יום חמישי

לוקחת אתנחתה מכל האירועים האחרונים,

ונוסעת עם אמא רותי, 

לפרנס את הדרום,

כמו קיבוצניקיות טובות,

עולות על אוטובוס,

זה כן לתחבורה ציבורית,

ונושאות את רגלינו לקיבוץ רוחמה,

לממש את מתנת היומולדת שהענקתי לאמא,

בשעה שבע בערב,

או חמש דקות לפני,

אנו מגיעות ומגלות להפתעתנו,

שממה,

את החדר באורחן קיבלנו טלפונית,

ולאוכל חכנו עד לבוקר המחרת,

את הלילה בילינו ברוחב שבעים ס"מ,

מה שלא הותיר בנו מקום לחלומות פז,

וטוב שכך,

בשעה חמש ושלושים,

אסף אותנו מורן ויצאנו לשדה במרחביה הפתוחים של רוחמה,

לאור הזריחה חלומנו הלך והתממש,

סלסלת הפיקניק התנפחה,

ומצאנו את עצמינו,

עם עוד 14 אנשים,

משייטות בשמים,

רגעים של נוף שדות,

נוף הים,

חיות בר,

פסטורליה של פריים שדרות -עזה,

כאילו מעולם לא היה עמוד של ענן,

חווית רחיפה קסומה.

אז אם אתן מחפשות מתנה מקורית,

אני יכולה לומר לכם בוודאות ששווה

לפרוח בכדור.