הבן הקטן שלי שלי ביקש שאסביר לו בדיוק מה אני עושה. הוא גאון, ולמרות זאת התקשה מעט להבין - קצת קשה להסביר מה זה  יחסי ציבור – לפחות בפירוט מלא כפי שהוא אוהב לקבל. 

ככל שאני מעמיק לחשוב על כך, נראה לי שזה חביב מאוד, אבל מורכב, לכן אתייחס לעניין בחלקים.

מעבר ללקוחות מנוגדי אינטרסים, נראה כי הוא גם לא ממש מותיר הרבה ברירות ללקוחות נוספים בכלל. אפשר לומר שאלוהים הוא לקוח אסטרטגי –  תופס את רוב הזמן אבל משלם... המממ... בנוגע לתשלום, לעיתים הוא משלם ריטיינר יפה ומשתלם (בתקופת המלכים). מצד שני, לעיתים נציגיו עלולים למצוא את עצמם מסתפקים בלחם צר ומים, ומקסימום עוד כמה תאנים.

 עוד דבר שניתן לומר על אלוהים כלקוח הוא שאם הוא בחר מישהו, אי אפשר להתחמק. הוא יתעקש ויקח את איש יחסי הציבור הרצוי שלו בכל מחיר (יונה הנביא למשל). מבחינת מסרים תקשורתיים - המסרים של הלקוח פשוטים ובהירים: "תאמינו בי ותעשו היישר בעיני – יהיה סבבה, לא תאמינו, אנקנק אתכם". גם קהלי היעד מוגדרים היטב.אלוהים כלקוח נמנה על סוג הלקוחות שיודעים בדיוק נמרץ מה הם רוצים. הוא יודע לבנות בילד אפ רציני, לעיתים אפילו דורש הפקות לא קטנות (מעמד הר סיני) וככלל, בגלל מגבלות אמצעי התקשורת דאז, המדיה כללה בעיקר כנסים וימי עיון ו/או העברת מסרים מפה לאוזן.

אלוהים בתור לקוח הוא נאמן במיוחד. הוא ישאר לקוח תמידי לשנים רבות עד המוות. תמיד ישלם את הריטיינר, חודש בחודשו ללא כל פעילות נדרשת. מצד שני, אם הוא מתרגז, חבל על הזמן. 

 מה שכן, אפשר לומר עליו שהוא הגון, ישר נותן הזדמנות שנייה וגם מתריע מראש על כל הפסקת פעילות.