כותרות TheMarker >
    ';

    אקטואליה והחברה

    מנהיגים השוחים נגד הזרם

    0 תגובות   יום חמישי, 6/12/12, 21:28

    דווקא עכשיו, כשמנהיגי אירופה ונשיא ארה"ב בעזרת יועציו ומלחכי הפנכה שלו הגב' קלינטון ורן עמנואל – תוקפים את נתניהו על תגובת הבנייה שלו מול המהלך החד הצדדי של אבו-מאזן – הגיע הזמן לתת לו גיבוי.

    רק מנהיגים בעלי שיעור קומה, מנהיגים עם כריזמה, מנהיגים שהעזו ושחו נגד הזרם – ההיסטוריה זוכרת אותם – לחיוב.

    רק מנהיגים שפופי קומה, פחדנים, מתפשרים, מחפשים את שביל החלב המדיני, הלא מעיזים כנגד הגדולים – הם נרשמו בהיסטוריה כמפסידנים נוסח צ'מברליין, שסמך על הבטחות של היטלר וכמעט הביא לאסון לאומי לעמו.

    לבני, מצנע, פרץ – מייצגים גועל נפש פוליטי.

    "עת לפרוץ ועת לבנות". (קוהלת ג')

    התקדמו אחרי כאשר אני פורץ קדימה! הרגו אותי כאשר אני נסוג! נקמו את מותי אם אהרג". (נגו-דין-דיאן)

    ממשלת ישראל, היתה חייבת להגיב על מהלך חד צדדי, יומרני וחוצפני. אילו נתניהו היה מגיב בסיפוח הגושים הגדולים וקובע את גבולות הקבע הביטחוניים של ישראל – העולם הצבוע והנאור היה יוצא מגדרו ומסתער על ישראל, בחרמות, סנקציות והפניית כתף קרה.

    אילו העולם הנאור והצבוע, כולל הצבועים שבתוכנו מבין הפוליטיקאים, הרוכבים על גל ההתנגדות האירופית עיתונאיים ומועמדים מהשמאל והמרכז הסדוק – היה מבינים סוף סוף, שתכניות הבניה שדובר בהן – הן באזורים שלא יועברו למדינה פלסטינאית באף מקרה, בשום הסדר ובשום הסכם – יתכן ולשונם היתה נדבקת לחיכם. כולל את אולמרט, ששכח שהצהיר על הבניה והרצף בין ירושלים למעלה-אדומים.

    על העיתוי של ההכרזה, אולי יש מקום לביקורת, אך לא על התוכן, המהות והמיקום.

    אי לכך – לפעמים משתלם לתת את "מכת הפתיחה" בתחילת המעשה ולא בסופו, לקבל את כל הביקורות ולחכות שהגל הזועם יעבור ולהמשיך בתכניות כפי שתוכננו.

    מנהיגים גדולים בעלי חזון, מתגלים בעתות משבר, קחו את ההיסטוריה העולמית המודרנית, מנהיגים נוסח פרנקלין ד. רוזוולט, צ'רצ'יל, דה-גול, כוכבם זרח בעת צרה לעמם ולעמים הסובבים, ורק בכוח אישיותם, תקיפותם, עקשנותם השיגו את המטרות הלאומיות.

    בישראל נזכור (פרט להרצל), בין היתר, את בן-גוריון, בגין, יגאל אלון, רבין, גולדה, הרצוג שהשאירו חותם על המדינה, התפתחותה ושגשוגה.

    "אנו זקוקים עכשיו לכמה אנשים משוגעים. ראו להיכן הנחיתו אותנו השפויים". (ג'רג' ברנארד-שאו) – מילים כדרבנות – כל המוסיף גורע.

    האם יש לך עם מי – לרוץ לבחירות

    הצביעות של פוליטיקאים היא חלק בלתי נפרד מתפקידם ככל שמעמדך בהיררכיה הפוליטית גבוהה יותר, כך אמינותך והצהרותיך הולכים ופוחתים בסולם יורד.

    לדוגמא: הרשימה של ליכוד ביתנו – לא היתה לשביעות רצונו של ביבי. אבל מה הוא הצהיר מעל הדוכן – רשימה מצוינת, אנרגטית, מייצגת את כל השכבות בליכוד – נו באמת!

    הרשימה של העבודה לא היתה בדיוק לפי החלום של יחימוביץ, ומה הצהירה מעל הדוכן – נבחרת חלומות, צעירה, תוססת, מייצגת את כל השכבות של העבודה – נו באמת!

    מסקנה: רוצה להיות פוליטיקאי, תהיה מוכן לעגל פינות, לשנות עמדות, לבטל את יריבך וכעבור שבוע להתחבק איתו כאילו מצאת את האח שאבד. לדוגמא: מצנע – חתם שלא יעזוב את העבודה. מופז שלח מכתב "לא עוזבים בית" – נו, איפה הם?

    "קדימה" מתפלגת לפני שמתאבדת

    מה שקורה במפלגת "קדימה" – מתאים לקטע של הגשש. כאשר הועבר בכנסת "חוק מופז", המאפשר ל-7 ח"כים להתפלג ממפלגת האם, קמה זעקת שבר פוליטית כנגד המהלך.

    עכשיו אלה שצעקו אז נגד, מסבירים למה המהלך צודק, חשוב וחיוני. כמובן, ששוכחים להזכיר כי סיעה של 7 זכאות למימון מפלגות של מיליוני ₪ ולקראת הבחירות, זהו אוצר ממש לציפי לבני, הקולטת בשקיקה את העריקים הטריים, ובכך הופכת למפלגה של פליטי פליטים או אוספת "שאריות מזון".

    הצביעו לאות צ' (ציפי בתנועה)

    ציפי נמצאת ב"תנועה" לקראת העתיד העגום שמצפה למפלגה שלה. איך שלא נסתכל עליה, המצב לא מזהיר. ספק אם מישהו בציבור הרחב, שמע או ידע פרט לח"כ מאיר שטרית ויואל חסון, מי יתר 5 הח"כים המתפלגים ומה פועלם בכנסת.

    ח"כ שטרית – פעם שר בממשלת נתניהו הראשונה, ערק לקדימה ועכשיו הוא פליט בקדימה – לאן התדרדרת מאיר שטרית?

    למפלגת "יש עתיד", אין עבר ואני לא צופה לו עתיד מזהיר ולא עתיד ורוד. יש שם כמה אישים נחמדים בעלי כושר גופני לא רע, יאיר, מאמן הכושר ועופר שלח – רץ מרתון ופרשן ספורט נחמד. איך ניצב מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים במשטרה לשעבר, הסכים להיות מס' 11 ברשימה, למיקי פתרונים.

    יאיר לפיד – המנהיג הכריזמטי של המפלגה, אשר לפי התקנון הסטליניסטי שכתב משוריין ל-15-10 השנה הקרובות, לא לומד יותר לתואר דוקטור במסלול ישיר משישית תיכן לדוקטורט (בבר-אילן), למרות שבהיותו בתיכון לא גילה כישרונות גאוניים בשום מקצוע, ולא גמר תיכון עם תעודה.

    לפי תפישתו – הוא מתאים לשר החינוך ועופר שלח לשר הספורט ומאמן הכושר שלו, לראש ענף כושר קרבי בצה"ל. רק בשל כך לבחור בהם לכנסת, נראה לי קצת מוגזם.

    החגיגה האמיתית כרגיל במפלגת העבודה

    מלחמת הצמדים במפלגה – לא פוסקת. אחרי רבין – פרס, פואד – בורג, שלי – פרץ, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מי אמר למי – חתרן בלתי נלאה – התשובה כולם נאחזו באותה אמירה.

    פרץ ברוב חכמתו, מנסה לסנדל את יחימוביץ למהלכים פוליטיים עתידיים, בעזרתה של דוברת בלשון נקבה מחד ומבשל שקשוקה מאידך.

    וכשיש חומרים כאלה – בתכנית – את מי כבר מעניינת האידיאולוגיה של המפלגה.

    פריימריז או וועדה מסדרת

    זה תפל וזה תפל. הפריימריז מלאי תככים זיופים ודילים מכוערים. ועדה מסדרת – הזדמנות חיסול חשבונות והחזרת שיטת חבר מביא חבר.

    חייבים שיטה חדשה – שתעוגן בחוק, שתמנע דילים, תמנע אפשרות לזיופים ומפקדי ארגזים ותביא לרשימה לפי רצון המתפקדים.

    השיטה המוצעת – רשימת המועמדים מוצעת, מטעם כל מפלגה בטופס לפי סדר א'-ב' והמתפקדים ימלאו 20 או 40 מועמדים שלהם לפי הסדר לצד ראש המפלגה.

    הזמנה לשיטות נוספות, חדשניות ויצירתיות, לקראת הבחירות הבאות יתקבלו בברכה.

    הליכוד ביתנו

    איווט ליברמן, לקראת זיכוי מהתיק והאשמה המרכזית, עלול ליפול קרבן לנקמנות פוליטית בתיק צדדי ומשני כדי להראות לכולם שלא חקרנו סתם – ורדפנו אותו 10 שנים.

    יחד עם זאת – הוא מנקה את המפלגה, כוועדה מסדרת, מזורקי מים, שיכורי כח, כמו בעבר ממקבלי תואר שני בהשאלה ומי שלא הולך בתלם.

    ממליץ על סלוגן – ישראל ביתנו – הליכוד מבצרנו, תחשבו על זה.

    הערות והרהורים בענייני דיומא ופוליטיקה:

    1.       הסיור של נתניהו באירופה, בא להבהיר את עמדת ממשלת ישראל ודאגה לביטחונה.

    2.       עמדתו של נתניהו שישראל עומדת בראש דאגותיו ולא קבלת חיזוקים ומחמאות מאירופה – ראויה לגיבוי ולתמיכה, גם אם לא מסכימים לכל מהלכיו הפוליטיים.

    3.       הריאיון של אולמרט (בוועידת סבן בארה"ב) כנגד נתניהו והחלטתו על הבניה בין ירושלים למעלה-אדומים, היא בגדר חוצפה וחתירה תחת שלטון של ממשלה חוקית.

    4.       אולמרט ברוב חוצפתו, יהירותו וקבלת המעטפות שהלכו לכספת – שכח שהוא בעצמו היה תקיף בדעתו לבנות ולהבנות באיזור המדובר.

    5.       ולבסוף – הרצח המתמיד של אזרחי סוריה, שמגיע ל-50.000 איש, המהומות במצרים, לא מזיזות לאף מדינה. צבועים – נמסתם!

    6.       ברגע האחרון – עמיר פרץ עורק, בורח, נוטש את מפלגת העבודה אחרי שהפסיד ליחימוביץ. אין פה אידיאולוגיה, לא עמדה פוליטית פרט לגאווה שנפגע, קנאה במי שהוא הביא למפלגה והיא בעטה בו בתחת.

    7.       מפלגת ציפי לבני – אוסף של "שאריות מזן אחר" – ממש גועל נפש פוליטי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין