אהלן, תודה, זה אכן מעודד.

הקנווס, הצבעים והמכחולים עוד נוכחים בחיינו.

ולמרות זאת כולנו  בדיגיטאלי, ולא רק בפילים, גם בצורת חיים ובהתנהלויות בתחומים שונים. השטיחות, הרדידות  והפלסטיקיות משתלטים, אין מנוס!

מה שנקרא  "אוכלים סרטים".

אבל ברצינות, למרות שרואים בבירור

שהמכירות של הסרטים ירדו בצורה דרסטית,

אין לי נתונים אבל אין מה לעשות כולם בדיגיטאלי.

הוותיקים בתחום אומרים שבזמנים הטובים מכרו כמעט 1000 סרטים בשבוע

היום בקושי 300 בחודש. ואני מדבר על כל סוגי הסרטים. שחור לבן, שקופיות, נגטיבים, 120, ארבע על חמש.

הכל מהכל בסה"כ 300 -400 בחודש.

זה נתון לא מבוסס אבל משקף בערך את המצב.

אבל.........(תמיד יש אבל)

כמו שאני רואה את זה, לפני כמעט 140 שנה בערך המציאו את הצילום

וחשבו שזה מה שיעלים את הציור מהעולם.

עדיין אנחנו רואים קנווסים, צבעי שמן, מים וכדו. מיוצרים ונמכרים בכל פינה.

הצילום האנאלוגי נשאר ויישאר רק בהיקף הרבה יותר קטן.

אם נחצה את גבולות מדינתנו הדיגיטאלית, נוכל לראות צלמים מקצועיים שעובדים עדיין בפילמים ובשקופיות אפילו בפורמטים גדולים כמו ארבע על חמש ואפילו שמונה על עשר.

שקופיות... לא גב דיגיטאלי.

את כל הקטלוג של מנגו ב2006  צילמו בארבע על חמש בשקופיות. יש סרטון MAKING OF באתר שלהם.

במחשבה שנייה, גם כאן בארצנו משתמשים בשקופיות בהפקות ממש ממש יוקרתיות.

בקיצור זיינתי את השכל מלא

 ובס"כ הכל רציתי לומר שמוקדם מידי להספיד