מצער מאד להיווכח, כמעט מדי יום, שמפלגת העבודה מוחזרת על ידי שלי יחמוביץ' אל הבולשביזם המאוס של מפא"י של ראשית המדינה. והסממנים לכך הצצים מדי יום מדאיגים, כי בצורתה הבולשביקית תחת הנהגת יחימוביץ' היא לא תוכל למלא את התפקיד ההיסטורי שהמציאות הטילה עליה: לסלק את ביבי מהשלטון ולהציל בכך את ישראל מעצמה.

סממן אחד לסבולשביזם שמשליטה "החברה יחימוביץ'": פרסום קומיניקט המסביר לציבור את סיבת סילוקו של אורי שגיא מהמפלגה. לנין וסטאלין שלטו בבריה"מ על ידי שיגור קומיניקטים אל נתיניהם. איש לא העז לבקר או להתווכח אתם. כי המפלגה הקדושה יודעת הכל באופן מוחלט והמפלגה היא המנהיג.

סממן נוסף: המנהיגה החליטה להשאיר את כל האפשרויות לקומבינות פוליטיות בידיה ועל כן איננה מוכנה להצהיר מראש, לפני הבחירות, שאין בכוונתה להיכנס לממשלת ביבי אחרי הבחירות. אפס התחשבות בקולות מנוגדים הנשמעים במפלגה. כך החליטה המנהיגה וזהו!

סממן שלישי, טרי מהיום: שלי יחימוביץ' אוסרת לפרסם את פרטי תוצאות הפריימריז במפלגתה. הסיבה לכך אינה מתפרסם בקומיניקט המודיע על כך לציבור. אבל רשע כמוני יכול לחשוב לעצמו שהסיבה לכך היא שהציבור הרחב לא יידע על הקומבינות נוסח חיים כץ שהיו גם במפלגת העבודה. וזו כבר דמוקרטיה בולשביקית, ייצור מפלצתי פרי מחשבתה הפוליטית של "החברה יחימוביץ'".

התקווה היחידה של ישראל להיפטר מעונשו של ביבי נשארת על כתפיה של ציפי לבני. וכתפי ציפי לבני צרות ושבירות הזועקות לתמיכה של הרוב הדומם ששנים נוהג להימנע מהצבעה בבחירות לכנסת.