כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeקביאראפשר גם בלי קביאר אבל אפשר גם עםלפני שאתם שמחליטים לתקוף את איראן תזכרו איזה אוכל מדהים הם עושים: סלימי נחלת בני...

    אפשר גם בלי קביאר אבל אפשר גם עם

    לפני שאתם שמחליטים לתקוף את איראן תזכרו איזה אוכל מדהים הם עושים: סלימי נחלת בנימין 80

    לפני שאתם שמחליטים לתקוף את איראן תזכרו איזה אוכל מדהים הם עושים: סלימי נחלת בנימין 80

    ‎41

    חברה וקהילה  אוכל פרסי, דרום תל אביב, תבלינים

    40 תגובות   יום חמישי, 13/12/12, 02:59

    עד שהכרתי את הנחמד, שנים בטרם התוודענו אל הבבא ביבי ומרעיו שחושבים שאנחנו טיפשים דיינו להאמין שמאיראן תפתח עלינו הרעה ולא ממקבלי ההחלטות בירושלים, תל אביב נגמרה אצלי פחות או יותר באלנבי פינת בלפור. ידעתי בתיאוריה ששדרות רוטשילד ויהודה הלוי חוצים גם את אלנבי אבל ילדות טובות מבית טוב, לפחות במונחי הבית בו אני גדלתי, לא הדרימו כל כך. היו אילו ימים לא רק של טרום ביבי אלא ימים של טרום שנקין כשלב תל אביב היה אוסף של גלנטריות, סנדלרים ותנובל'ה. הנחמד, לעומת זאת ומסיבות שלא כאן המקום לפרטן, היה שם בן בית. הוא היה מי שלקח אותי לסיורים מלומדים במחוזות אסורים של ילדותי ותוך כדי סיפור על הרחובות והריחות שליוו את ילדותו טעמתי לראשונה בחיי סחלב ומלבי ועוגות שמרים מקונדיטוריות שנעלמו עם השנים. זה היה מאד שונה מן הריחות והמראות עליהם גדלתי. גברים ונשים קשיי יום הסתובבו ברחובות עם עגלת שוק צמודה והתמקחו על מחירו של כפתור או רוכסן או גרם זעפרן. שם ראיתי לראשונה בחיי חנויות סיטונאים ורצף של חנויות למנורות שרק שנים אחר כך החלו מוכרות "גופי תאורה".

     

    אני זוכרת איך בחג החנוכה הראשון שלנו, לא חשוב לפני כמה שנים, עצרנו בפתח חנות חולצות באחד הרחובות  ההם ובהתקף ספונטניות, שלא מאפיין אותנו, החלטנו לרכוש חולצות זהות. גם ההחלטה הזו מאד לא מתאימה לנו. אני חושבת שאפשר להאשים את הסביבה. הקניה הזו, נדמה לי שיותר מכל מה שחוויתי בטיולים הללו, גרמה לי להבין עד כמה אני לא שייכת לאזור ולשאול את עצמי איך אפשר להרגיש לא שייכת במקום המרוחק רק 40 דקות הליכה מביתי. זרותי, מסתבר, ניכרה לעין. זה לא שהמוכרים לא היו נחמדים אלי. הם היו מאד נחמדים אבל גם שאלו אם אני בטוחה שאני רוצה חולצת פלנל משובצת באדום שחור לבן (היא דווקא הייתה יפה בעיקר באופן יחסי לז'אנר הפלנלים המשובצים). נראיתי להם, בניגוד לנחמד, תיירת ואפילו לא מן הזן הקונה. הם נתנו בנו את המבט של "מה עושה בת הטובים הזו עם המקומי הזה", כאילו היה הנחמד איזה פושטק שמוציא בת טובים לתרבות רעה. אחד אפילו שאל אותי אם ההורים שלי יודעים איפה אני ואם לא כדאי שאחזור הביתה.

     

    עם השנים, אני, כמו שחברה שלי אומרת, "הפכתי את הירידה אל העם למקצוע" אבל גם הסביבה ההיא ועוד יותר מזה העם השתנו. כמו שלמדתי לאהוב את האזורים הללו ולהרגיש בהם בבית אילו המאיישים אותם השתנו וותיקי האזור למדו להכיל אותי ושכמותי. הסתובבנו שם השבוע, הנחמד, נער הבית ואני. לאחר מאמצים מרובים הצלחנו למצוא יום לבילוי משפחתי. נער הבית מת על האזורים האלו. נו מה? מאז שהחל נוסע איתנו בעולם הוא יודע שאמא (אבא כבר "הצפין" לאללה) חייבת להסתובב בכל מיני שלוחות של אסיה, אפריקה ושאר מקומות מקבץ לחלכאי ונדכאי העולם. אז הסתובבנו לנו בין חנויות התבלינים שאולי יש כמותן גם במקומות אחרים בעיר אבל שם הן גורמות לי לשלוח יד לארנק ולקנות מוצרים שכמה חודשים אחר כך אני לא פעם זורקת כי לא עשיתי בהם שימוש. גילינו חנויות לגאדז'טים בחצי מחיר ממחירם בצפון העיר. אבל גם ראינו שבתי קפה שעד לפני כמה שנים היו מלאים צעירים וצעירות שעברו לגור בשכונה נסגרו ובמקומם שבו למקום נגריות וחנויות מן הסוג של פעם. פגשנו באוכלוסיה הטרוגנית מאד: מהגרי עבודה ופליטים שמצאו בשכונה הלא קלה הזו מקלט זמני. ראינו צעירים שרצו דיור זול אבל לא כולם, למרות שהם מצהירים על עצמם כסובלניים והומנייים אוהבים לראות את מושאי הסובלנות ליד הבית. עוד ראינו אנשים קשי יום שהחיים לא אפשרו להם לעזוב לשכונה טובה יותר ואפילו משפחות עם ילדים צעירים המתפשרות על דיור זול אבל שולחות את הילדים להתחנך במסגרות פרטיות יקרות במקום לתרום לשיפור מערכת החינוך השכונתית.

     

    ואז הבטן החלה לקרקר. הנחמד אכל בשכונה לפני שנה במסעדה טריפוליטנית קטנה בבעלות זוג נשים עדינות מראה. אני מודה שהשילוב בין מפרום, חריימה לידים מעודנות לא עושה לי את זה. איכשהו המטבח הזה מתקשר אצלי יותר עם חוסר עידון ולכן לא התעצבתי יותר מידי כשהסתבר לנו שהמסעדה נסגרה "כי הן לא ידעו כלום על אוכל טריפוליטני" כדבריו של מוכר התבלינים ששאל אותנו אם אנחנו רוצים אולי אוכל אשכנזי וגרם לי לרגע שוב להרגיש כלא שייכת. משהצהרנו באופן שלא משתמע לשני פנים שבחיים לא יתפסו אותנו בחברת גפילטע, הוא הורה לנו "ללכת ישר, בשני שמאלה עד שתראו תור ותדעו שהגעתם לסלימי מסעדה פרסית משהו משהו. תעמדו ותחכו כמו כולם כי לא תצטערו" ואני כמובן הבטחתי שאנחנו מנומסים ומכבדים תורים.

     

    באמת היה שם תור והיו בו אבא ואמא פרסים שדיברו פרסית אל שלושה ילדים צעירים שהתחננו ללכת למסעדה אחרת אבל אמא התעקשה שמסורת זו מסורת ובחגים אוכלים אוכל של העדה. אין לי מושג אם היא אמרה את זה אבל זה נשמע לי מאד הגיוני כי הילדים שומעי הפרסית הרפו ממנה. מצד שני אולי היא אמרה להם שהיא תגיד אותם לאחמאניגאד. עוד היו שם אשכנזים לבנבנים כמונו, וכמה שעובדים בסביבה ומן המסעדה הפרסית ממול, שהייתה ריקה, הביטו בקנאה בתור ההולך ומתארך.

     

    החלל בסלימי קטן, מאד קטן. בערך בגודל חדר השינה שלי ולא ברור לי איך הצליחו לדחוף לשם 8 שולחנות קטנים ואיך למרות קוטנם הם מצליחים להושיב סביבם גם 6 אנשים. התפנה שולחן קטן מידי עבור המשפחה הפרסית ואנחנו זכינו להקדים אותם בתור. הם, אגב, קיבלו את זה בגבורה. בעיקר הילדים שקיוו שנגמור את כל האוכל ולהם לא יישאר. אין תפריט בסלימי. מלצרית, שהיא אחת מבנות המשפחה, ולא הצליחה להחליט אם קוראים לי "נשמה" או "כפרה" הסבירה שלכל שולחן מביאים פיתות, צלחת של רשאד (איזה עשב מדליק. בשוק הכרמל תמיד צוחקים עלי שאני האשכנזייה היחידה המכורה לרשאד), צלחת עם גונדי וצלחת עם חורמה סבזי שאני אף פעם לא מצליחה להגיד את זה. כשאני נכנסת למסעדה פרסית ושואלים אותי מה אני רוצה אני אומרת "את הסבסבסבסז" הזה וישר מבינים. אז איך הם רוצים שאלמד? עוד אנחנו זכאים לצלחת אורז לבן, צלחת אורז צהוב עם עדשים ושלושה שיפודים לבחירתנו. הלכנו על שיפוד חזה עוף, שיפוד קבאב ושיפוד פרגיות.

     

    אני לא משתגעת על גונדי. זוהי עבורי יציקה מן הזן הגרוע מקניידלעך וברוב המסעדות הפרסיות הוא מגיע בנוזל צהוב מרוב אבקת מרק. אבל את זה של סלימי אהבתי. למרות שהיה דחוס מאד הוא לא נדבק לדפנות הקיבה או המעיים והמרק בו שהה לא היה כל כך צהוב והיה לו טעם. קיבלנו שתי צלחות של חורמה סבזי, שהיו חמוצות לתפארת. אחת עם נתחים רכים רכים של בשר שהיינו צריכים לאיים על נער הבית שננשל אותו מן הירושה אם הוא לא משאיר לנו דוגמית ואחת נטולת בשר. זה מסוג המרקים שמנגבים עם לחם אבל היינו כל כך מלאים שהותרנו בערך שליש ממנו. השיפודים התגלו כשלוש חרבות (נורא פחדתי שהן ידקרו את אחת מן הכפרות המסתובבות בחלל הקטן והצפוף הזה עם צלחות אוכל חמות) עמוסות בשר רך, עסיסי, טעים (הקבאב היה קצת מאכזב) ולצידן נחו ארבע עגבניות גדולות שניצלו מבחוץ ושמרו על עסיסיות מבפנים וארבעה בצלים שלא הפכו לרכים מידי, מה שקורה לעיתים קרובות לבצל כששמים אותו על האש.

     

    160 שקלים השארנו עבור כמויות האוכל שלא הצלחנו לסיים למרות הרעב (כולל 3 בקבוקי בירה שחורה). מראהו של התור שהלך וחסם את רחוב נחלת בנימין גרם לנו לקום למרות שמה שהיינו זקוקים לו יותר מכל היה חצי שעה של התרווחות בטרם נמשיך את הטיול שלנו. לכו לשם חברים, אבל בחורף. לקיץ אני כבר אמצא לכם מקום אחר. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/12 10:24:
      יקירתי, מעולם לא טעמתי אוכל פרסי, אז בהזדמנות כשאגיע לסביבה......ואשר לפרסים- אולי שווה לעשות אתם עסקה שישווקו לעולם מהאוכל שלהם ויעזבו אותנו מהפצצה שלהם? נראית לי עסקה כלכלית הוגנת לכולם, לא?
        20/12/12 19:51:
      התפריט לא נשמע לי פרסי במיוחד...
        16/12/12 22:58:

      צטט: ערסאל 2012-12-16 01:26:46

      על בסיס אידאולוגי אני מפסיק לבקר בבתי אוכל שבעליו מצביעים ליברמן וימינה.

       

      צריך לעשות מעשה וזה נראה לי היחיד שבר ביצוע במצאי שהמציאות הישראלית מזמנת לי.

       

      שומר אמונים לשילה, לבולגרית ברחוב הארבעה ועד כמה מזדמנות שבינתיים לא אכזבו אותי. (אגב על שני אלה את המלצת ).

       

      העניין הזה של טשטוש גבולות בין פוליטיקה לאוכל הוא חלק מהכרה שהפוליטיקה היא כל חיינו וגם, ככול הנראה, תביא לסופנו.

       

       

      אני מסכימה שהכל פוליטי וכבר מזמן אני לא רוכשת מוצרים מן ההתנחלויות ולפני כמה חודשים אפילו התמודדתי עם תלונה של סטודנטית שסירבתי לשלוח אליה פקס מפני שהיא גרה בהתנחלות. לא מוכנה לשתף עם זה פעולה. באשר למסעדה, אין לי מושג מה עמדתם הפוליטית. בו נאמר שאני מניחה שמרץ לא תקבל את קולות המשפחה

       

      אני שמחה ששתים מן המסעדות שאתה פוקד הן בהמלצתי. לפחות קלעתי לדעת גדולים ואינטליגנטים. אגב, לא הייתי חותמת על כך שבעלי סופיה שמים את הפתק הנכון בקלפי. אולי אין לי מעוף אבל אני יותר סומכת על השף של שילה בכל הקשור לפוליטיקה. 

       

        16/12/12 11:58:
      אני מאד מקווה שבלשי החרש של אחמדיני וגו סוקרים את הנט ואוספים גם את כתבתך המחמיאה. אין לי ספק, שהואיחשוב פעמים אם לשלוח את הגרעין על צבור אוהד נפלא כזה :-)
        16/12/12 09:18:
      הכי טוב "לתקוף" מסעדות שטעים לנו
        16/12/12 01:26:

      על בסיס אידאולוגי אני מפסיק לבקר בבתי אוכל שבעליו מצביעים ליברמן וימינה.

       

      צריך לעשות מעשה וזה נראה לי היחיד שבר ביצוע במצאי שהמציאות הישראלית מזמנת לי.

       

      שומר אמונים לשילה, לבולגרית ברחוב הארבעה ועד כמה מזדמנות שבינתיים לא אכזבו אותי. (אגב על שני אלה את המלצת ).

       

      העניין הזה של טשטוש גבולות בין פוליטיקה לאוכל הוא חלק מהכרה שהפוליטיקה היא כל חיינו וגם, ככול הנראה, תביא לסופנו.

       

       

       

       

        15/12/12 23:34:
      אוכל מחמם וטוב
        15/12/12 13:13:
      הכותרת משכה אותי כמו מגנט. טוב טוב.
        15/12/12 13:01:

      אני. אני! אני.

      רוצה.

      אוכל פרסי נבוך

        15/12/12 12:19:

      את מספרת נפלא.

      כיליד תל אביב הקטנה נהניתי מהתיאורים, המעוררים זיכרונות של נוסטלגיה.

      גרתי ביהודה הלוי, די קרוב לאלנבי. נחלת בנימין היה בשבילנו כבר ב"דרום".
      אוכל פרסי לא הכרתי, אבל שכנים ובדיחות על פרסים...כן...   קריצה


        14/12/12 21:54:

      צטט: forte nina 2012-12-14 07:50:14

      גרתי במרחק 300 מטר מהמסעדה ואכלתי בה כמעט על בסיס יומי, כי זה פשוט יותר מדי טעים. יש דבר כזה. מזכיר לי שלפני שבוע אכלתי סבזי אצל סיליה ברמת השרון כי חברתי אוהבת את המקום אז שילמתי כפול והמסעדה כל כך המונית[גדולה ומרעישה מדי בגלל אקוסטיקה נוראית] ואמרתי לה בפעם הבאה פרסית,  רק אצל סלימי.! אלא שבשבת הם לא פתוחים ובאמצע השבוע עדיף לא להגיע אחרי השעה 14.00 . אחלה מסעדה ומשפחה נחמדה עד הנכדות כולם עובדים שם.
      כן הקבב שאכלת הוא בשר נקי בלי שום חירטוטים וכמעט ולא מקבלים כאלה קבבים בשום מקום.

      בחירה מעולה.

       

      סבזי ורמת השרון  לא מסתדרים לי יחד למרות שבמסעדה של עדנה יש אוכל לא רע אבל הרבה יותר שמן מזה בסלימי

      בכל מקרה את צודקת בדרישה שלך, אם פרסית אז סלימי ובעיקר בחורף. לא נראה לי שאסמוך על המזגן שלהם בקיץ

        14/12/12 21:53:

      צטט: face 2012-12-14 11:43:06

      את תמיד הורגת אותי עם השעות שאני מגיעה. לא חשוב מתי, הבטן מתחילה להשתולל. ועוד יש פה שכנה פרסיה. לא מי יודע מה והיא גם לא ממש מכבדת ואני לא אומרת כלום על פרסים. שלא תגידי שאני לא נחמודת נורא. עכשיו אני רוצה לנסות גם. רוצה נורא! אבל אין מצב שאני באה עם חולצה משובצת. אולי עם חצאית של סקוטית ומגפיים. נראה לי שאני מזמינה אורז פרסי, מהאמא הפרטית שלי לכבוד המלכה שאעבס שנמצאת מעבר לפינה צוחק

       

      היו לי חצאיות סקטיות בארון ואני זוכרת גם את הימים בהם הצמדו להן מגפיים. יש לי באיזה שהו מקום בבית גם את סיכת הבטחון שסגרה לי את החצאית ההיא. אני חושבת שמאז לא לבשתי הרבה חולצות משובצות ופלנל בכלל זה כבר מזמן לא בארון שלי. אפילו את הנחמד שכנעתי להפרד מפלנל ויפה שעה אחת קודם

        14/12/12 21:50:

      צטט: מומוגרבנזנו 2012-12-14 16:43:34

      יפה גיברת קביאר אני רואה את גם אממית לפאמים. טוני, אח שלה, אישתו פרסית. תבוי פעם לאמא של אשתו תרי מה זה גונדי וסססבבב שלה

       

      אני מאד מאד אשמח מומו אבל בתנאי אחד שגם אתה בא. אתה וסבזי באותו שולחן נשמע לי חוויה בלתי נשכחת

        14/12/12 21:49:

      צטט: שרוניני 2012-12-14 10:49:51

      אוכל פרסי כל כך טעים, מגוון ורב טעמים...אני אוהבת שתי מנות במיוחד: את הסבזי החמוץ שהזכרת וגם מנה נוספת שנקראת אש (כך ash) שזה מרק מתקתק כתמתם שמכיל סלק ורימונים ועוד כל מיני סודות מתוקים וחריפים ומוגש עם קציצות שמתבשלות איתו, כמובן על מצע אורז. אני הכרתי את המנה במסעדת קשת, המוצלחת מאוד, שהיתה ליד התחנה המרכזית הישנה בת"א, ונסגרה בנתיים לצערי.המיקום אמנם לא סמפטי לחלוטין, אבל זה לא מה ששבר אותי (: מאז אני לא מוצאת את המנה הזו...המוצא הישר יתוגמל בברכת סופ"ש נעים...

       

      אני מכירה את קשת ואכלתי את האש המופלא שלהם. הוא הוציא ממני קולות עונג. דווקא הגונדי שלהם היה רע אבל הסבזי היה גם מצוין. היו שם מבקרים שבאו רק בשביל האש כי להכין אותו זה המון עבודה. מאד הצטערתי לראות שהיא נסגרה. אני מתנדבת באזור פעם בשבוע ודווקא אוהבת להסתובב שם, זה מרגיש לי כמו חו"ל. אני חושבת שסלימי מציעה תחרות הוגנת

        14/12/12 16:43:
      יפה גיברת קביאר אני רואה את גם אממית לפאמים. טוני, אח שלה, אישתו פרסית. תבוי פעם לאמא של אשתו תרי מה זה גונדי וסססבבב שלה
        14/12/12 14:41:
      את עושה לי להתגעגע כל כך אבל הבעייה אתי כעת שלא יכולה לאכול כלום אז מתגעגעת לנחלה לאוכל ולהכל. שב'ש
        14/12/12 14:37:

      ממממ. טעים. מת על הגונדי 
      ומה, אם נתקוף באיראן פרס ומדי לא יהיה יותר אוכל פרסי?

      ואולי נבקש מאחמדינג'ד (מאמי-כפרה-נשמה, זה שמו הנכון) להפציצנו במאכליו. מובטח לו שניכנע. אני לפחות.

      או שאם נפציץ יבואו אלינו פליטים פרסים בהמוניהם ויאכילו אותנו.

       

        14/12/12 11:43:

      את תמיד הורגת אותי עם השעות שאני מגיעה. לא חשוב מתי, הבטן מתחילה להשתולל. ועוד יש פה שכנה פרסיה. לא מי יודע מה והיא גם לא ממש מכבדת ואני לא אומרת כלום על פרסים. שלא תגידי שאני לא נחמודת נורא. עכשיו אני רוצה לנסות גם. רוצה נורא! אבל אין מצב שאני באה עם חולצה משובצת. אולי עם חצאית של סקוטית ומגפיים. נראה לי שאני מזמינה אורז פרסי, מהאמא הפרטית שלי לכבוד המלכה שאעבס שנמצאת מעבר לפינה צוחק

        14/12/12 11:40:
      נשמע אחלה מקום....שב"ש ותודה
        14/12/12 11:34:

      מזל שאכלתי ארוחת בוקר לפני שקראתי את הפוסט הזה.
      לקרוא אותו במצב צבירה רעב. - עינוי והתעללות.
      תודה :)

        14/12/12 11:06:
      רשאד פויה וגם הצאצאים של אחשוורוש. מה שכן, נהניתי מתיאור הזרות ברחוב לוינסקי.
        14/12/12 10:49:
      אוכל פרסי כל כך טעים, מגוון ורב טעמים...אני אוהבת שתי מנות במיוחד: את הסבזי החמוץ שהזכרת וגם מנה נוספת שנקראת אש (כך ash) שזה מרק מתקתק כתמתם שמכיל סלק ורימונים ועוד כל מיני סודות מתוקים וחריפים ומוגש עם קציצות שמתבשלות איתו, כמובן על מצע אורז. אני הכרתי את המנה במסעדת קשת, המוצלחת מאוד, שהיתה ליד התחנה המרכזית הישנה בת"א, ונסגרה בנתיים לצערי.המיקום אמנם לא סמפטי לחלוטין, אבל זה לא מה ששבר אותי (: מאז אני לא מוצאת את המנה הזו...המוצא הישר יתוגמל בברכת סופ"ש נעים...
        14/12/12 08:22:
      הו הו ....גדלתי על אוכל פרסי מידי חמותי שתחייה
        14/12/12 07:57:
      רשמתי!
        14/12/12 07:50:

      גרתי במרחק 300 מטר מהמסעדה ואכלתי בה כמעט על בסיס יומי, כי זה פשוט יותר מדי טעים. יש דבר כזה. מזכיר לי שלפני שבוע אכלתי סבזי אצל סיליה ברמת השרון כי חברתי אוהבת את המקום אז שילמתי כפול והמסעדה כל כך המונית[גדולה ומרעישה מדי בגלל אקוסטיקה נוראית] ואמרתי לה בפעם הבאה פרסית,  רק אצל סלימי.! אלא שבשבת הם לא פתוחים ובאמצע השבוע עדיף לא להגיע אחרי השעה 14.00 . אחלה מסעדה ומשפחה נחמדה עד הנכדות כולם עובדים שם.
      כן הקבב שאכלת הוא בשר נקי בלי שום חירטוטים וכמעט ולא מקבלים כאלה קבבים בשום מקום.

      בחירה מעולה.

        14/12/12 02:03:
      לשתות בירה שחורה עם אוכל זה גם עולם שנעלם.
        14/12/12 01:50:
      כשמכינים גונדי כמו שצריך זה מעדן אמיתי.....ללא שום קשר תענוג לקרוא את מה שאת כותבת.
        14/12/12 00:51:

      עם המלצה שכזו פשוט חייבת לנסות

      מעולם לא אכלתי אוכל פרסי

        14/12/12 00:25:

      עולם הנמלה הצר שלי הסתפק עד כה בגרגרי האורז הפרסי. ומן העט שלך עולה מטבח מפואר ממש עם שמות שאני חייבת לשנן.


      החלק הראשון של דברייך הזכיר לי את ימי עלמותי שאז גם בי התרו מבטיהם של סוחרים מסוחרים שונים מהסביבה כי כדאי שאחזור הביתה. ובדיוק אז נתן לי אחד מהם טבעת, וכשאמרתי לו שאין לי כסף לשלם, אמר לי לא נורא. תחזירי כשיהיה לך. אבל כשבאתי אחרי שבוע לשלם לו הוא הופתע מאד.

        14/12/12 00:22:
      תודה - ננסה בהקדם.
        13/12/12 18:56:

      צטט: קביאר 2012-12-13 18:13:50

      צטט: rossini 2012-12-13 08:32:50

      צטט: שלויימה 2012-12-13 03:44:33

      אז הנחמד הראה לך את ה"גוף תאורה" שלו או שזה היתה נברשת? אני עדיין חושב שמירושלים תיפתח הרעה., יש לי שכן איראני שמתווכח איתי מי מהמנהיגים מטורף יותר, נתניהו או אחמינגאד, שנינו מסכימים שהעולם היה מקום נעים יותר לו שניהם היו גולים לדרום קוריאה.

       

      באשר לויכוח עם שכנך, תרגיעו.

       צוחקאו שמה בוכה

       

      שלויימה? רוסיני? שאתם תריבו? האמת שלויימה, כמעט כתבתי על גופי התאורה שהתגלו לעיני אבל מטעמי צניעות (בכל זאת אתה קורא אותי ולך דע מתי תתחבר לשורשים) ויתרתי

       

      מה פתאום רבים ." תרגיעו" זה קישור להדגמה עד כמה ששנייהם דומים בג'סטיקולציה רטורית..צוחק

        13/12/12 18:14:

      צטט: יובלש 2012-12-13 08:12:45

      אשכנזיה משאירה אוכל בצלחת?

      עם כל הילדים הרעבים בהודו?

      את מתקלקלת ידידתי. לגמרי.

       

       

      ראית מה זה? איך נפלו צלחות..... אבל אמרתי שגם העם השתנה לא אמרתי? אז דווקא אני חייבת להשאר כפי שהייתי?????

        13/12/12 18:13:

      צטט: rossini 2012-12-13 08:32:50

      צטט: שלויימה 2012-12-13 03:44:33

      אז הנחמד הראה לך את ה"גוף תאורה" שלו או שזה היתה נברשת? אני עדיין חושב שמירושלים תיפתח הרעה., יש לי שכן איראני שמתווכח איתי מי מהמנהיגים מטורף יותר, נתניהו או אחמינגאד, שנינו מסכימים שהעולם היה מקום נעים יותר לו שניהם היו גולים לדרום קוריאה.

       

      באשר לויכוח עם שכנך, תרגיעו.

       צוחקאו שמה בוכה

       

      שלויימה? רוסיני? שאתם תריבו? האמת שלויימה, כמעט כתבתי על גופי התאורה שהתגלו לעיני אבל מטעמי צניעות (בכל זאת אתה קורא אותי ולך דע מתי תתחבר לשורשים) ויתרתי

        13/12/12 13:52:
      המנות מאד נדיבות. גם אני אוהבת רשאד.
        13/12/12 08:32:

      צטט: שלויימה 2012-12-13 03:44:33

      אז הנחמד הראה לך את ה"גוף תאורה" שלו או שזה היתה נברשת? אני עדיין חושב שמירושלים תיפתח הרעה., יש לי שכן איראני שמתווכח איתי מי מהמנהיגים מטורף יותר, נתניהו או אחמינגאד, שנינו מסכימים שהעולם היה מקום נעים יותר לו שניהם היו גולים לדרום קוריאה.

       

      באשר לויכוח עם שכנך, תרגיעו.

       צוחקאו שמה בוכה

        13/12/12 08:12:

      אשכנזיה משאירה אוכל בצלחת?

      עם כל הילדים הרעבים בהודו?

      את מתקלקלת ידידתי. לגמרי.

        13/12/12 08:10:

       בעיקבות מרק הרשטה שטעמתי מסירה של קולגה לעבודה ,ביקרתי במסעדה פרסית

      במיתחם לוינסקי .ואפילו רכשתי חבילת לימונים פרסים יבשים.הם ממשיכים להיתיבש עד היום...

      אכלתי את הדברים שהזכרת ( ללא הגונדי ) היה מעניין אבל לא חזרתי על החוויה.

      מרובע ,כבר אמרתי ?

        13/12/12 07:45:
      אוהבת אוכל פרסי.לא מגיעה הרבה לדרום תל אביב, אבל המסעדות הקטנות קטנות האלה....הכי שוות.
        13/12/12 06:18:
      כשעבדתי ליד הבורסה בר"ג נהגתי לבקר במסעדה פרסית שבישלה גונדי נפלא והיה להם מתכון סודי לפרגיות.
        13/12/12 03:44:
      אז הנחמד הראה לך את ה"גוף תאורה" שלו או שזה היתה נברשת? אני עדיין חושב שמירושלים תיפתח הרעה., יש לי שכן איראני שמתווכח איתי מי מהמנהיגים מטורף יותר, נתניהו או אחמינגאד, שנינו מסכימים שהעולם היה מקום נעים יותר לו שניהם היו גולים לדרום קוריאה.

      ארכיון

      פרופיל

      קביאר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי