אני קורא את הכתבות ורואה את התמונות ולא מאמין למראה עיני. באמת שכך.
"מבוכה בצה"ל: בשני מקרים, חיילי צה"ל בגדה נמלטו ממתפרעים המשליכים אבנים".
חיילים בצבא ההגנה לישראל בורחים - כן - ממש בורחים, על נפשם, מקבוצת צעירים המשליכים עליהם אבנים.
כן...מדובר בצבא שבעבר עמד איתן מול מצבים בלתי אפשריים וניצח. כן...מדובר בצבא שידע לכבוש מוצבים מבוצרים עם בננה ושתי קליפות תפוזים. כן...מדובר בצבא שידע לקחת טנק וחצי מקולקל ולעמוד איתן מול דיויזיה סורית.
וכן...עם זאת.... מדובר לצערי בצבא שלא מסוגל להתמודד עם קבוצת ילדים המיידים אבנים.
כמובן שבפיקוד מיהרו להאשים את החיילים והמפקד בשיקול דעת מוטעה וכן הלאה וכן הלאה, תוך הבעת "זעזוע" מהבריחה (תמיד משעשעת אותי העובדה שבפיקוד "מופתעים" ו-"המומים" אבל רגע...בעצם...בפיקוד אמורים לדעת מדברים ולא אמורים להיות "מופתעים". זו רק הודאה באשמה באוזלת יד של הפיקוד העליון).
אבל - האמת היא שבפיקוד תלוי ועומד לו האשם וזה לא חדש שצמרת צה"ל הפכה קבוצה מפוחדת של עסקנים המבוצרים בבונקר, במטרה להעביר את הקדנציה בלי צו מעצר בינלאומי, עד הפנסיה הנכספת (ומשם לפוליטיקה או לראשות חברות ממשלתיות). זה גם לא חדש שצבא לא נועד להתמודד עם אזרחים - אך בכל העולם הצבא כן מתמודד עם אזרחים וכרגע מה שיש מולנו זה אזרחים - לכן ההצטדקות הזו שזה "לא הוגן" וזה "לא על פי כללי המשחק", איננה ממש מעניינת מישהו.
הבעיה מתחילה מכך שצמרת הצבאית והמדינית יודעת שפקודה כתובה היא מסמך משפטי שלאחר מכן עשוי לשמש נגדה או לבחון את שיקול דעתה.
ולכן - בדיוק באותו האופן שהדרג המדיני נמנע מהצבת יעדים ברורים בכל המלחמות האחרונות (כדי שלא יבואו אליו בטענות) - כך גם הפיקוד נמנע מקביעת פקודות ברורות - דווקא בנושא הקריטי ביותר המסתכם בחיי אדם. אם יש גוף שבו יש פקודות ונהלים ברורים, הרי שזה צה"ל (צבא הנהלים לישראל). אם וכשרוצים - יש פקודות ונהלים עד רמת המולקולה. ואם לא רוצים.... הרי שאז נולד לו מסמך עקרונות כללי הנמסר כתורה שבעל פה או מוצג באופן ערטילאי תחת השם "עיקרי הלחימה באזור מאוכלס" או "קווים מנחים להתמודדות עם אוכלוסיה"... ובלבד שלא יקרא "נהלי פתיחה באש" או משהו מחייב חס ושלום....
ומהם עקרונות? עקרונות הם משפטים מעורפלים דוגמת "הנחיות בנוגע לפיזור הפגנות אלימות בנחישות ומקצועיות, תוך הפעלת שיקולים מבצעיים-ערכיים בנוגע לריסון הכוח" כפי שנמסר מדובר צה"ל.
מישהו הבין מה זה אומר? אני לא.
ועכשיו שימו עצמכם בתוך אפוד קרמי מסריח מזיעה, עמוסים מחסניות, רימונים, קסדה ונשק כבד, בתוך ענן זבובים ובכפר עויין כשמולכם אוכלוסיה זועמת המיידה עליכם אבנים במטרה חד משמעית להרוג. למי שלא התנסה ביידוי אבנים, הרי שלא מדובר בחצץ (כמו במערכון של הגששים) אלא בסלעים שפגיעתם גורמת חבלות קשות ויכולה להרוג במקום במידה והאבן פוגעת בראש או בפנים. זהו נשק לכל דין ואיום קיומי של ממש.
כעת, תחת ממטר אבנים קטלניות, אנא מכם הפעילו שיקול דעת מבצעי אשר יקבע מהו פיזור הפגנות נחוש ומקצועי תוך הפעלת שיקול מבצעי-ערכי לריסון הכוח על פי עקרונות הנחישות והמבצעיות המרוסנת, על בסיס עקרונות ההפעלה של תהליכי ריסון מקצועיים להתמודדות נחושה מול אלימות באופן ערכי. בדיוק - הבנתם אותי נכון.
זה בערך כמו לבקש מכם לתכנן בתבונה את מסלול ההתהפכות של רכבכם ברגע שאתם מאבדים שליטה על הבלמים בסיבוב. מבחינה משפטית - הרי שנתבקשתם לתכנן בתבונה את המסלול ולא עשיתם כן, ולכן אין לבוא בטענות למשרד התחבורה אשר דרש מכם כדין להפעיל שיקול דעת ברגע האמת. מבחינה פרקטית - ברור לכולם כי דרישה זו היא עלה תאנה מחוסר כל תוכן שמטרתו יצירת מסר מעורפל אשר עשוי להתפרש לכאן ולכאן, כך שהפיקוד הגבוה תמיד יכול לומר שהוא "התווה את העקרונות" ולכן הוא איננו אשם אלא רק הוא הוא האשם - החייל שבשטח - אשר הפעיל שיקול דעת בלתי מקצועי (מה קרה למילה "פקודות"? מה קרה לנהלי פתיחה באש? הכל פתאום הפך לעקרונות וכל חייל נהיה מנכ"ל).
צר לי - אך חיילים בני 18 או 21 או אף 23, הניצבים בפני סכנת חיים ובמצב של פחד ממוות, אינם יכולים להפעיל שיקול דעת מקצועי, ערכי ושקול, שבפיקוד העליון לא מסוגלים להחליט לגביו חד משמעית גם לאחר עשרות דיונים והתפלפלויות סביב כיבוד הכולל בורקסים וסיגארים קובניים (כן, שבו פעם בישיבת פיקוד עליון ואז תראו את עשן הסיגארים בחדר הסגור). לכל הרוחות ! הפיקוד העליון בכל השלווה שלו ואינסוף הדיונים שלו איננו מסוגל לגבש הוראות חד משמעיות ובלתי משתמעות לשתי פנים אודות נהלי הגנה עצמית ו/או פתיחה באש - ואתם עוד מעזים לבוא בטענות לילד בן 18 הניצב בפני סכנת חיים שתכריע את גורלו תוך שניות ומצפים ממנו שיקבל החלטות מושכלות וערכיות שאתם לא מסוגלים לקבל ברוגע ?
אני באופן אישי הייתי מדיח את כל הפיקוד העליון הזה עד דרגת הרמטכ"ל שיושב לו כאימפוטנט ודואג להצטלם עם המשקפת שלו בזירות השונות, אך ממלא את פיו מים בנדון. |