזורים נדחים כשהמגבלה היא עד השבוע ה- 12. לפני מספר ימים פורסמו ההוראות לישום החוק המתבססות על עקרונות יסוד, הסכמת הדיווח וכיבוד רצונה החופשי של האישה להביא להפלת העובר הבלתי רצוי. על פי דבריו של סגן שר הבריאות לאונל בריוסו, התוצאה היא תוכנית מאוזנת ושוויונית, המכירה בזכות להוליד ילדים מתוך אחראיות ובערך החברתי של האימהות יחד עם הבטחת בריאותה של האישה על ידי צמצום השפעות מקיפות בלתי רצויות שיכולות להגרם על ידי הפסקת הריון. מעניין לציין שהוראות החוק מכירות גם בהתנגדות מטעמי מצפון מצד אנשי המקצוע המופקדים על הנושא. החוק קובע שאלו אשר אינם מסוגלים לעסוק בנושא בשל אמונתם יצהירו על כך, ויהיו חייבים להבטיח שהמטופלות יזכו לממש את רצונם אצל עמיתים אחרים. דברי הסיכום של סגן השר בעת הצגת הוראות החוק מבטאות את הגישה המתונה האורוגואית החכמה, אשר קדמה את החברה האורוגואית מצד אחד והתחשבה באלו המתקשים להשלים ומתנגדים לחקיקה הליברלית: "החינוך המיני מגיל בית הספר היסודי והתיכון והגישה החופשית לאמצעי מניעה, יחד עם החקיקה החדשה יצמצמו את מספר ההפלות." תהליך החקיקה באורוגואי מאפשר לאשרר או לבטל אותו במשאל עם לאחר אישור החוק על ידי הנשיא. האופוזיציה הפוליטית, בהנהגת ה"מפלגה הלאומית", איננה מתכוונת לוותר על המאבק לביטול החוק והחלה לאסוף את החתימות הדרושות כדי שהציבור יכריע. בנוסף, ארגונים ציבוריים הגישו תלונה ל"ועדה האינטר אמריקאית לזכויות אדם". עם זאת, בשלב זה חזית האופוזיציה לא מאוחדת. כדי לקיים משאל עם יש צורך באיסוף 52.000 חתימות עד מרץ, כשלפחות 25% מבעלי זכות הבחירה הרשומים חייבים להשתתף בו. אם שעור ההשתתפות יהיה יותר נמוך, מותר לקיים סבוב שני. תוצאות הסקרים מעלים תמונה חברתית פוליטית מעניינת ביחס לסוגיית חוק ההפלות. 66% מהאורוגואים תומכים בעריכת משאל עם, בתוכם 68% הם תומכי השמאל, 69% תומכי ה"מפלגה הלאומית" המובילה את המהלך ו- 70% הם תומכי "מפלגת הקולורדוס" המייצגת את מרכז ולא נמצאת בשלטון. על פי תוצאות הסקר, אילו הסקר נערך היום התוצאות היו כמעט שוויון כש- 45% תומכים ו- 42% מתנגדים. אם ההנחה היא שהשמאל השולט האמור לייצג השקפת עולם חילונית וליברלית, תומך רובו ככולו בחוק ואף מתפשר לגביו כדי לקדם אותו, כי אז תוצאות הסקר אינן תומכות בהנחה זו. בגוש השמאל רק 60% תומכים בחוק, שהוא האחוז הגבוה ביותר של תומכים, לעומת 37% ב"קולורדוס" ו- 30% ב"מפלגה הלאומית". המשמעות היא שגם בקרב החוגים הנחשבים לנאורים יותר קיים קושי ברמה תרבותית ונפשית להסכים לקיומו של חוק ההפלות. מן העבר השני, הנתונים העולים לגבי התמיכה במרכז והימין מראים כי גם שם אין חזית אחידה בהתנגדות לחוק. מכאן עולה שההחלטה לאשר את חוק ההפלות היא הרבה יותר מהפכנית ממה שהיא נראית הן כלפי החברה האורוגואית והן כלפי שאר מדינות היבשת הלטינו אמריקאית. הנשיא מוחיקה בהתייחסו להתנגדות לחוק בעת שחתם על אישורו טען שהוא מבין ללבם של המתנגדים, "מזווית הראיה העקרונית, ההפלה יכולה להיות ברת ענישה, אבל מזווית ראיה מעשית היסטורית של מה שקורה בפועל, אני מאמין שמצילים כך יותר חיים וזו הסיבה שבגללה אני נוטה לתמוך בחוק. עכשיו, לכל אלו שחושבים הפוך יש סיבות עמוקות ומרגשות. זה לא דיון סתמי." מדבריו עולה מודעות גבוהה לקושי של החברה האורוגואית לתמוך בחוק, התבטאותו בכינוס מדינות אמריקה הלטינית בפרו מחזקת הערכה זו, במיוחד בעקבות הצהרת הנשיא הקודם ואסקס כי הוא יחתום לקיום משאל עם. בתגובה מוחיקה אמר ש"טוב עושה ואסקס שאומר מה שהוא חושב.... לחתום זה כדי שהאנשים יצביעו. אני תמיד בעד שיצביעו. כל ההחלטה הזו חייבת להיות בידי העם ולא בידי הפרלמנט." המעקב אחר סוגיית חוקת ההפלות באורוגואי הוא חשוב ומעניין ובעל השלכות לא רק כלפי היבשת הדרום אמריקאית אלא לעולם כולו, כולל ישראל המתחרדת. |