רגיל

העולם המיוחד שלנו

0 תגובות   יום שבת, 1/12/12, 21:08

ביומים האחרונים חוויתי קטעים מרגשים , ממלאים , אבל גם היתה מין הרגשה שאף פעם לא נוכל לצאת מהעולם המיוחד שלנו....

בתוך העולם שלנו -יש מקום מדהים,ו מקום מכיל , ומרגש, מלא באנשים מדהימים , למדתי מלא דברים שבעולם החיצוני לא הייתי לומדת .אבל לפני שנכנסנו לשם ..החיים היו מעט אחרת ..ולפעמים באות השאלות אייך היה אם לא ההינו בתוך העולם המדהים שלנו

אתמול הלכנו בפעם הראשונה להפעלה בתנועת נוער "מכבי צעיר" ההינו 5 ילדים מדהימים מהעולם המדהים שלנו , כל ילד לקח את הדרך שלו :וניסה להכנס לתוך העולם החיצוני ולהיות חלק ,היו שם קטעים מדהימים ,ומרגשים

אצלי שני הילדים שלי , נהנו ,שרו ,רקדו ,שמחו ,אהבו להיות עם המדריכים שלהם

אחד מהילדים שם בדק את כל החדרים במקום , עשה הרבה סיבובים והיה שמח כי כמה מדריכות חמודות רצות אחריו

אחד מהילדים - התערב לכמה ילדים  באמצע משחק כדורגל ולקח את הכדור,

ונתן חיוך מדהים ושמח . .

התמימות , והטוב שיש לילדים האלה , .

כמה שזה ממלא ...ומרגש ..

כל הילדים כל כך נהנו להיות חלק ..זה היה מאוש מרגש לראות את זה ,כי היה להם מעט קשים ,הרעש שהפריע ,כמות האנשים הייתה .

אבל חוק מרפי תמיד עובד אצלנו לפחות-אחרי עליה טובה מגיעה הנפילה, זאת שזוכרת להפיל אותך ההורה , להפיל אותך כל כך נמוך,ואז אתה מרגיש שאתה במבחן ופשוט חייב לענות את התשובה הנכונה ,שתוכל מהר לקבל עובר...ולחזור ישר למקום הגבוה .....

מגיעים הביתה כל כך גאים בהם על השיתוף הפעולה שלהם ,על התפקוד המדהים שלהם שם ...ואז פתאום אחד צורח ללא הפסק ומדבר דברים ללא הקשר

והשני מתחיל עם הצרחות שלו ...ואני אני מרגישה בלב איזה צביטה קלה..."הצביטה אומרת לי" הלו אמא תעוררי ...הם היו מקסימים ....אבל הם עדין בעולם שלהם ....ואז אני מרגישה כאלו פיספוס ..או איזה מחשבה מה היה קורה אם היה אחרת ?

אבל אני גם יודעת שכל כך הרווחתי בעולם המיוחד הזה ,מכל הבחינות , למדתי את הבית הספר של החיים שלי ...

אבל אני רק בן אדם ..ויש לי סקרנות ..

היום בבוקר הלכנו לפרדס לקטוף תפוזים ,,הלכנו כמה משפחות ,( משפחות מהעולם שלנו ) שאיתם אפשר לעשות הכל: לצעוק , לחטוף את החטיף ,מעט ניפנופי ידיים , להיות ממש מיוחד -ולא הסבר ,להיפך בחום גדול ואהבה עצומה .

אפלו אחד מהילדים החליט לבדוק את הכושר שלנו , והחליט להעלם ..לחפש ילד שלא מדבר ..זה לא קל וגם מאוד מלחיץ

אנחנו שם , המקום מלא באנשים ,ואנחנו כמו כולם , נהנים קוטפים תפוזים , אפלו אוכלים אותם ...

הגענו לפינת משחקים שם ...חלק מהילדים משחקים ..כמו כל הילדים שבמקום ...

וזאת גוואה ואושר עצום , כי המקום מפוצץ אנשים והילדים לא מקטרים ולא בוכים ונהנים ומשחקים

ולהזכיר שלפני שנתיים שלוש ההינו באותו מקום וזה בכלל לא עניין אותם ..

זאת הצלחה מדהימה לנו ...

אבל תמיד נזכרת לבוא הצביטה הזאת -זאת שצובטת אותך בפעם בכמה חודשיים , זאת שמזכירה לי אישית מעט לבכות ,מעט לשחרר

ומעט להבין שאומנם אנחנו בעולם המיוחד שלנו

ושאף לא נדע אייך היה אם הכל היה אחרת ...

אבל מה שבטוח העולם שלנו כל כך מכיל , ממלא , מרגש

זה לא היה קורה ללא הילדים שלנו

וללא העולם המיוחד

שבוע מדהים (:

דרג את התוכן: