שנים רבות זה היה ה"מוטו" שלי ...

כשהייתי ממש צעיר - אבא שח חברה הסביר לי שזאת התשובה האולטימטיבית בחיים ..

ועוד הוסיף דברי פרשנות - "שישמחו אוהבי ויתפוצצו שונאי " ...

ואמר גם - כי רב האנשים ששואלים מה שלומך - ממש - אבל ממש לא באמת אכפת להם...

והלכתי עם האמירה הזאת - שנים רבות מחיי ...

בשנים האחרונות עברתי כמה משברים בחיי ..

קורה מסתבר גל לטובים ביותר שבינינו ..( לא לכולם כמובן... )

אני התרסקתי לחלוטין... התפרקתי לחתיכות קטנות...

לא נעים להודות אבל האמת...

יתר על כן - השכלתי להבין כי  במקומות בהם יכולתי להשפיע... אני הייתי הגורם המשמעותי ביותר למשבריי ...

גורם האחריות לא מקל כלל ...

ו-- לאלו העוצרים את נשימתם...

צלחתי (בשלום כנראה - לפחות עד כאן...) את משברי חיי..

בעיקר בזכותה של אהבה גדולה ..

כלל לא ברור ולא מובן מאליו... אבל האישה שאיתי .. נשארה איתי במקום הנמוך ביותר של חיי 

ילדי תמכו בי - כל אחד מהם כפי יכולתו...

ואני שקבלתי על עצמי אחריות - המשכתי כדברי החכמה של  צ'רצ'יל - "אם נדמה לך שאתה הולך בגיהינום... - פשוט המשך ללכת "...

תיקנתי את הדרוש תיקון... עדין מתקן ואתקן כנראה בשארית חיי...

למדתי את הלקח של חיי על כוחה של אהבה - אותו חומר דלק מסתורי המניע את המנועים הגדולים של החיים.. ( עניין שלכשעצמו שווה פוסט חופרני...)

ובעיקר - הפסקתי לחלוטין להשתמש בסיסמא   התלושה והמתנשאת כ"כ - כי מעולם לא היה טוב כ"כ..

היום אני בדרך כלל עונה - " השבח לבורא עולם" ואני רחוק מכול דבר דתי...

וכששאל אותי מישהו שמקשיב...

" היי מה זה כבר לא " מעולם לא היה טוב כ"כ ??" 

עניתי לו - אתה יודע... בימים אלו - זה באמת כך... כבר לא צריך סתם לומר...

יום יפה של שמש חורפית שיהיה 

לכולנו.