כמו כל יום אני נוסע לעבודה באוטובוס וכנוסע מתמיד אתה לומד לזהות פרצופים של אנשים ''קבועים'' יש גברת אחת...לדעתי בשנות הארבעים המאוחרות...שלא מפסיקה להפתיע בלבושה המטורף (בעיניי)...חולצות שחושפות טפח ואולי טפחיים מכנסונים צמודים שלא משאירים מקום לדמיון.... והתנהגות של בת טיפשעשרה...שיחות קולניות בטלפון...(אז את שומעת?...הוא עזב אותי אתמול המניאק הזה) בקיצור נראה לי שאני מכיר כבר את כל חבריה ואת הטלנובלה המקומית שלה. היום...הפתעה...יושבת הגברת הנ'ל בשתיקה רועמת...מביטה אל הנוף המקומי... רציתי לשאול אם קרה משהו? ואז צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי....''אז את שומעת?...נאבד לי האיי פון...קניתי אתמול חדש'' ''ואין לי את הטלפון של צחי בשביל להטריד אותו...מניאק''... עוד יום מצחיק באוטובוס. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ככה היא שגרת ההולכים באותה הדרך ובאותם הזמנים.
זכרוה לי נסיעה מחיפה לירושלים בבוקר מוקדם.
הרבה מהנוסעים ברכו את הנהג
ושוחחו איתו כמו חבר/מכר
גם אלו שהצטרפו בנתניה.
הרגשתי כבת חורגת במשפחה חמה.