בהוד וצבע,

ליד, ועל פני הסלע.

כל-כך יפות ומהודרות.

את הלב והעין,

מחממות ומרתקות.

נמשכת לצבעוניותן,

מרותקת למראן.

בעציץ וגם באדניות,

הן פורחות ומתרבות.

בעזרת טפול נאמן,

של ידיים מסורות.

כה אוהבת ומוקסמת,

ומהן תמיד מתרגשת,

בהערצה להלל אותן שואפת...

ר   ק   פ   ו   ת !!!