האמת היא שהכל התחיל בויכוח ביני לבין אבא שלי בקיץ, אני לא רציתי מקרר בחדר, הוא לא רצה מקרר במרפסת, וככה אני יכול לחיות באופן טבעי, והוא לוקח את הייסורי מצפון

האמת היא שכשקניתי את המקרר לפני חמש שנים לא ראיתי אפשרות אחרת. [אבא, אם אתה קורא אז הנה] יש ילדים שמשכינים טרור אמיתי במשפחה שלהם: https://www.youtube.com/watch?v=bKQbu-IJfys (חצי מקרר?! אני מניח שאין לה אחים). לעצם העניין אין בדיאטה שלה פחמימות וחלבונים, אבל הרבה סוכר ויטמינים

בקיצור, מקרר הוא לא חובה. ירקות מחזיקים. דגנים וקטניות. וכו'. הבעיה היחידה היא חומוס (כן, חומוס). וזה משפר בהרבה את ההחלטות המטופשות. לדוגמה "ממש מתחשק גלידה" --> אין מקרר --> "ממש מתחשק ארטיק מהחנות שבמרחק קילומטר מהבית"

כמובן שזה שיפור של ההחלטה לחיות בלי בשר ומוצריו (כלומר, חלב וביצים) 

זה לא גורם להתעמל יותר

זה לא גורם לא לקנות סוכר

זה לא גורם לאכול נכון באירועים [הפאדיחות כן]

זה כן עוזר להתבסס על יותר פירות וירקות ומוצרים "אמיתיים", בלי כל מיני אינסטנט 

גם במוצרים מקירור התפיסה משתנה: חומוס זה לא חמאת בוטנים, מיץ תפוזים זה לא ליקר. אם החלטתי להשקיע במוצרים האלה זה בגלל שאני אוכל אותם ביום-יומיים הבאים. זה נותן תחושת שחיתות מצחיקה ולא נכונה, כיון שככה צריך לצרוך את המוצרים האלה. עם 8 גר' חלבון למאה גרם - מה הטעם לאכול קצת? והאמת היא שזאת לא שחיתות כי מהר מאוד מגלים את מגבלות התקציב. מוצר אחד מקירור ליום זה כבר הרבה

אגב, אני לא באמת קונה מיץ תפוזים. כי להשקיע כסף זה במיץ רימונים, אנטי-אוקסידנטים וכו', כשתפוזים אפשר להכין מיץ בלי מאמץ.

מי שחי בגוש דן יכול גם לקטוף פירות הדר, כ"כ הרבה עצים נטושים שכואב הלב, אבל לא הבטן :)

עד כאן. בעיקר בשביל העניין ולא כהמלצה לקוראים. לחשוב על ההשלכות וכו'. זה רק כדי שמי שכן רוצה להיות טבעוני או נטול מקרר יראה שיש אנשים שמנמנים שחיים ככה. כמו בסיפור על רב אחד שכתב כמה חמור לספר לשון הרע וכדו' ובאו אליו בתלונה: "עם הספר שלך כבר אי אפשר לדבר" ובתגובה ענה: "להיפך - עכשיו אפשר לדבר!". אז עכשיו אפשר לקרר, או משהו כזה.

אפשר גם לגור במקומות שהטבע דואג לכל העניין