להגיע מ87 ל4,40 עם שלוש עצירות בדרך, בלי צידה וקורי נפש זו חתיכת הרפתקה.

מזל שאני ג'ינג'ית.

אני לוקחת ללב.

במקרה שלי,

זה רק מחזק אותו.

עוד מעט יומולדת.

אני לא יודעת איך זה להיות בת 40.

מצד שני גם לא ידעתי מראש איך יהיה להיות בת 17 או 28 או בכלל וצלחתי גם את זה.

בסה"כ,

הגעגועים הם אלה שהיו לי תמיד.

לאנשים שחסרים בחיי, בעיקר כי הם נפטרו. 

הכמיהות, לעומת זאת חדשות ומתחדשות כל העת.

ברק כזה או אחר מביא עמו תשוקה ורעיונות.  

האהוב שלי מנומש.

אבל ממש.

זה זמן טוב לשירים מורכבים:

למשל, לה לה לה.

לילה טוב.

אלונה בר יוסף