כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      14/12/12 11:34:

    צטט: ntalili3 2012-12-14 00:13:50

    היום הכול ייתכן האמת:)

    .

    לפעמים הדימיון הופך למציאות, לא במקרה הזה בכל אופן.

    שמח שקראת והתרשמת נטלי, חג אורים שמח.

      14/12/12 00:13:
    היום הכול ייתכן האמת:)
      12/12/12 23:21:

    צטט: sari di 2012-12-12 21:25:43

    כל הכבוד לבן המוכשר...ולאבא כמובן..:)

    .

    תודה מקרב לב שרי גם בשמו של בני.

      12/12/12 21:25:
    כל הכבוד לבן המוכשר...ולאבא כמובן..:)
      12/12/12 14:56:

    צטט: leagat - lily 2012-12-11 22:13:24

    כמעט שיכנעת אותי להחרים את הבחירות השנה.

    .

    חס וחלילה לא זו הייתה הכוונה, אלא לבדר בקריאה מהנה לחג. תודה שהגבת לאה.

      11/12/12 22:13:
    כמעט שיכנעת אותי להחרים את הבחירות השנה.
      11/12/12 19:16:
    זה לא איזה סקופ, זה פשוט הדימיון המזרחי שלי, וברשותכם אני חייב להוסיף כי את הקומיקס צייר בני בועז קדמן.
    0

    האויב המשוקץ

    7 תגובות   יום שלישי, 11/12/12, 16:01

    http://cafe.themarker.com/image/1653523/

    ''

    ישיבת הוועדה נדחתה בכמה דקות, וחבריה הנכבדים התגודדו חלקם במסדרון וחלקם באולם הדיונים. אם כי נושא הדיון לישיבה זו היה שונה תכלית שינוי, שיחת היום הייתה כניסתו של השרץ הבזוי לראשונה בחייו לרצועה.

    אביטל טיומקין נציג סיעת המרכז, אחד מחברי הוועדה הדומיננטיים בזכות עברו הביטחוני, התהלך באולם מקצה אחד לקצהו המנוגד בקוצר רוח, מדי פעם כרה את אוזנו לדוברים השונים שקטעו זה את דברי זה בלהט רב.  

    'לא הספיקו לנו מסיבות העיתונאים של היצור הבזוי הזה, הדמגוגיה המשתלחת שלו, התעמולה השקרית שכה אופיינית להם?' הרים אחד מחברי הוועדה הצעירים את קולו, מיד נענה בפרץ של קולות חלקם מבטלים את דבריו, חלקם תומכים ומוסיפים דברים, הוויכוח עמד להתלהט אלא שהגיע יושב ראש הוועדה שהתעכב וגער בכל להפסיק את הוויכוחים ולהתכנס באולם.

    נושא הדיון היה הגנת העורף ולקחי המבצע האחרון, נושא חיוני ביותר כפי שהוכח באותם ימי ההתגוננות האחרונים נגד נשק תלול מסלול כגון רקטות לטווחים בינוניים וקצרים ופצצות מרגמה. מובן שנלקחו בחשבון אפשרויות של שיגור טילים מלבנון או אף מאיראן, וכיצד ניתן לנטרלם ולמזער את הפגיעות בנפש ונזקים לרכוש.

    בתום שלוש שעות של החלפת דעות, וויכוחים לוהטים הסתיימה הישיבה ללא קבלת החלטה כלשהי, נרשם פרוטוקול ונקבע תאריך לישיבה נוספת בנושא שתיערך בהשתתפות מומחים מזרועות הביטחון, כדי שניתן יהיה להגיע להחלטות אם לא בפה אחד לפחות ברוב ניכר.

    כאשר יצאו חברי הוועדה בקבוצות בהתאם לשיוכם הפוליטי, הוסיפו להחליף דברים בנושא בינם לבין עצמם, היצור הבזוי דומה ונשכח לפחות עד מהדורות החדשות של הערב; אולם את אביטל טיומקין הטרידו ההדים של כניסת אותו אויב משוקץ לרצועה, החגיגות שנחגגו וטרם הסתיימו שם. גם במהלך הנסיעה ובמשרדו, הטרידה אותו החידה הזו, כיצד הניחו ליצור הנתעב לעבור את כל הדרך מקהיר, ולהתהלך כטווס בקרב בכירי החמאס, להתרברב בחוצפה תהומית שכזו, בעוד שעל כניסת רמדאן שלח ראש הג'יהאד האסלאמי הוטל ווטו.

    באותו ערב ארחו אביטל ורעייתו את ידידיהם הזוג בנטל, נירה ושמעון. ידידות שנרקמה עוד בימי שירותם הביטחוני יחדיו, אלא ששמעון הצעיר ממנו שירת עדיין באותה זרוע ביטחונית שלא מרבים לדבר עליה. מובן שבמהלך הארוחה לא הרבו הגברים לדבר מלבד לחלק שבחים למארחת, אלא האזינו לדו השיח בין הנשים, שעסק בעיקר במתכונים, ענייני בריאות, כיצד מתנהלים חיי צאצאיהם, נכדי המארחים וכדומה.

    עם תום הארוחה שעה שהגברים ישבו על ספל קפה עם כמה  טיפות רום, נטלה המארחת את אורחתה למטבח להדגים לה כיצד הכינה את המנה העיקרית שכה נעמה לחיכם. אביטל ניצל מיד את ההזדמנות קם ממקומו והתיישב סמוך לאורחו הצעיר. 'תשמע שמעון אני לא מסוגל להבין כיצד נתנו ליצור הנתעב הזה להיכנס לרצועה, אני פשוט לא תופס את ההיגיון בדבר...'

    ידידו הצעיר הביט בו כמה שניות בלא לומר דבר, בעוד חיוך מבצבץ על שפתיו השיב לו: 'להוכיח לאירופים, לאו"ם שאין מצור על הרצועה...'

    'את הפירוש הזה גם אני קראתי בעיתון, הוא לא נראה לי.'

    'יכול להיות שיש עוד דברים בגו, שנסתרים גם ממני. 'השיב לו מיד שמעון בבת צחוק.

    'אתה רוצה לומר...'

    'לא אמרתי דבר כזה, אוקי, בוא לא נוסיף דברים, אני רואה את שוש ונירה חוזרות.'

    אביטל חזר למקומו והם הוסיפו לשוחח עם אורחיהם כמחצית השעה, בטרם ליוום בחמימות עד לחניה המקורה ולרכבם של הבנטלים.

    על מיטתו שכב אביטל בדממה שקוע בהרהורים, עד שלא נפלה תרדמה על רעייתו לא העז להתעמק בקצה החוט שנגלה לו או דומה ונגלה לו. לאחר ששמע את נשימתה הקצובה של רעייתו, חזר והפך במוחו את האפשרויות הדמיוניות לכאורה, אולם מיעוט הפרטים מנע ממנו להגיע למסקנה מתקבלת על הדעת.

    הוא פיהק וחש בלאות הכובשת את איבריו, ולפתע בטרם נפלה עליו תרדמה נזכר בפרט שכלל לא לקח בחשבון – ההתנקשות בעמאן בשנת 97.

    ההתנקשות הכושלת הזו כביכול, שנועדה לשמש לו לאדם הזה פוליסת ביטוח, שקידמה אותו כמטאור לראשות הפלג המדיני. הרהר אביטל בהקלה רבה. אם כי אין כל ראיות שאכן זה כך, אבל זה בהחלט ייתכן...

     

    © חיים קדמן דצמבר 2012 – כל הזכויות שמורות  

    דרג את התוכן: