אביגדור יסדר

אחד אחד הם הגיעו בשבועות האחרונים לחדר הגדול. נכנסים אליו בזהירות, בשקט, ומתיישבים בפני חברי הוועדה. כל אחד על פי תורו. החשש ואי הוודאות ניכרו היטב על פניהם. לחלקם זו היתה הפעם הראשונה שהם עוברים את החוויה המלחיצה. אחרים כבר ידעו פחות או יותר לקראת מה הם הולכים, ועדיין, המתח שאחז בהם גרם להם להרגיש כאילו שוב מדובר בפעם הראשונה. למי שעדיין לא הבין במה מדובר, אנחנו מתכוונים כמובן למועמדים שביקשו להיכלל ברשימת ישראל ביתנו לכנסת.

ככה הדברים עובדים שם. זה בכלל לא משנה אם היית שר או ח"כ במשך כמה קדנציות. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מתייצבים בפני מה שמכונה "הוועדה המתמדת" (הוועדה המסדרת, בלשון התקשורת). שמות חברי הוועדה המתמדת לא יגידו יותר מידי לאדם ברחוב. רובם אנשים אלמוניים, למעט היו"ר אביגדור ליברמן, שזכו בתקופה האחרונה לימים נעימים של חריצת גורלות. עוד לפני שפורסמה רשימת המפלגה החדשה, גורם עלום במפלגה תיאר את הסיטואציה בצורה מושלמת – "העניין הוא שאפילו השרים וחברי הכנסת לא יודעים עד הרגע האחרון מי ברשימה ובאיזה מיקום. חצי שעה לפני הצגת הרשימה לתקשורת, מקבל כל אחד מהם את הטלפון המיוחל, ואיתו הבשורה. מי לשבט ומי לחסד".

אחד אחרי השני הם חטפו את המכות הפוליטיות השבוע. זה התחיל באנסטסיה מיכאלי, שכתבה בפייסבוק שמסיבות אישיות היא פורשת. אם חיבה מיוחדת למים נחשבת לסיבה אישית, אז ההודעה מדויקת. למחרת זה היה השר סטס מיסז'ניקוב שסיפר לתקשורת שהוא פשוט מיצה. נשאלת רק השאלה את מה בדיוק הוא מיצה? כל אחד יענה לעצמו את התשובה.

אלו היו השניים שעוד ראו את זה מגיע. סגן שר החוץ דני איילון וחברי הכנסת מוץ מטלון וליה שמטוב, אפילו לא זכו לברוח בעצמם, רגע לפני ההדחה הרשמית. חלקם אף ישבו באולם החגיגי שבו בישר היו"ר על הרשימה לכנסת הבאה. הבטיחו לנו ועדה מסדרת וגם קיימו. אביגדור בהחלט סידר. הוא סידר את הדרך החוצה ללא פחות משליש מחברי סיעתו. הוא גם סידר להם לא מעט זמן פנוי מכאן והלאה. הוא סידר לכולנו דרמה תקשורתית (ואפשר להמשיך עם זה עוד הרבה). ישראל ביתנו אינה המפלגה היחידה שעושה שימוש בדבר הזה שנקרא ועדה מסדרת. היא פשוט לוקחת את הגוף הזה ונותנת לו כל פעם משמעות חדשה.