רגיל
הכאב תמיד יהיה פה - שהמחשבות במוח רצות במיוחד על העתיד ,או המחשבות הנוראיות מה יקרה שלא ניהיה פה , מי יחבק אותם , מי ידאג להם , זה פשוט הורס ...למה אין לי איזה ילד רגיל שיהיה לי ביטחון שהוא ידאג להם .. אבל במשך הזמן למדתי להעביר את המחשבות , להעביר אותם מאחורי הקלעים ..מידי פעם הם רצות לעברי רוצות להגיע לבמה אלי , אני המון נאבקת מולם ,אבל אני גם המון מסתכלת עלהם ...ממש כמו השיר"לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים ... להסתכל על הכאב ..זה דבר שלא מגיע כל כך מהר , בהתחלה אתה חייב להבין מהו הכאב , קשה נורא , אני מצאתי את עצמי עם מלא שאלות ,המון אי הבנה ,המון כעס למה זה הגיע לי? מה עשיתי לא טוב ? אבל במשך הזמן למדתי להבין שגם בכאב יש משהו טוב ... בהתחלה היו לי חלומות כמו כולם : רציתי לקנות בית , מהר מאוד ויתרתי על החלום וגרנו אצל ההורים 8 שנים כי היה חשוב להשקיע את כל כולנו למען הילדים . רציתי 4 ילדים - שליעם היה בן שנה .ממש כמה חודשיים לפני האבחונים שלהם , גילתי שאני בהריון , בחודש רביעי אני מגיעה לבדיקה ולצערי מגלים שהעובר מת , אני עוברת הפלה , מלאה בכאב וכל כך כועסת על העולם .... אחרי כמה חודשים אני מבינה שההפלה לא הגיעה סתם ...היתה לה מטרה ..שאני חושבת על זה אני מודה לזה שזה קרה. כי אני יודעת שאם היה עוד ילד, הילדים לא היו מקבלים מה שנתנו להם , את כל הכוחות , את כל המשאבים . כנראה יש מישהו שיושב לו למעלה בשמיים ויודע טוב להדריך אותנו ...ודברים לא קורים סתם .. לאחר האבחונים הכנסתי בתוכי את כל הכאב לא ידעתי על מי לכעוס קודם : על עצמי , על זה שמדריך אותי מלמעלה ... חפשתי תשובות למה הכל הגיע אלי .. . אבל עם כל הכאב למדתי גם להסתכל עליו בעיניים ..וממש להביט בו ... מצאתי בו גם את הדברים הטובים : טוב אז ויתרתי עם החלומות הרגילים , אבל פתאום כל ההצלחות הקטנות ,כל הצעדים הקטנים שלהם, כל כך ממלאים ומרגשים ,ומשנים אותך בתור אדם ,פתאום אתה נהפך לאדם שונה.... והכרתי ועד היום מכירה אנשים מדהימים , נפתחתי לעולם המיוחד- לעולם כזה מדהים ...אני קוראת לו העולם המיוחד שלנו הכאב חיזק אותי ושינה אותי .... לפעמים הוא מגיע לבמה שלי הוא מצליח לעבור את החומה שעשתי לו , אני נותנת לו להיות שם גג עד 24 שעות .. ואז ישר מחזירה אותו מאחורי הקלעים .. הנה השיר שהוא כל כך נכון :
...
|