הוא החליט ללכת.

כי מצאתי חן יותר מדי.

כי לא יכול להיות עתיד משותף.

כי חבל שיהיה כאב לב גדול.

אמרתי לו שהוא צודק.

ואני עדיין חושבת כך. בדרך כלל.

ועכשיו אני מעריכה אותו עוד יותר.

על איך שנפרד, ועל הטעם הטוב שהשאיר...

אבל אילו היה מתקשר,  ואילו היינו שוב -

אולי לא היה הקסם נשאר?

אולי היה דועך לאיטו?

אולי לא צריך היה לחשוב על עתיד משותף?

אולי לא היה כאב גדול?

אולי היינו מרוויחים בכל זאת

תקופה של אושר?

מה עדיף?