כותרות TheMarker >
    ';

    מירי

    חזרתי לכתוב כאן אחרי כמעט שנתיים של היעלמות..בעקבות מסע מרתק בן שבועיים עם 25 אנשים מכל העולם. מקווה שהמוזה תמשיך לשרות עלי ושאמשיך לכתוב.

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    look at all the lonely people

    2 תגובות   יום שלישי, 11/12/12, 05:10
    נסעתי לשבת לבית חבד המקומי בקנזס סיטי,
    האלטרנטיבה היתה להשאר במלון, לבקר במוזיאון המקומי ולהעביר שבת נפלאה במיטת קינג סייז.
    התקשרתי לרב המקומי, הרב ויינברג והם הזמינו אותי בשמחה גם לארוחות שבת וגם ללינה מכיוון שהמלון שלי מרוחק מביתם מרחק של 30 דקות נסיעה,
    אני אוהבת לבקר בבתי חב״ד, אוהבת את השילוב של אורחים מקומיים עם עוברי אורח חד פעמיים.
    בבית חבד בקנזס סיטי פגשתי רק מקומיים. פגשתי את רובין ,אומנית בת 65(שנראית מצויין), אמא חד הורית ל6 ילדים, היא מתמודדת עם קשיי פרנסה גדולים ועם סיפורים שונים ומגוונים של כל אחד מילדיה שמפוזר על פני היבשת הענקית הזו: בת אפילפטית שנישאה למקסיקני לא יהודי, איכר ,מקועקע . בן רווק שחי בסאן פרנסיסקו שיוצא לדייטים עם בחורות אמידות ממנו ומחליט שזה מבהיל מידי עבורו,בת בנברסקה שהיתה נשואה לישראלי ונפרדה ממנו בגלל פערים תרבותיים גדולים.
    והיא מספרת לי על החיפוש שלה אחר בני זוג, ושלא מתאים לה מישהו לא יהודי ושאת כל היהודים בקנזס סיטי היא כבר מכירה.
    והיא ממשיכה עם הסיפורים ועם הקשיים, והחלום האמריקאי נראה רחוק מתמיד כשנכנסים לרזולוציה של המיד-ווסט, ואחר כך אני פוגשת את גייל והיא מדברת איתי עברית כי היא גרה פעם בארץ, והיא מעולם לא נישאה, והיא בת 50, והיא גם לא עובדת עכשיו כי היא סובלת ממחלת עור כלשהי,
    ויש עוד כמה דמויות כאלו, שהם אורחי קבע בבית חבד קנזס סיטי,
    ומשפחת ווינברג היא סוג של משפחה עבורם , והאוכל הטעים והביתי שמגישים שם בשבת מגשר על בדידותם המזהרת.
    וכמויות האוכל העצומות: גפילטע פיש, ,עוגת סושי,חלות ביתיות, מבחר של סלטים , מרק עוף, עוף אפוי עם תפוחי אדמה, נחטף במהירות מן המגשים העמוסים, ומישהי בשם רייצ׳ל מגדילה לעשות ומכריזה בקול על חתיכת עוף פריכה שחומה ועסיסית שמתקרבת לשולחן כעל החלק שלה . ואני לא יודעת אם הצורך שלה לחטוף את העוף קשור לקווי האופי שלה ישירות או קשור לגלותיות או לכך שהיא בת של מהגרים או שוב,,,לבדידות.
    כרע שמנונית של תרנגולת יכולה להיות מאוד מנחמת כשאתה לבד.
    וחברי האפריקאים במשלחת הivlp , לא יוצאים בערב לבארים מקומיים יחד עם החבר׳ה,
    נציגות קמרון, זמביה, זימבאווה ונציגי בורונדי וצאד מסתגרים בחדריהם בערבים ולא יוצאים, וריימונד מבורונדי מרגיש אשם כי הוא אכל ארוחה שעלתה 30$ וזה שווה ערך לשליש משכורת ממוצעת בבורונדי,והוא לא מפסיק לדבר על הארוחה היקרה הזו.
    ואני לא יודעת אם נשות קמרון , זמביה וזימבאווה לא יוצאות בערבים מסיבות כלכליות , בניסיון לחסוך את דמי האש"ל שהן מקבלות לצרכים יותר משמעתיים ,
    או מכיוון שהן מנהיגות קשוחות ממדינות מאוד קשות והן התרגלו לבדידות ואין להן צורך חברתי במינגלינג , בשיח רב תרבותי ובאוירה מתלוצצת.
    בכל אופן, עבור האפריקאים האוכל לא מהווה גשר ואין להם צורך בהפגת הבדידות.
    בלובי אנחנו פוגשים את israel , הנסיך הצבעוני מניגריה, הוא חייב לאכול כל יום ארוחה סינית, בכל מקום בו אנחנו נמצאים הוא מזמין אוכל ממסעדה סינית,
    והאפריקאים האחרים קוראים לו המושחת ובסלנג מקומי :דונגן משום שניכר בו שלא חסר לו כסף, הוא קונה כאן בכל יום מכשיר אלקטרוני אחר,
    ומי שיש לו כסף באפריקה-זה אומר שהוא משת״פ של השלטונות וזה אומר שהוא מושחת,
    וכך, למרות הכסף והארוחות הסיניות, israel סופח אליו את איבת האפריקנים האחרים ונותר שבע ו...בודד
    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/12/12 21:03:

      טוב, חתמתי אצלך נוכחות גם היום, המורה :)

       

      ותראי איך בית חבד לישראלים שמטיילים הוא מקום להתרפק עליו, מזכיר קצת בית וחום (תשאלי את השליחים בקטמנדו או במומבאיי), וליהודים מקומיים הוא סוג של הצלה, ארוחה חמה או הפגת בדידות. לא כל הבדידויות דומות - כל המשפחות האומללות וכל המשפחות המאושרות וכו' :)

       

        11/12/12 19:47:
      רגשת אותי.

      פרופיל

      miris123
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין