נוכח שביתת האחיות שהחלה הבוקר.נזכרתי בשהותי האחרונה בין כתלי בית החולים לאחר ניתוח מעקפים "בבלינסון"השהות היתה קצרה. אך מצאתי את עצמי מתאר את החוויה של הטיפול המסור של האחיות . ואף ניסיתי לבטא את תחושותי כלפי כל האירוע לקראת שילוחי הביתה. שורות אלו נכתבו אז והן מושפעות מאופי הטיפול במקרה הספציפי שלי
שחר ממזרח מפציע/ אדם מתנומתו נעור/תקתוק המוניטור מתריע /בכל מתחיל לשלוט האור/. כוכב חמה עולה מקדם/ כגלגל זהב מופז/לעורר אנוש מרדם/ לדרכו אץ ונחפז/. מחלקה של בית חולים/הפעילות אינה נפסקת/תוך שמירה על הכללים/וכל אחות כאן מחבקת/. מלאכיות של הפנימית/ עסוקות מעל הראש/ נענות, חיש ותמיד/כי החולים מרבים לדרוש. זו שיגרת יומן כל רגע/להגיש מייד עזרה/משקיטות כאב ופגע/ערוכות לכל צרה/. במיסדרונות המחלקה/חולפות ברחש ושבות/לכל קריאה של מצוקה/ כי החולים דורשים רבות./ כל העת שיגרת יומן/אליה כל אחות נחשפת/במחלקה כל עולמן/אותה תדיר היא משקפת/. עיתים אנחנו החולים / לרוב שוכחים וזו עובדה/ פשוט אין אנו מואילים/ לאחיות לומר תודה/ יחד עם זאת, האמת חייבת להאמר. לאחיות לא חסרו מעולם עילות ונושאים להכרזה על השבתת פעילותן החיונית. ולעיתים נדמה כי הן ששות ממש לשבות ללא שיקול דעת .עד הסוף וכיבוד הסכמים הוא לא ממש "נר לרגליהן" וביחוד מנקודת מבט של הציבור שהוא הניפגע הראשי והראשון מכל שביתה פתאומית כזו. ולעיתים כרוכים בה סבל רב לממתינים זמן רב לצורך טיפול שנדחה לפתע ,ללא התראה ושיבוש מערכות חיים למאות משפחות כאלה. לעינין הטענה המושמעת על חוסר בכוח אדם.אני מוצא לנכון להביר נקודה מסוימת הקשורה אלי אישית לכך. במסגרת ניסיון לעודד שיבה של כוחות עזר לארץ מחו"ל נתפרסמו ידיעות על קליטת השבים ארצה ועזרה בקליטתם.הבת שלי המשמשת כאחות חדר לידה כבר שנים באוסטרליה.ניסתה יחד עם משפחתה .בעלה ושתי הבנות לבוא ארצה לשנת ניסיון. לצורך זה הם נפרדו ממערכות עבודה קיימות שם נטשו הכל ובאו לשנה ניסיון. את מסכת העלבונות והבושה לא אחשוף כאן .כי לאורך כל השנה היא ספגה רק התעמרות ועלבונות יותר ממרומזים מצד אותן אחיות המשוועות לעזרה.בשנה זו היא הועסקה רק בדבר אחד. והוא להחליף חיתולים ל"תשושים" יחד עם מבחני ידע שבהם זכתה לציונים גבוהים של משרד הבריאות.בסוף אותה שנה הם ארזו את חפציהם ושבו לאוסטרליה וחשוב מכך להבהיר כדי להסיר ספק. הבת שלי ובני המשפחה חיים ברמה גבוהה כלכלית וחברתית שניהם מצליחים במלאכתם ויודע אני זאת ממקור ראשון של שלושה ביקורים של חודש ימים בכל פעם על ציר זמן של שש שנים אחרונות אני אדם מאד ביקורתי ובודק כל מצב מכל היביטיו וניכר כי הם חיים שם ברווחה כלכלית ניכרת.ובמסגרת שהותם שנה שלמה אף לא עלה בדעתם לבקש הטבות הניתנות לחוזרים ושבים ארצה. כך שלפחות מבחינה זו אכזבתי רבה כראש בית אב.וכאן האמת חייבת להאמר בקול חד וברור שכרה של "אחות" באוסטרליה מאפשר לה להתקיים ברווחה כלכלית ניכרת. |