כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אסור להגיד אמרתי לך ?

    72 תגובות   יום שלישי, 4/12/12, 20:40

     

    ''
      ''

    אסור להגיד אמרתי לך ?

     

    פתגם ציורי כל כך בערבית אומר, וסליחה על "חוסר העידון" "אחרי שמפריחים יונים זה חסר טעם לכווץ את הרגלים". ערבית היא בכלל שפה עשירה וציורית, במיוחד הפתגמים והקללות בה. אני מחייכת ונזכרת בכל פעם ששומעת קללות או פתגמים, איך אבא האהוב וסבתא ז"ל היו מוציאים "פנינים" מהפה, והיינו כולנו מתגלגלים מצחוק, במיוחד כשהסבירו לנו את משמעותם...

    '' 

    די דומה אצל אנשים שנוהגים שלא באחריות או שיקול דעת, ומדובר בכל אחד משטחי החיים. לפעמים אח"כ קורים מקרים מצערים, אלא שאנו, הסובבים אותם, קשה לנו לומר להם ישירות בפנים "אמרתי לך", או לא נהגת באחריות אז למה אתה מצפה? מה אתה מילל עכשיו?

     

    אף אחד מאתנו אינו עושה זאת כי "אסור לדון אדם בצערו", לא נעים כזה, אז מה יוצא בסוף? הוא קצת מצטער וכואב, רואה בזאת משהו כמו "מקרה" (כי הוא תמיד נהג כך והכול היה בסדר) או גורל, ועובר לסדר היום.

    הדבר החשוב ביותר לא נקלט: הוא לא מבין שהטעות וחוסר האחריות הם שלו, ושזה אינו מקרי או חוסר מזל. לרוב לכן אינו משנה דרכיו או לומד לקח, ועלול לחזור שוב על אותו מעשה, או חוסר מעשה, שנית.

     

    לא חושבת שחברים צריכים לשתוק או להגיב רק במילים מנחמות, אלא אם כן שותקים (שתיקה רועמת) בצורה שהחבר יקלוט ויפנים מה זה אומר. יש כאלה הרי שגם אם תיתן להם בפטיש בראש לא בטוח שתצליח להכניס לשם קצת אחריות והגיון.

    '' 

    מה תגיד למשל לבעלי חיות מחמד שאינם נוהגים כשורה וכשמגיע זמן שבעלי החיים שלהם משלמים בסבל ובחיים על טעויות של בעליהם?

    תנחם כפי שהמצב מחייב ולא תדון איש בצערו? תשחק אותה ולא תגיד כלום ממה שאתה באמת חושב? תשב בשקט ותשמע את השני מילל מקטר ובוכה על מה שקרה כשהוא שוכח שהוא זה שאשם בזה?

    לא מסוגלת לנהוג כך, צר לי.

     

    זה עתה סיפרה לי שכנה שהכלב הזקן החירש שלהם נדרס. שנים הם נתנו לו להסתובב חופשי ברחוב לבדו, בלי השגחה ורצועה, כעת בהזדקנו נהגו לפעמים ללכת אתו עם רצועה, לא תמיד, למרות מצבו. קרה המקרה שבעליו הלכו אתו במעבר חציה בירוק ועבריין חצה את דרכם במהירות, הבעלים הצליח לחמוק והכלב שאינו שומע -  לא. יומיים רצו אתו בוכים לבי"ח וטרינרי ללא הועיל.

     

    שוב, אסור להאשים אף אחד עד שלא תהיה במקומו, למרות שלא נראה שהייתי נוהגת כך, אבל כעת במבצע עמוד ענן אנשים נמלטו לאזורים בטוחים וחלק מבעלי החיים שלהם נשארו מאחור, (עם מזון אך בלעדיהם), כשחזרו ראו חלק מבעלי החיים שלהם לא עבר את זה בשלום , וכעת הם מזילים דמעות תנין....

     ''

    בכלל אסור לדון את האחר, כי אינך לעולם במקומו, אלא שיש לכל כלל יוצא מהכלל. כשהקורבן של המישהו האחר הזה הוא חסר ישע במקרה זה בעל חיים שמשלם בחייו ובסבל על חוסר אחריותו של בעליו, זו אינה גזירת גורל או מקרה שאי אפשר למנוע -  זו חוסר אחריות מזעזעת לפעמים גם נפשעת.

     

    כמה פעמים ראיתם ברחוב נשים מלאות ומעבר לזה, בוגרות, הולכות עם בגדים שגם נערות צעירות לא מעזות ללכת אתם? תארו לעצמכם שהן שואלות את החברים הטובים שלהן נו איך זה עלי? ההם בטח מהבושה זורקים משהו שהקשר בינו לבין האמת קלוש.....

    '' 

    אז אסור לומר אמרתי לך? לא בטוח, לפעמים אולי עושים לבן אדם טובה. אם הוא לא רואה מה הוא שוגה במעשיו, אולי אז יבין ויראה.

    כל אחד מאתנו לפעמים צריך פטיש קטן בראש להעיר אותו, לאחד הוא כבד יותר, לשני פחות, לשלישי הוא מילה שבאה בדיוק בזמן ובמקום - העיקר שזה "מפיל את האסימון" אי שם בתאים האפורים.

     

    '' 

      

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/10/14 21:11:
      פוסט נכון מאוד
        11/12/12 20:14:

      צטט: * חיוש * 2012-12-10 18:43:46

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כעת, אחרי שקראתי אותך....

      פתאום אני רואה את אימי באור יותר חיובי

      כמה שנאתי כשהיא הייתה מעירה לי " אני אמרתי לך!"

      ( ותמיד על יחסים בינו וביניקריצה)

      והכי מצחיק שבתוך ליבי ידעתי שהיא צודקת

      אבל ברגעים כאלו תמיד הזהרתי אותה: " אמא אל תגידי לי - אמרתי לך!"

      לעיתים המילים האלו - אמרתי לך! - זורות מלח על הפצעים......

      * כוכב אהבה ממני

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך, בונבוניטה יקירתי

      ערב ניפלא וחג שמח

       

      תודה חיוש, את תמיד מחממת את הלב  נשיקה

        11/12/12 20:13:

      צטט: ליריתוש 2012-12-09 10:55:49

      אוי, בונבוש, כשמדובר ביחסי אנוש, כמה זה מורכב, כמה אין תשובה אחת לשאלה אחת............פעם קראתי שאנו בעצם טועים ומתקנים - כל הזמן, אלו החיים שלנו כבשר ודם ולא כמלאכים.........אז פעם נעיר וזה יהיה נכון ופעם אחרת לא וההיפך...........ואחרי המחשבה, שיהיה לנו חג שמח ומואר, לכולנו, ברואי הטבע. :)

       

      נכון חברה יקרה נכון.

      לפעמים קורה שאנו עושים נכון ובזמן וזה יוצא עקום, ולפעמים שעושים משהו לא טוב וזה יוצא לטובה, אי אפשר לדעת בחיים הללו שום דבר.

      חג אורים שמח.מגניב

        11/12/12 20:12:

      צטט: טונקס 2012-12-08 22:39:11

      רק עכשיו הקפה נותן לי להיכנס. משום מה לא נתן לי להיכנס. התגעגעתי בוני. גם אני מכירה שכנים שהכלב שלהם נעלם, כלב זקן מקסים, שהיו נותנים לו להסתובב לבד. ויש להם כלבה זקנה גם שמסתובבת וישנה מתחת למכוניות, כל פעם אני שמה פתק על הווישר. אמרתי להם שזה לא בסדר. אחרי שחלילה קורה משהו אני לא חושבת שיש טעם להגיד. אני חושבת שאם אין להם רגשי אשמה אז כבר שום דבר לא יעזור. ובטח יש להם. בעניין הלבוש - זה לא באמת פוגע ואני בעד שאנשים יתלבשו איך שבא להם ומצדי גם שיילכו ערומים

      שמחה לראותך ושחזרת, חסרונך הורגש.

      מקווה שכך יתייחסו אליהם, נכון, כנראה שאין להם לב בכלל. אולי תקני אחד מפלסטיק ותשלחי להם שיבינו את הרמז.... רגל בפה

        11/12/12 20:08:

      צטט: סטאר* 2012-12-07 09:32:28

      כל מקרה לגופו ויש פעמים שאדם חייב "לעבור על בשרו " התנסות כזאת או אחרת... אחרת הוא לעד יחיה בתחושה שלא ניסה ... הנה אמרתי לך ....:) ומוסיפה ואומרת חג אורים שמח :)

      נכון, יש מי שלומדים רק על בשרם ובדרך הקשה. הצרה שיש מי שאינם לומדים כשזה על בשרם של אחרים. 

        11/12/12 20:07:

      צטט: דליהו 2012-12-05 21:23:00

      לפני שמקבלים את זכות האמרתי לך הפולנית כדאי לשאול שאלה אחת לפחות ולקבל תשובה אחת לפחות.:}

       

      אוקיי, קניתי  ''

        11/12/12 20:05:

      צטט: שלויימה 2012-12-05 21:12:57

      השאלה היא גם, למי מועילה ההצהרה הזו? לאדם המטיף שצדק או למי שסובל ממילא?

       

      הכוונה לעזור לזה שניזוק מהתנהגות או דפוס התנהגות של אותו אדם.

        11/12/12 20:04:

      צטט: yonbir 2012-12-05 20:01:37

      החוכמה היא לא האם ומתי להגיד לאדם שסרח, אלא איך וכיצד להגיד לו זאת.

      אם אינני מוצא את הדרך הנאותה להעיר משהו למישהו, מבלי לפגוע ברגשותיו, אני מעדיף לשתוק


      החוכמה כוונתך לא האם לומר לו בכלל אלא לדעת לבחור מתי ואיך לומר לו, לזה בטח הייתה כוונתך, ואם כן אני מסכימה, אם לא מוצאים איך ומתי שותקים.

        11/12/12 20:02:

      צטט: גילהסטחי 2012-12-05 17:33:38

      לפני שהחבר הטוב מעיר, כדאי שישאל את עצמו אם העומד מולו נמצא במקום של הקשבה? במידה והוא כלוא בבועה שלו, עדיף לדעתי לשתוק למנוע כעסים ורוגז מיותרים.

      אז במה נמדדת חברות טובה? בזה שאומרים לו רק מה שנוח ורוצה לשמוע?   הסנני

        11/12/12 19:46:

      צטט: טלי פרי 2012-12-05 17:14:43

      אני חושבת שהדבר שהכי קשה לנו זה לראות את ילדינו עושים טעויות בלי להעיר להם, שהרי הם צריכים ללמוד מהטעויות שלהם ובלי לומר להם אף פעם:"אמרתי לכם". טלי*

      באמת זה קשה נורא, השאלה אם לפחות אי אפשר אחרי זה באיזו צורה דיפלומטית בלי להיות פולניה "להאיר את עיניהם"? אטום

        11/12/12 19:44:

      צטט: ארזעמירן 2012-12-05 15:59:41

      ברור. אחת ההנאות הגדולות, בתרבות הפולנית ובכלל, היא לומר "אמרתי לך". ושאיש לא יגזול את חדוות ה-"אני צדקתי ואתה טעית" ממני ומהעדה :)

      אף אחד אינו מפקפק בצדקת הפולנית, נהפוך הוא נותנים לה כבוד, אבל קורה קורה שגם היא יכולה לפעמים להגיד:

      שתקתי לא אמרתי כלום, אז הנה מה שיצא מזה....קריצה  

        11/12/12 19:43:

      צטט: דוקטורלאה 2012-12-05 14:14:26

      אני חושבת שמדובר באופי אישי.

      יש אנשים בעלי עיניים בוחנות והם כל הזמן מעירים הערות.

      לעומתם יש אנשים שמהססים אפילו לשאול שאלה, אולי יש בתוכה רמז לביקורת.

      הראשונים ימצאו הגנה לעצמם ב"אמרתי רק את האמת"...

      והאחרונים יאמרו: "רחמנות על...לא מוכרחים להעליב אותה/אותו".

      הדרך הנכונה, יטענו החכמים, היא דרך האמצע, לפעמים מוכרחים לחשוף אמת ולפעמים אפשר לוותר.

      נכון, הפעם בהחלט מסכימה.

      לפעמים מוותרים, ולפעמים ממש אי אפשר לשתוק, במיוחד כשמישהו אחר שלא יכול להגן על עצמו נפגע.

      צודקת. 

      תודה

      ''

        11/12/12 19:40:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-12-05 14:06:47

      לומר אמרתי לך-זה אתרוגים לאחר סוכות...
      אבל להזהיר מראש אסור להפסיק!!

      נכון חברה, תודה

       

      '' 

        10/12/12 18:43:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כעת, אחרי שקראתי אותך....

      פתאום אני רואה את אימי באור יותר חיובי

      כמה שנאתי כשהיא הייתה מעירה לי " אני אמרתי לך!"

      ( ותמיד על יחסים בינו וביניקריצה)

      והכי מצחיק שבתוך ליבי ידעתי שהיא צודקת

      אבל ברגעים כאלו תמיד הזהרתי אותה: " אמא אל תגידי לי - אמרתי לך!"

      לעיתים המילים האלו - אמרתי לך! - זורות מלח על הפצעים......

      * כוכב אהבה ממני

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך, בונבוניטה יקירתי

      ערב ניפלא וחג שמח

      ''

        9/12/12 19:12:

      צטט: ד-ארט 2012-12

      ועוד משהו חברה, את השניה שהגיבה שהבינה בדיוק את הנקודה, במיוחד במקרה כמו שהצגת שאמרת...וזה לא עזר...
      כשמישהו אחר סובל מהתוצאות של התנהגות חסרת אחריות קשה לסלוח.
      תודה שאת מבינה.

      ''

        9/12/12 19:09:

      צטט: ד-ארט 2012-12-05 12:21:54

      יש בשכונה שלנו כלב מקסים עם 3 רגליים. לפני כמה שנים היו לו עדיין 4. הבעלים היו משחררים אותו לבד (עדיין הם עושים את זה). הוא היה כלב צעיר ושובב וראיתי שכשהוא הולך אחרינו הוא קופץ לכביש. הערתי על כך לבעלים שלו אבל הם לא ממש שמו על ההערה שלי. יום אחד הוא נדרס וננטש (פגע וברח) והבעלים מצאו אותו ברחוב ונאלצו לקטוע לו רגל. קשה לי לסלוח להם על זה למרות שהכלב חזר די מהר להיות עליז.

      אני אתך, ומבינה לגמרי.

      גם לי קשה לסלוח על דברים כאלה, על רשלנויות וחוסר מחשבה שפוגעים במי שתלוי בך, ובחסרי ישע. גם אני לא סלחתי עד היום לאותה שכנה שנתנה לכלב חולה הלב שלה לסבול כל הששי שבת כי "לא ידעה מה לעשות" (אם היה חלילה בעלה הייתה יודעת יפה מאד מה לעשות) ועל השכנה שלפני המון שנים הביאה את אותו "אוטו של האוניברסיטה" שלכד חתולים לניסויים (אז היה מותר), כי "היו יותר מדי" לא סולחת להם וגם לא משתדלת ולא מנסה. בעיני הם אנשים מאוסים. 

      ''

        9/12/12 19:03:

      צטט: איציק45 2012-12-05 12:17:38

      כוכב

      מילה..? תגובה? משהו ?  עוגיה? בוכה

        9/12/12 19:02:

      צטט: כמעין המתגברת 2012-12-05 11:37:32

      איזה קטע, פולניה זה ממש כאן

      אוה, אלה מילים לרוחי, יש אחד דווקא שחושב כפי שתראי בתגובות שאני צריכה להשתפר בקטע הזה, ואני תמיד שואפת להשתפר בכל מה שאני עושה.

      '' 

        9/12/12 18:59:

      צטט: חדירה לפרטיות 2012-12-05 11:23:08

      אני תמיד אומר .... אני לא רוצה להגיד אמרתי לך .... אז אני לא אומר ... אבל תחשבי על מה שאמרתי לך ...חחחח

      '' אוקיי תודה

        9/12/12 18:58:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2012-12-05 11:10:08

      יפה אמרת, יקירתי. * אפס פעם גיליתי למי שהיתה אז חברה קרובה, שיש לה ריח פה. כשיתי זאתבעדינות ובאמת בקשתי טובתה. מאז אבדו עקבותיה...אז אכן, לכ/י תדע/י...

      עצוב מאד, במקום להעריך אותך על כנותך. כנראה שגם בכך נמדדים חברים. או שזה כמובן משהו שלה עם עצמה שאינה יודעת ויכולה לקבל ביקורת גם כשהיא באה מאדם קרוב ובעדינות. הסנני

        9/12/12 18:55:

      צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2012-12-05 11:01:18

      את פשוט לא פולניה מספיק...

       ''

      וכל כך השתדלתי....אבל תודה שאתה אומר לי זאת ישירות, הרי רק כך אשתפר....''

        9/12/12 18:52:

      צטט: ron294 2012-12-05 10:29:17

      בתנ"ך נכתב "סור מרע ועשה טוב". כלומר, להישמר שלא לגרום צער מיותר לבני האדם המקיפים אותנו - בין בדיבור ובין במעשה, ולעשות ככל יכולתנו כדי לגרום להם הנאה.

       

      לפעמים הרצון הזה לגרום הנאה ולא לגרום צער בשום אופן גורמים לומר שלא את האמת אלא תגובה קצת "צהובה", ומה זו כנות וחברות אמיתיים אם לא יכולים לומר את האמת באמת? ומה אם באמירת מה שאתה חושב שיגרום הנאה מסובב את זה שמולך בכחש?

      לא בכל מחיר, בהחלט לא בכל מחיר.

      במיוחד לא אם אמירת הכחש הזה לזולתך גורמת עוולה למישהו אחר.

      ''

        9/12/12 18:48:

      צטט: . ארז . 2012-12-05 09:48:18

      הי,

      צריך לבדוק (כמו בהרבה דברים) "עלות מול תועלת".

      אם נוכיח מישהו על מעשיו והדבר היחידי שיצא מזה הוא שהוא (או היא) יפגעו עד עמקי נשמתם, אז התועלת חסרת חשיבות. (וגם שלפעמים המניעים של ה"נשמה הטובה" שעושה את זה אינם טהורים גרידא...).

      לעומת זאת, אם בדיני חיים עסקינן, ועצם העמדתו של האיש (או האישה) על טעותו תציל חיים או תמנע אסון (לדוגמא).... אזי רבה התועלת ומחוייבת המציאות.... !

      המשך יום נעים חיוך ומקווה שהפעם שמתי מספיק את הדגש על המהות ולא על פלפולי הלשון קריצה

      נכוןו, גם אהבתי יותר את התשובה, היא בהחלט לרוחי, וזו אחת הנקודות החשובות להחליט מה ואיך לומר, אחת היחידות שקלטה את הנקודה.

      תודה 

      ''

        9/12/12 18:41:

      צטט: מרב 1956 2012-12-05 09:45:33

      אמרתי לך שהפוסט שלך חכם? חיוך

      במקום לומר "אמרתי לך"

      יש, לדעתי לשאול "מה אתה למד ממה שקרה"?

      לא יכולה את המשפט הזה, סליחה, הוא עושה לי קצת חרר,  בדיוק כמו מורה לילד קטן, התחפושת כאן לא מצליחה בכלל....הסנני

        9/12/12 10:55:
      אוי, בונבוש, כשמדובר ביחסי אנוש, כמה זה מורכב, כמה אין תשובה אחת לשאלה אחת............פעם קראתי שאנו בעצם טועים ומתקנים - כל הזמן, אלו החיים שלנו כבשר ודם ולא כמלאכים.........אז פעם נעיר וזה יהיה נכון ופעם אחרת לא וההיפך...........ואחרי המחשבה, שיהיה לנו חג שמח ומואר, לכולנו, ברואי הטבע. :)
        8/12/12 22:39:
      רק עכשיו הקפה נותן לי להיכנס. משום מה לא נתן לי להיכנס. התגעגעתי בוני. גם אני מכירה שכנים שהכלב שלהם נעלם, כלב זקן מקסים, שהיו נותנים לו להסתובב לבד. ויש להם כלבה זקנה גם שמסתובבת וישנה מתחת למכוניות, כל פעם אני שמה פתק על הווישר. אמרתי להם שזה לא בסדר. אחרי שחלילה קורה משהו אני לא חושבת שיש טעם להגיד. אני חושבת שאם אין להם רגשי אשמה אז כבר שום דבר לא יעזור. ובטח יש להם. בעניין הלבוש - זה לא באמת פוגע ואני בעד שאנשים יתלבשו איך שבא להם ומצדי גם שיילכו ערומים
        8/12/12 21:23:

      צטט: אסתי הורן 2012-12-05 09:26:45

      כל עוד לא פוגעים באחרים, זכות כל אדם לעשות כרצונו ולא כדאי להגיד "אמרתי לך" כי זה מעצבן וגורם לדווקא, לא לשינוי. כשכן פוגעים באחרים צריך לעשות כל מה שאפשר למנוע פגיעות, הן מראש והן בדיעבד, גם במחיר של כעס וחוסר נעימות.

      האמרתי לך זה ביטוי כשהכוונה למשהו שבעיקרון, ראי תגובותי הקודמות   נבוך

        8/12/12 21:22:

      צטט: AmitLi0 2012-12-05 08:53:59

      לדוגמה אישתי לא מפסיקה להגיד לי, היא אומרת הכל גם לטוב וגם לרע על כל דבר. ככה שאם זה יצליח היא תגיד אמרתי לך שזה יצליח ואם יכשל היא תגיד אמרתי לך!!!

      אין מה להתווכח עם האשה, גבר שיודע זאת יהיה מאושר :-) 

        7/12/12 19:10:
      אני מסכים, צריך להגיד, אבל, שוב, השאלה היא איך... לא צריך ללטף ולחבק... אבל להעביר מסר באמפטיה- לא מזיק אף פעם.

      ''

      הפתעת אותי עם הטוויסט של הכלב..

      אז... הנה בשביל כל הכלבים המסתובבים ברחובות...

        7/12/12 19:01:

      צטט: נועהר 2012-12-05 08:17:43

       "אמרתי לך" אני אומרת רק לילדים שלי..

      למשל כשהבן שלי קופץ על הטרמפולינה בחצר של סבתא 

      עושה סאלטות באויר שלא תמיד מסתיימות על הצד הטוב..

      האמרתי לך זה סתם דוגמא, וביטוי למילים, ביטוי להבעת דיעה שלא תמיד פופולרית.

      ראי תגובותי האחרות. בכל מקרה לומר זאת במילים הללו גם לילד וגם למישהו אחר זה לא הכי נחמד עדיף לומר זאת בצורה שונה  מגניב

        7/12/12 12:12:

      צטט: ~בועז22~ 2012-12-05 07:25:23

      אז זהו ש..., אסור. כנראה...

      או, נכון יותר לומר - לא כדאי, או, לא פוליטיקורקט...

      עובדה:

      לאחרונה ניסחתי סוג של "אמרתי לך" מעודן עד

      מאוד, ולא מתוך שמחה לאייד, אלא מתוך רצון

      אמיתי לראות שאדם מסויים אכן למד לקח, לאחר

      שלא הפנים (תוך כדי מעשה...) את הכיוון השלילי

      אליו נטה...

      זכיתי לקיתונות של רפש ובוץ על כך ש"העזתי"

      לעשות כך.

      מסקנה: אמשיך בדרכי, כנראה. יען כי: יש בי

      העדפה פנימית להיתפס כמוסרן וכצדקן, במקום

      ללקק את המקום שמכווצים אותו לאחר שהוא

      מפריח יונים...

      אבל יש מקרים שאתה חייב להגיב, שלא תהיה שלם עם עצמך אם לא תגיב.

      חייבים למצוא דרך לעשות זאת, אחרת יש מי שימשיכו לעשות שטויות. אם זה על חשבונים זה משהו אחר, אך כשמישהו אחר סובל אני לא בעד לשתוק.הסנני

       

        7/12/12 12:10:

      צטט: אור 2012 2012-12-05 06:00:27

      אמרתי לך

      לא אמרת לי בכלל, את סתם מרמה מופתע

        7/12/12 10:41:

      צטט: bonbonyetta 2012-12-07 10:18:49

      צטט: noa_p 2012-12-05 00:29:34

      להגיד "אמרתי לך" לא משרת שום מטרה, פרט להוצאת תוקפנות של האומר והתנערותו מאחריות כלפי נשוא האמירה. אצל הנמען, נשוא ה"אמרתי לך", היא מעוררת התנגדות עצומה, בושה, חוסר נעימות- וכתוצאה מאלו, התנגדות עצומה חוסר יכולת לקבל ולהבין את המסר (גם כשהמסר אמור להיות "טוב" ואכפתי). "אמרתי לך" , משול בעיני לאמא פולניה (גם דודה, אוקי?), שיושב לנו על עצב רגיש ממילא ומנגן עליו. לשאר הדברים שהעלית פה, אתייחס בהזדמנות אחרת.

      ראי תגובתי ל אור  or לפנייך

      אבל לבד מכל מה שהגבתי ל or אינני מתכחשת ל"פולניותי" מבחינה זו, והאמת אולי גם לרגש התוקפנות כשאני רואה שבגלל טעויות מטופשות או חסרות אחריות משלמים את המחיר חסרי ישע שתלויים במי שטועה. עלי להודות שיש מקרים שאני רואה שבעלי חיים סובלים בשל חוסר אחריות של בעליהם או אפילו הורים לגבי הילדים שלהם במקרים מסוימים בא לי אני לא יודעת מה לעשות....

      לפני זמן מה ראיתי אמא הולכת על הילד שלה מלווה אותו לבית הספר, והתרמיל על הגב של הילד הקטן היה ענק פשוט ענק וכבד מאד, הילד בברור התקשה לסחוב וללכת אתו ראו זאת, והאמא זירזה אותו שילך מהר יותר כי מאחר......

      נו, מה אתם עושים? לא אומרים משהו?

      עדיין הנזק לילד הפיך....

      מה הבעיה לקנות עגלה כזו כמו שכולם הולכים? ואיפה העיניים של האמא?

       

      את ה"אמרתי לך" במקרה כזה אפשר לומר פשוט בשאלה אם היא יודעת שיש כאלה עגלות שהילדים סוחבים את התיקים, נכון? אבל האם לא רצתה לשמוע.

      הילד דרך אגב ממשיך לסחוב את התיק המפלצתי הזה.

       

      טוב, אני יותר כיוונתי לאנשים קרובים אלינו, כמו ילדים , בני זוג, חברים, עמיתים לעבודה.  רק שם

      זה יכול לקרות, ה"אמרתי לך". 

      כלפי זרים ברחוב, זה כבר עניין אחר, כי אז כל נושא ה"אמרתי לך" לא קורה פעמיים.  

      וזה כבר מביא אותנו לשאלה, האם ראוי לשתוק או לדבר, כשרואים עוול מתרחש לנגד עינינו?  

      וגם אז, נדמה לי שראוי להפעיל הרבה עיניים והרבה חמלה.  ובכוונה אינני מתייחסת כרגע למקרים שציינת.  

        7/12/12 10:18:

      צטט: noa_p 2012-12-05 00:29:34

      להגיד "אמרתי לך" לא משרת שום מטרה, פרט להוצאת תוקפנות של האומר והתנערותו מאחריות כלפי נשוא האמירה. אצל הנמען, נשוא ה"אמרתי לך", היא מעוררת התנגדות עצומה, בושה, חוסר נעימות- וכתוצאה מאלו, התנגדות עצומה חוסר יכולת לקבל ולהבין את המסר (גם כשהמסר אמור להיות "טוב" ואכפתי). "אמרתי לך" , משול בעיני לאמא פולניה (גם דודה, אוקי?), שיושב לנו על עצב רגיש ממילא ומנגן עליו. לשאר הדברים שהעלית פה, אתייחס בהזדמנות אחרת.

      ראי תגובתי ל אור  or לפנייך

      אבל לבד מכל מה שהגבתי ל or אינני מתכחשת ל"פולניותי" מבחינה זו, והאמת אולי גם לרגש התוקפנות כשאני רואה שבגלל טעויות מטופשות או חסרות אחריות משלמים את המחיר חסרי ישע שתלויים במי שטועה. עלי להודות שיש מקרים שאני רואה שבעלי חיים סובלים בשל חוסר אחריות של בעליהם או אפילו הורים לגבי הילדים שלהם במקרים מסוימים בא לי אני לא יודעת מה לעשות....

      לפני זמן מה ראיתי אמא הולכת על הילד שלה מלווה אותו לבית הספר, והתרמיל על הגב של הילד הקטן היה ענק פשוט ענק וכבד מאד, הילד בברור התקשה לסחוב וללכת אתו ראו זאת, והאמא זירזה אותו שילך מהר יותר כי מאחר......

      נו, מה אתם עושים? לא אומרים משהו?

      עדיין הנזק לילד הפיך....

      מה הבעיה לקנות עגלה כזו כמו שכולם הולכים? ואיפה העיניים של האמא?

       

      את ה"אמרתי לך" במקרה כזה אפשר לומר פשוט בשאלה אם היא יודעת שיש כאלה עגלות שהילדים סוחבים את התיקים, נכון? אבל האם לא רצתה לשמוע.

      הילד דרך אגב ממשיך לסחוב את התיק המפלצתי הזה.

       

        7/12/12 10:11:

      צטט: or. 2012-12-04 23:46:21

      תלוי מה המטרה שלנו. אם הכוונה לעזור למישהו להפיק לקחים, אז טעינו בגדול. "אמרתי לך" נתפס כהתנשאות וכהלקאה נוספת במקום שנכשלנו ממילא. הלמידה היעילה ביותר נעשית מתוצאות מעשינו ולא מדיבורים

      אם המטרה היא צורך  שלנו לשחרר כעס/קיטור על מישהו שצפינו את כישלונו, זה אולי עושה את העבודה .

      בכל מקרה  באוזן שלי המשפט הזה מגרד בעצבנות ולא עושה לי טוב, גם אם לפעמים  גם לי בא לצעוק אותו בעוונותיי. 

      אני רואה שכנראה אני חטאתי בהבהרת כוונתי כי את לא הראשונה שמתייחסת מילולית ל "אמרתי לך" כשהכוונה מבחינתי זה היה ברור לא ממש למילים האלה אלא להבהרה של נקודה מסויימת.

      לפעמים יש טעם וצריך לומר זאת ולפעמים לא, במיוחד לחברים טובים או למי שאכפת לך ממנו בין אם זה ילד קטן או מישהו אחר, אלא שנבון יותר לעשות זאת בצורה ובזמן הנכונים במילים הנכונות ובודאי לא באלה ממש "אמרתי לך".

       

      כוונתי הייתה לזה, אלא שיש אנשים שאינם אומרים כלום ומשתתפים יחד עם זה שמתעקש לא לראות לא להבין ולא להסיק מסקנות, ממשיכים אתו את ה"לא לראות" ולטעות. כשזה הוא עצמו סובל מזה, מילא, אך כשמישהו אחר שתלוי בו או חסר ישע אחר סובל מזה ומשלם על כך בחייו זה כבר משהו אחר. כששותקים במקרה כזה ולא אומרים את ה"אמרתי לך" שוב בצורה שונה לא ממש מילים אלה לי זה מפריע.

      לדוגמא ממשית להבהרת הנקודה, מקווה שאז כוונתי תהיה ברורה לכולם:

      לפני שנים שאלתי שכנה שדי אוהבת בעלי חיים לגבי כלב הפקינז שלה, שאינני רואה אותו אתה יותר. היא סיפרה לי שידעה כשלקחה אותו שהוא חולה לב, ואיזה יום ששי ראתה שהוא קצת מתנשם בכבדות יותר, אבל היה יום ששי, והיא היתה באמצע עבודות בית, וטרינר שלה כבר לא היה, אז היא חשבה שתחכה לראשון....

      ברור שראשון הוא כבר לא היה בחיים.

       

      סיפרה והיתה לי הרגשה שהיא די מצפה ממני לתנחומים ולפוצי קוצי כפי שבטח כל השכנים הגיבו לה.

      שתקתי (שלא תגידו שהתנפלתי עליה באמרתי לך). היא דחקה בי שאינני מגיבה ומביעה כמו כולם תנחומים.

      לא יכולתי יותר, שאלתי אותה למה בדיוק היא מחכה ממני כשהיא אומרת לי שכלבה חולה הלב היה זקוק לעזרה כבר ביום ששי, שהיא ראתה זאת ולא עשתה כלום....איך אני בדיוק אמורה להגיב לה?

      לא ידעתי מה לעשות היא אומרת לי...

      השבתי לה שאני כאן לידה שכנה והיא יודעת זאת, יכלה לבוא לשאול, ושהיא יודעת יפה על קיומו של בית החולים הוטרינרי אם הרופא שלה כבר לא עובד...

      מסכן קטן, לסבול ולהאבק כל השבת וההיא מה שמעניין אותה לגמור את עבודות הבית ושלא מסתדר לה לנסוע לבית החולים הוטרינרי בשבת....

       

        7/12/12 09:32:
      כל מקרה לגופו ויש פעמים שאדם חייב "לעבור על בשרו " התנסות כזאת או אחרת... אחרת הוא לעד יחיה בתחושה שלא ניסה ... הנה אמרתי לך ....:) ומוסיפה ואומרת חג אורים שמח :)
        7/12/12 08:33:

      היי, תודה! ט ע י ם! למלא את הפה בקפה ועוגה, זה בכלל לא לויכוח צוחק ולמלא את הפה במים לא הכי קל בעולם. ככה שצריך להתאמן בתקשורת אוהדת, ללא ביקורת נוקבת ונושכת, כדי שהצד השני יקבלה בברכה. סופ"ש נחמד לך!

      ''

        6/12/12 20:53:
      נפל לי האסימון! הלואי
        6/12/12 19:20:

      צטט: Perfect-Beat 2012-12-04 22:59:58

      WHEN REALITY BITES, ITS TIME TO WAKE UP ויפה שעה קודם, לפני הנשיכה. הלוואי ממי שהיינו מושלמים ונמנעים מה "אמרתי לך..." מבטיחה שמשתדלת לא להיות שם. תודה שמזכירה לנו!!!! אשוב לככב.

      אף אחד אינו מושלם, ואת ה"אמרתי לך" כמובן שאפשר לומר בצורה מעודנת ועקיפה, רק צריך להיות מישהו שבאמת אכפת לו כדי לומר זאת לחברו ולא להמשיך לשחק את המשחק נדמה לי הזה ולא לומר מה שחושבים באמת כי "זה לא יפה לומר אמרתי לך"....

       

      זו מטבע לשון ולא המילים המדויקות הללו בלבד. 

      כשאמא מזהירה ילד שלא ירוץ בשלולית ועלול להתגלצ', והוא אכן נופל ומקבל מכה, הכוונה שהיא לא תאמר כמובן "אמרתי לך" אלא אפשר לומר זאת בצורה מעודנת גם במקרה זה וכזה, משהו כמו: "לא נורא חמוד, פעם הבאה אם לא תרוץ יש סיכוי טוב שלא תיפול" או משהו דומה...

      מגניב

        6/12/12 19:15:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-04 22:09:51

      יש דרכים לגרום לזולת להבין, אבל מצד שני, זכותו להתנהל בדרך שלי אינה נראית... כי חוקי החברה, מה הולם ומה לא, הם במידה מסויימת גמישים. לא הכל שחור ולבן ואפשר לנסות להסתכל בעיניים של האחר. זאת כל עוד כללי הצדק והמוסר המקובלים אינם נרמסים.

      קפה ועוגה,

      למגיבה ראשונה

      '' 

      נו, וזה ברור הרי שיש דרכים לגרום לו להבין, וברור שזכותו להתנהל בצורה שרוצה, אלא שיש ויש. כשזו אשה שהולכת לא לפי מה שמתאים, זכותה, ואכן צריך לברור המילים בקפידה, אך כשההתנהגות שלא לעניין ולא כשורה נפגע ממנה חסר ישע צד אחר, יש מי שגם כשצריך ממלאים פיהם מים גם אם חושבים אחרת. ועל זה דיברתי.חיוך

       

        6/12/12 08:59:
      ההגיון אומר - "אמרתי לך" החכמה אומרת - להגיד את זה בצורה אחרת. (חכמה=לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון.)
        5/12/12 21:23:
      לפני שמקבלים את זכות האמרתי לך הפולנית כדאי לשאול שאלה אחת לפחות ולקבל תשובה אחת לפחות.:}
        5/12/12 21:12:
      השאלה היא גם, למי מועילה ההצהרה הזו? לאדם המטיף שצדק או למי שסובל ממילא?
        5/12/12 21:02:
      אמרתי לך... אהבתי את הפוסט...
        5/12/12 20:01:

      החוכמה היא לא האם ומתי להגיד לאדם שסרח, אלא איך וכיצד להגיד לו זאת.

      אם אינני מוצא את הדרך הנאותה להעיר משהו למישהו, מבלי לפגוע ברגשותיו, אני מעדיף לשתוק


        5/12/12 17:33:
      לפני שהחבר הטוב מעיר, כדאי שישאל את עצמו אם העומד מולו נמצא במקום של הקשבה? במידה והוא כלוא בבועה שלו, עדיף לדעתי לשתוק למנוע כעסים ורוגז מיותרים.
        5/12/12 17:14:
      אני חושבת שהדבר שהכי קשה לנו זה לראות את ילדינו עושים טעויות בלי להעיר להם, שהרי הם צריכים ללמוד מהטעויות שלהם ובלי לומר להם אף פעם:"אמרתי לכם". טלי*
        5/12/12 15:59:
      ברור. אחת ההנאות הגדולות, בתרבות הפולנית ובכלל, היא לומר "אמרתי לך". ושאיש לא יגזול את חדוות ה-"אני צדקתי ואתה טעית" ממני ומהעדה :)
        5/12/12 14:14:

      אני חושבת שמדובר באופי אישי.

      יש אנשים בעלי עיניים בוחנות והם כל הזמן מעירים הערות.

      לעומתם יש אנשים שמהססים אפילו לשאול שאלה, אולי יש בתוכה רמז לביקורת.

      הראשונים ימצאו הגנה לעצמם ב"אמרתי רק את האמת"...

      והאחרונים יאמרו: "רחמנות על...לא מוכרחים להעליב אותה/אותו".

      הדרך הנכונה, יטענו החכמים, היא דרך האמצע, לפעמים מוכרחים לחשוף אמת ולפעמים אפשר לוותר.

        5/12/12 14:06:

      לומר אמרתי לך-זה אתרוגים לאחר סוכות...
      אבל להזהיר מראש אסור להפסיק!!

        5/12/12 12:21:
      יש בשכונה שלנו כלב מקסים עם 3 רגליים. לפני כמה שנים היו לו עדיין 4. הבעלים היו משחררים אותו לבד (עדיין הם עושים את זה). הוא היה כלב צעיר ושובב וראיתי שכשהוא הולך אחרינו הוא קופץ לכביש. הערתי על כך לבעלים שלו אבל הם לא ממש שמו על ההערה שלי. יום אחד הוא נדרס וננטש (פגע וברח) והבעלים מצאו אותו ברחוב ונאלצו לקטוע לו רגל. קשה לי לסלוח להם על זה למרות שהכלב חזר די מהר להיות עליז.
        5/12/12 12:17:
      כוכב
        5/12/12 11:37:
      איזה קטע, פולניה זה ממש כאן
        5/12/12 11:23:
      אני תמיד אומר .... אני לא רוצה להגיד אמרתי לך .... אז אני לא אומר ... אבל תחשבי על מה שאמרתי לך ...חחחח
      יפה אמרת, יקירתי. * אפס פעם גיליתי למי שהיתה אז חברה קרובה, שיש לה ריח פה. כשיתי זאתבעדינות ובאמת בקשתי טובתה. מאז אבדו עקבותיה...אז אכן, לכ/י תדע/י...
      את פשוט לא פולניה מספיק...
        5/12/12 10:29:
      בתנ"ך נכתב "סור מרע ועשה טוב". כלומר, להישמר שלא לגרום צער מיותר לבני האדם המקיפים אותנו - בין בדיבור ובין במעשה, ולעשות ככל יכולתנו כדי לגרום להם הנאה.
        5/12/12 09:48:

      הי,

      צריך לבדוק (כמו בהרבה דברים) "עלות מול תועלת".

      אם נוכיח מישהו על מעשיו והדבר היחידי שיצא מזה הוא שהוא (או היא) יפגעו עד עמקי נשמתם, אז התועלת חסרת חשיבות. (וגם שלפעמים המניעים של ה"נשמה הטובה" שעושה את זה אינם טהורים גרידא...).

      לעומת זאת, אם בדיני חיים עסקינן, ועצם העמדתו של האיש (או האישה) על טעותו תציל חיים או תמנע אסון (לדוגמא).... אזי רבה התועלת ומחוייבת המציאות.... !

      המשך יום נעים חיוך ומקווה שהפעם שמתי מספיק את הדגש על המהות ולא על פלפולי הלשון קריצה

        5/12/12 09:45:

      אמרתי לך שהפוסט שלך חכם? חיוך

      במקום לומר "אמרתי לך"

      יש, לדעתי לשאול "מה אתה למד ממה שקרה"?

        5/12/12 09:40:
      לרוב האינסטינקט לומר אמרתי לך חזק יותר מכל דבר אחר...וזה פשוט מחליק החוצה...גם אם שניה אחר כך אתה מצטער שעשית את זה
        5/12/12 09:34:
      אמרתי לך ?
        5/12/12 09:26:
      כל עוד לא פוגעים באחרים, זכות כל אדם לעשות כרצונו ולא כדאי להגיד "אמרתי לך" כי זה מעצבן וגורם לדווקא, לא לשינוי. כשכן פוגעים באחרים צריך לעשות כל מה שאפשר למנוע פגיעות, הן מראש והן בדיעבד, גם במחיר של כעס וחוסר נעימות.
        5/12/12 08:53:
      לדוגמה אישתי לא מפסיקה להגיד לי, היא אומרת הכל גם לטוב וגם לרע על כל דבר. ככה שאם זה יצליח היא תגיד אמרתי לך שזה יצליח ואם יכשל היא תגיד אמרתי לך!!!
        5/12/12 08:17:

       "אמרתי לך" אני אומרת רק לילדים שלי..

      למשל כשהבן שלי קופץ על הטרמפולינה בחצר של סבתא 

      עושה סאלטות באויר שלא תמיד מסתיימות על הצד הטוב..

        5/12/12 07:25:

      אז זהו ש..., אסור. כנראה...

      או, נכון יותר לומר - לא כדאי, או, לא פוליטיקורקט...

      עובדה:

      לאחרונה ניסחתי סוג של "אמרתי לך" מעודן עד

      מאוד, ולא מתוך שמחה לאייד, אלא מתוך רצון

      אמיתי לראות שאדם מסויים אכן למד לקח, לאחר

      שלא הפנים (תוך כדי מעשה...) את הכיוון השלילי

      אליו נטה...

      זכיתי לקיתונות של רפש ובוץ על כך ש"העזתי"

      לעשות כך.

      מסקנה: אמשיך בדרכי, כנראה. יען כי: יש בי

      העדפה פנימית להיתפס כמוסרן וכצדקן, במקום

      ללקק את המקום שמכווצים אותו לאחר שהוא

      מפריח יונים...

        5/12/12 06:51:
      אור, אמרתי לך לא להגיד אמרתי לך!
        5/12/12 06:00:
      אמרתי לך
        5/12/12 00:29:
      להגיד "אמרתי לך" לא משרת שום מטרה, פרט להוצאת תוקפנות של האומר והתנערותו מאחריות כלפי נשוא האמירה. אצל הנמען, נשוא ה"אמרתי לך", היא מעוררת התנגדות עצומה, בושה, חוסר נעימות- וכתוצאה מאלו, התנגדות עצומה חוסר יכולת לקבל ולהבין את המסר (גם כשהמסר אמור להיות "טוב" ואכפתי). "אמרתי לך" , משול בעיני לאמא פולניה (גם דודה, אוקי?), שיושב לנו על עצב רגיש ממילא ומנגן עליו. לשאר הדברים שהעלית פה, אתייחס בהזדמנות אחרת.
        4/12/12 23:46:

      תלוי מה המטרה שלנו. אם הכוונה לעזור למישהו להפיק לקחים, אז טעינו בגדול. "אמרתי לך" נתפס כהתנשאות וכהלקאה נוספת במקום שנכשלנו ממילא. הלמידה היעילה ביותר נעשית מתוצאות מעשינו ולא מדיבורים

      אם המטרה היא צורך  שלנו לשחרר כעס/קיטור על מישהו שצפינו את כישלונו, זה אולי עושה את העבודה .

      בכל מקרה  באוזן שלי המשפט הזה מגרד בעצבנות ולא עושה לי טוב, גם אם לפעמים  גם לי בא לצעוק אותו בעוונותיי. 

        4/12/12 22:59:
      WHEN REALITY BITES, ITS TIME TO WAKE UP ויפה שעה קודם, לפני הנשיכה. הלוואי ממי שהיינו מושלמים ונמנעים מה "אמרתי לך..." מבטיחה שמשתדלת לא להיות שם. תודה שמזכירה לנו!!!! אשוב לככב.
        4/12/12 22:09:
      יש דרכים לגרום לזולת להבין, אבל מצד שני, זכותו להתנהל בדרך שלי אינה נראית... כי חוקי החברה, מה הולם ומה לא, הם במידה מסויימת גמישים. לא הכל שחור ולבן ואפשר לנסות להסתכל בעיניים של האחר. זאת כל עוד כללי הצדק והמוסר המקובלים אינם נרמסים.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין