| הון ושלטון נוסח 2007 – והפעם אצל השר אלי ישי: במשרד התמ"ת כנראה הכסף חשוב יותר מחיים – או שפשוט מישהו לא עמד בלחץ אילי ההון, התעשיינים הבכירים במשק. אחרת, קשה להבין מדוע מתכוון שר התמ"ת, אלי ישי להכניס קריטריון חדש של "יצוא" לחוק, שלפיו ניתן לגייס עובדים לעבודה בזמן מלחמה. עד היום מאפשר החוק לגייס עובדים לחברות שנחשבות בעלות חשיבות גבוהה לשמירת רצף סביר של החיים בעורף. לדוגמה, בתי מרקחת, בתי זיקוק, מאפיות, יצרני מים. עכשיו ישי רוצה להכניס לחוק קריטריון חדש, "כלכלי". לאמור, מפעל שתרומתו ליצוא גדולה, ניתן יהיה לחייב את עובדיו לבוא לעבודה בזמן מלחמה. למה? כי אחרת תהיה סכנה ממשית ליצוא שתוביל לסכנה כלכלית שתשפיע על כלל המשק. כך, כל פי נימוקים שפירסם אתמול משרד התמ"ת.לי זה נשמע הזוי. ידוע, שמפעלים בצפון חששו בזמן המלחמה האחרונה מאבדן לקוחות בחו"ל, כתוצאה מאי עמידתם בלוח הזמנים לשיגור המשלוחים. ידוע, שעסקים רבים הפעילו לחצים על הגופים הרלוונטים בממשלה, כדי שיאפשרו להם לפתוח את המפעלים גם תחת מטחי רקטות.. אפשר להבין בעל עסק, שרואה את מפעל חייו עומד להפסיד, שירצה למנוע זאת. אי אפשר להבין בעל עסק, שמוכן לשלם על כך באבדן חיים של עובדיו כתוצאה ממלחמה. אי אפשר גם להבין את ישי, שנכנע לתירוץ הכל כך עלוב של חשש מנזק למשק כולו כתוצאה מירידה ביצוא. חשבתי לתומי, שברור לכולם, שכסף זה רק כסף, ואם צפויה ירידת הכנסות בגלל מלחמה, העסקים והמדינה אמורים לספוג אותה איכשהו. לא חשבתי, ששווה להקריב את חיי עובדי המפעלים על מזבח היצוא. הפסדים אפשר לכסות בתקופה שלאחר המלחמה. חיי אדם, אי אפשר להחזיר. ואני עדיין לא מאמינה, שאני כותבת לידיעת הממשלה את הדברים הכל כך ברורים הללו. |