הלידה שלי...אני מפשפשת בזכרון בכול מה שנכתב על ידי כולנו בזכרונות הילדות-לידה שלנו.
אני מנסה לדלות זכרונות שהם מעבר לתאריך הלידה , לאנרגיה , לחוויות...למה הפכנו ולמי ברגע הלידה..למה הפכנו להיות אחרי ובמשך השנים עם כול חוויה וכול מכשול
ובימים שבהם הנפש מטלטת ממקום למקום , מתהומות לגבהים מבכי לצחוק....
בימים בהם אני חוקרת בכלל איך נולדתי ולמה הפכתי . אני לא יכולה שלא להיזכר במילים של אוויה....
"היום שבו נולדתי הוא היום שבו אני בוחרת בי!!!!!"
...
אני רוצה ומבקשת לבחור בי.להיות נאמנה להחלטות שלי.לעמוד על הדרישות,רצונות שלי. ללכת על הגישה של ה "21 יום"
לבחור בחופש הפנימי שלי , להאמין לכולם ולעצמי בעיקר שאני שווה המון. ....
שאני עולם ומלואו ואני חייבת לבחור בי....חייבת להציל את עצמי מעצמי.
מזמנת בכול בוקר את הטוב לחיי ומבקשת להיות עטופה בהגנות , מנסה לכסות עצמי באור גדול , לעטוף בשלל מגיני דוד לשמירה , הגנה וחוזקות.
קשה שלי....
אוף כמה קשה לי עד שאני מבקשת רק לצרוח במלוא גרון , לצרוח את בכאב שלי עד שאחרון המתרים יתפקע ויקרע ולא אדע עוד כאב ושריפה בחזה
שריפה בכול חלל הבטן שמשתק אותי.....
ואני הכי רוצה בעולם לבחור בי.
ואני בוחרת לשתף אתכם חברים יקרים שלי , החבורה הסודית שלי , בשדים שלי , ברוחות הרעות שמנסות לכרסם בכול חלקה טובה שלי...
בוחרת בעצמי , ולפעמים , כמו בימים אלו , בימים של שני הצעדים אחורה אחרי הצעד הענק קדימה.....
אני מתה לחזור בתכלס לכושלאימא שלי... |