כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הפעם לא שותקים יותר

    אתה חשוב, אין לך מושג כמה אתה מיוחד וחשוב.

    0

    היחד, היחיד ואולי יחידה

    73 תגובות   יום חמישי, 13/12/12, 22:46

    אני עצוב היום. חג האורים מבלבל אותי. אני אוהב נרות, אבל, משום מה, הם מכניסים אותי לסוג של געגוע...  

    מצד אחד, הם סימבול של היחד, של הליכוד, של האיחוד, אבל כל יום מחדש, הם מתכלים, וצריך להדליק חדשים, והם ביחד רק זמן קצר, ולא נותר מהם כלום...

    אז האם אני צריך לראות אותם יחד? או אולי את הלבד שלהם.

    לכל נר ונר יש את היופי שלו, את הצבע שלו, את הלהבה המיוחדת שלו, אבל יחדין הם מחוברים בחנוכיה,

    כל יום מספרם משתנה, גדל... היום הם שניים, מחר הם ששה, שבעה שמונה, האם הם העוצמה של היחד או אולי הזיכרון  של הלבד?

     

    ... אני מנסה כבר זמן מה לעבוד על תערוכה חדשה- ליצור תערוכה של שפה משותפת, דמויות מחוברות, פסלים משתלבים של אנשים עם תנועות והבעות פנים וידיים, המייצרים הרמוניה.

    מצאתי עצמי, היום, במגדל בבל. הם, הפסלים שלי, שאני יצרתי- מסרבים להתחבר.

    הם מביטים בי מוקפים בחומה, מסרבים לוותר על המיליה שלהם, מסרבים להיות ביחד. כמה שאני מנסה לחפש את הדיאלוג ביניהם, ואני יצרתי ביניהם דיאלוג- אלוהים עדי! כמה שאני מתאמץ- הם נותרים בשלהם, בודדים.

    כל אחד מהם, מסרב בכל תוקף להתחבר לשני.

    הם דומים- אוי כמה שהם דומים- אבל כמה שהם שונים! כל אחד עולם ומלואו, מסרב לאבד את עצמיותו ולהתחבר לאחר.

     

    היחד מסרב להיות ביחד!

    כמה שאני עושה, הם לא מוותרים לי.

    כן, יש הרבה חיבור... אבל זה בעירבון מוגבל.

    ואני כל כך רציתי את כולם יחד, באורגיה המונית. ליצור ביניהם דיאלוג גופני,  כי לגוף יש את השפה שלו...

    אבל הם בשלהם...

     

    אני משקר לעצמי, זו האמת. אני כמה ליחד. מעוניין בהרמוניה חברתית, רוצה להשתייך שוב לחברה שבה נהנים ומאושרים, שכל אחד מספק את האחר, אידיליה- כמו שהייתה לי בצבא, בלימודים, באוניברסיטה, מן טמטום נאיבי שכזה... לאיפה זה נעלם? נעלמו לי כל כך הרבה חברים, מתקופות שונות. והיו לי המונים, ונעלמו לי המונים...

    איפה הם, לאן הם נעלמו? איך הם נותרו לי רק כזיכרון? ולפעמים, אם אני לא מתאמץ לזכור, אפילו הזיכרון נעלם.

     

    סבא שלי סיפר על  שכן סנדלר שעבר בעיירה, בחדרון קטן ומט לנפול. לא היה לו כסף, ולכן לא היה לו גם חשמל, גם לא עששית. הוא עבד לאור הנר. כל יום ברדת החשיכה הדליק את הנר והמשיך לעבוד. כולם צעקו לו,  ליאון, לך הביתה, מאוחר... אבל ליאון ענה בחיוך- כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן.

     

    מה לתקן?

    את הביחד, או אולי את האינדיבידואל?

    אני מבולבל, כי אני לא יודע האם ההשקפה שלי, האידאה של הביחד - נכונה. ואני מאוכזב, ומאכזב את עצמי- כי הביחד זה לרוב עדר, ועדר זה חוסר חשיבה, זה רק הכוח של היחד, זוהי העוצמה של הכמות, של מסה, אבל זוהי פטה מורגנה, אשליה שאתה אפשר לפנטז, ליהנות... אבל היא מתפוגגת, כמו כל אשלייה...

    כי לכל אחד יש את הזמן שלו, ולפעמים מתחברים על ציר הזמן ואולי יש חיבורים לכל הזמן, אבל רוב החיבורים אקראיים, משתנים, מתחלפים, נמוגים מתחברים ונפרדים על ציר הזמן... ואני נשאר בסוף רק עם האינדיבידואל שמאחורי היחד... אני אוהב את בת הזוג שלי, את המיוחד שלה.. אבל ליחד בינינו אין באמת משמעות... אני מחובר לאישיות שלה, לעולם ומלואו שיש לה, ואין לאף אחד אחר...  

    כי את העומק אני מצליח למצוא תמיד רק ביחיד, במיוחד של היחיד, שהוא היחד עבורי.

    הוא מורכב מהמון פרטים מעניינים וחדשים ומיוחדים- המאפיינים רק את אותו אדם. שהם בחיים לא היו שלי, ולא יהיו שלי, כי הם רק שלו. עולמו ממלא אותי, מעצם העובדה שהוא יחיד ומיוחד. אני נהנה לספוג אותו לקרבי, להתעניין בדעותיו השונות משלי. הוא ממלא אותי בחוסרי.

    כל יחיד הוא אורגיה אחת גדולה, שנמצאת ונעלמת, בהתאם לרצון, לצורך ולזמן המשותף...

     

    זה קיים בכל אחד מאיתנו, כי אני הוא יחיד ומיוחד, ואתה הוא יחיד ומיוחד ואת יחידה ומיוחדה...

     

    אז אם בעבר האמנתי בביחד, היום אני  מאמין ביחיד.

    כל אחד מאיתנו בודד, יחיד ומיוחד בין אחרים...

     

    ''
     

    Sting - Englishman In New York

     

    חג אורים שמח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (73)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/12 22:44:

      וואוו . . . איזה פוסט . . .

      אף פעם לא חשבתי על חנוכיה בצורה כזו!

      ובכלל, יש לך חשיבה פילוסופית מעמיקה,

      אולי כי יש לך נפש של אמן?  חיוך

      ~~~~

      שנה אזרחית מאושרת יותר!!!

        23/12/12 07:46:

      על הביחד החיובי (וגם השלילי). הסרט הנני שעה וחצי. כבר ראית? 

        23/12/12 07:13:

      צטט: מיכאלה 2012-12-21 23:44:30

      תשמע, עופר - ממש נהניתי לקרוא את הפוסט הזה. כל המחשבות האלו על הלבד והביחד, על הלבד בתוך הביחד, אל כמה קשה הלבד וכמה קשה הביחד, וכמה כמהים לזה ולזה ולשילוב המדוייק ביניהם. והפסלים האלו שעומדים ולא מתחברים הכמירו את ליבי... ואני מודאגת קצת מאיך מצד אחד לכל כך הרבה יחידים לא נותנים להיות מי שהם, ומצד שני - בתוך כל זה אין באמת ביחד... ממש נהניתי לקרוא, כבר אמרתי? (כיכבתי אותך במקום אחר ממש קודם, אז למרות שהייתי שמה כאן כמה כוכבים... ) שבת שלום, שירלי

      שירלי יקירתי תודה רבה על הפרגון- המענה תמיד יותר חשוב. אהבתי את השימוש במלה כמיהה- כי היא באמת מעבירה את המסר המדויק- הכמיהה ליחד תוך שמירה וכיבוד העצמיות והעצמאות של כל אחד.

      להגיע לפסגה זה קל, לשמור עליה- זה קשה. 

        23/12/12 07:10:

      צטט: שולה63 2012-12-21 05:54:35

      כל אחד הוא אור קטן וביחד אור איתן. האדם הוא חיה חברתית-אך צריך גם פרטיות. אני מאמינה שתמצא את נקודת החיבור של התערוכה

      היא תתחבר, אבל כנראה לא ביחד- אלא בסגנון  ובקונספט

        23/12/12 07:09:

      צטט: ארזעמירן 2012-12-17 18:28:39

      יחד זה לא תמיד שוס גדול. לפעמים זו תחושה בכאילו. בעיקר מבחינה חברתית. הצורך להשתייך ל"משהו גדול יותר" לוקח אותנו לפעמים למחוזות שעדיף לא לפסוע בהם.

      כשהיחד החברתי מסביב סיסמאות נבובות או התלהמות- הוא יכול להיות מסוכן מאוד למתנגדים לו.

        21/12/12 23:44:
      תשמע, עופר - ממש נהניתי לקרוא את הפוסט הזה. כל המחשבות האלו על הלבד והביחד, על הלבד בתוך הביחד, אל כמה קשה הלבד וכמה קשה הביחד, וכמה כמהים לזה ולזה ולשילוב המדוייק ביניהם. והפסלים האלו שעומדים ולא מתחברים הכמירו את ליבי... ואני מודאגת קצת מאיך מצד אחד לכל כך הרבה יחידים לא נותנים להיות מי שהם, ומצד שני - בתוך כל זה אין באמת ביחד... ממש נהניתי לקרוא, כבר אמרתי? (כיכבתי אותך במקום אחר ממש קודם, אז למרות שהייתי שמה כאן כמה כוכבים... ) שבת שלום, שירלי
        21/12/12 05:54:
      כל אחד הוא אור קטן וביחד אור איתן. האדם הוא חיה חברתית-אך צריך גם פרטיות. אני מאמינה שתמצא את נקודת החיבור של התערוכה
        17/12/12 20:14:

      אולי טוב מצד שאחד שאני לפחות הגעתי קצת אחרי החג. יש משו בביחד-נס שלא תמיד עושה לי את זה. גם אם זה לא אותו סוג בדיוק שכתבת עליו. אבל בכל זאת, 

        17/12/12 18:28:
      יחד זה לא תמיד שוס גדול. לפעמים זו תחושה בכאילו. בעיקר מבחינה חברתית. הצורך להשתייך ל"משהו גדול יותר" לוקח אותנו לפעמים למחוזות שעדיף לא לפסוע בהם.
        16/12/12 07:16:

      צטט: באבא יאגה 2012-12-15 21:30:45

      כן, אנחנו זקוקים ליחוד של היחיד אבל לפעמים כייף לאבד אותו ב"יחד"

      נכון... בלי ספק

        15/12/12 21:30:
      כן, אנחנו זקוקים ליחוד של היחיד אבל לפעמים כייף לאבד אותו ב"יחד"
        15/12/12 20:48:

      צטט: * אילת השחר * 2012-12-15 20:41:13

      רבות המחשבות,

      וגם הן בבחינת יחידות מחשבה למחשבה,

      ולמרות ואף על פי הן מחשבות.

      בכל מכל כל.

      .

      גם ספר בנוי מדף לדף.

      גם יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת.

      בנגלה ובנסתר אנחנו מתחברים ומחוברים,

      גם כאשר אנחנו יחידים, וכל אחד וייחודו.

      .

      ולאחרונה ישנו גם החיבור הוירטואלי...

      תראה כמה התחברו אליך כאן בפוסט הזה.

      .

      ''

       

      נשמה פיוטית לך. כל אחד וייחודו, ויחידה ומיוחדה.

      העולם הוירטואלי מדהים אותי כל פעם מחדש, המפגשים לא אחת מפעימים 

      תודה על הצנצנת...

        15/12/12 20:41:

      רבות המחשבות,

      וגם הן בבחינת יחידות מחשבה למחשבה,

      ולמרות ואף על פי הן מחשבות.

      בכל מכל כל.

      .

      גם ספר בנוי מדף לדף.

      גם יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת.

      בנגלה ובנסתר אנחנו מתחברים ומחוברים,

      גם כאשר אנחנו יחידים, וכל אחד וייחודו.

      .

      ולאחרונה ישנו גם החיבור הוירטואלי...

      תראה כמה התחברו אליך כאן בפוסט הזה.

      .

      ''
        15/12/12 20:27:

      צטט: ♥♥ מגירת הלב ♥♥ 2012-12-15 19:30:42

      קצת ראית את דעותיי אצלך....כתבת נוגע וחודר וצובט..שבוע מבורך.

      תודה, שבוע נפלא גם לך

      קצת ראית את דעותיי אצלך....כתבת נוגע וחודר וצובט..שבוע מבורך.

      צטט: במבי בגוב האריות 2012-12-15 17:17:06

      יש המון פחד בלא להיות ביחד, להיות לבד. הבדידות היא אחת התחושות המאיימות. לפעמים מתפשרים על יחד, מוכנים להיות עדר, להיות עם, כדי לא להיות לבד. זה עצוב כשלהיות לבד לא בא ממקום של חופש אלא ממקום של ריק ואיין.

      נכון, אדם שלא מחובר לעצמו בודד מאוד, והבדידות מפחידה. זוהי באמת תחושה נוראה.

      השאלה היא מה עושים, מתחברים לעדרים, מחפשים בן זוג, או מחפשים את עצמך ומוצאים את החופש שבבדידות? זוהי שאלה עקרונית שלכל אדם יש את התשובה האישית עליה, ואין אחד דומה לאחר.

      יש המון פחד בלא להיות ביחד, להיות לבד. הבדידות היא אחת התחושות המאיימות. לפעמים מתפשרים על יחד, מוכנים להיות עדר, להיות עם, כדי לא להיות לבד. זה עצוב כשלהיות לבד לא בא ממקום של חופש אלא ממקום של ריק ואיין.
        15/12/12 11:22:

      צטט: מולי. 2012-12-14 21:51:43

      צטט: עופר לבבי 2012-12-14 17:06:28

      צטט: מולי. 2012-12-14 16:24:42

      צדק לאון, כל זמן שהנר דולק נוכל לתקן. ועד שנתקן ונשיג שכל אחד מאיתנו מכיל את הכל ואת כולם בתוכו, אנחנו יחידים ומיוחדים אבל "בפרודה" (ביטוי קבלי) מהכל ומכולם. והגעגוע הזה שלנו הוא לעצמי האחד שלא נולד ולא מת, שהוא האב והאם והבית האמיתי שלנו. אני מאמינה בכך בלב שלם, רק שאת סיבת משחק התודעה הזה המיינד לא מקבל. יתכן שזה לא נכון להאמין למחשבות, וזה לא נכון להתייחס לזיכרונות אלא רק ולהיות רק כאן ועכשיו. ואז נבין ממקום שהוא מעל השכל המוגבל שלנו. כל עוד אנו מוצאים טעם בראיית העולם הסובייקטיבית שלנו לא נחוש את הדחיפות לעשות צעד משמעותי לקראת שינוי מהותי כזה. קצת הפלגתי הא....

      קודם כל לא הפלגת, אני שמח על התגובה, ועל הקבליות, כי זוהי ההרגשה. אני מחפש את הכל שהוא הכל, אבל בינתיים מצאתי שהכל נמצא רק באחד, באני העצמי של כל אחד מאיתנו.. וה-"אדמה לך" (כאדם למהות) עדיין לא קיים, אלא רק בשאיפות.

       

      אני מאמינה שאתה מחפש את הכל שהוא הכל.  סקרנית לדעת אם ומה אתה עושה כדי למצוא, חוץ מכתיבה ושיחות בנושא? אגב השתמשתי במילה קבלית נחמדה "פרודה" לומר "נפרדות" הדברים שאמרתי לא מובאים מהקבלה ואני לא בטוחה שהם חופפים לנאמר בה. 

       

      החיפוש מתבצע בכל מקום ובכל תחום. והוא קודם כל חיפוש, קריאה והקשבה... הקבלה היא אחד מהמקורות, כמו הזן, הבודהיזם, הפילוסופיה, התנ"ך... כל אחד מאיר פן אחר ושונה. אני לא מומחה באף אחד מהם, אבל קורא ומתעניין להיבטים הפילוסופיים שלהם. 

      האמת, לדעתי היא החיבור שנראה לך נכון לאותה תקופה.

      אני מאמין שכל העולם נברא בשבילך, ולא כאמירה אגואיסטית, אלא תחושה של מיצוי. אתה רואה, מריח, נושם, שומע, מרגיש... לכל דבר יש את התהודה הפנימית בך, כי אתה חלק מהמערכת, והתהודה שונה מאדם לאדם, כל אחד מתייחס אחרת לתהודה זו, לפי מידתו. אבל את התהודה לא כולם חשים, נהפוך הוא - חשים אותה מתי מעט, רובינו עדיין אגואיסטיים- מסתכלים רק על מה מזין אותנו ולא את הכלל. זוהי הפרודה, לכן התחושה היא של פירוד.

        15/12/12 07:45:

      צטט: א ח א ב 2012-12-15 00:43:28

      חנוכה שמח :)

      חג שמח

        15/12/12 07:45:

      צטט: debie30 2012-12-14 23:14:38

      יוצא שככל שהיחיד שומר על המיוחד והיחודי תרומתו לביחד תהיה משמעותית יותר

      מסכים...

        15/12/12 07:43:

      צטט: לואיס קרול 2012-12-14 21:47:49

      מסתבר שהוא הכיר את רבי ישראל מסלנט, שסיפר שפגש את אותו  סנדלר

      והמסר  של  הרב  היה בענייני  חזרה בתשובה...

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375101/

       

      או כמו כל יהודי טוב, סיפח לעצמו מעשיות ששמע, והשתמש בהן כבשלו כדי להציג את דעותיו ...

        15/12/12 07:39:

      צטט: מרב 1956 2012-12-15 07:20:42

      צטט: עופר לבבי 2012-12-14 14:58:43

      צטט: מרב 1956 2012-12-14 11:05:31

      הרשה לי לא להסכים איתך ש:

      "הביחד זה עדר"

      אתה יחיד ומיוחד כמו בת הזוג שלך.

      אך כשאתם יחד אינכם עדר.

      אתם זוג בשיתוף פעולה.

      הפוסט איננו פוסט אישי, אלא הגותי...

      הזוג איננו עדר, הזוג, הוא באמת יחידה (כמו בבדיחה של הגשש...חיוך) ובאמת, כאשר הזוגיות מצליחה זה בגלל שכל אחד מבני הזוג מאפשר לאחר לפרוח, להיות יחיד ומיוחד.

      אותי מטריד העדר, הקבוצה, הצורך לחבר אותה, לרצות אותה, להיות חלק ממנה... כי כולנו רוצים להשתייך לקבוצה, להוביל, אבל, בפועל, אנחנו מובלים.

      העדר מתקיים בכמעט בכל מקום, בפסטיגל, במגרשי הכדורגל, בהפגנות, במפגשים חברתיים, במופעים... בפוליטיקה, בטלויזיה..

      העדר הוא קול ההמון, ולהמון , לרוב, אין מחשבה עצמית, אלא קבוצתית, וזה מה שמפחיד אותי. כי מחשבה קבוצתית יכולה להביא הרבה מאוד רע בעולם, גזענות, לדוגמה, היא מחשבה עדרית.

      אני מחפש את הטוב בעדר, אבל הוא נעלם לי, כי הנאיביות נעלמה, האמפטיה נעלמה... נותרו ביקורתיות, השתלחויות חסרות רסן ותחרותיות, וזה מציק לי.  האם היה פעם עדר עם מחשבה קבוצתית שהביא לטוב?

      צודקת, הוספתי את המלה לרוב לפוסט...

        15/12/12 07:20:

      צטט: עופר לבבי 2012-12-14 14:58:43

      צטט: מרב 1956 2012-12-14 11:05:31

      הרשה לי לא להסכים איתך ש:

      "הביחד זה עדר"

      אתה יחיד ומיוחד כמו בת הזוג שלך.

      אך כשאתם יחד אינכם עדר.

      אתם זוג בשיתוף פעולה.

      הפוסט איננו פוסט אישי, אלא הגותי...

      הזוג איננו עדר, הזוג, הוא באמת יחידה (כמו בבדיחה של הגשש...חיוך) ובאמת, כאשר הזוגיות מצליחה זה בגלל שכל אחד מבני הזוג מאפשר לאחר לפרוח, להיות יחיד ומיוחד.

      אותי מטריד העדר, הקבוצה, הצורך לחבר אותה, לרצות אותה, להיות חלק ממנה... כי כולנו רוצים להשתייך לקבוצה, להוביל, אבל, בפועל, אנחנו מובלים.

      העדר מתקיים בכמעט בכל מקום, בפסטיגל, במגרשי הכדורגל, בהפגנות, במפגשים חברתיים, במופעים... בפוליטיקה, בטלויזיה..

      העדר הוא קול ההמון, ולהמון , לרוב, אין מחשבה עצמית, אלא קבוצתית, וזה מה שמפחיד אותי. כי מחשבה קבוצתית יכולה להביא הרבה מאוד רע בעולם, גזענות, לדוגמה, היא מחשבה עדרית.

      אני מחפש את הטוב בעדר, אבל הוא נעלם לי, כי הנאיביות נעלמה, האמפטיה נעלמה... נותרו ביקורתיות, השתלחויות חסרות רסן ותחרותיות, וזה מציק לי.  האם היה פעם עדר עם מחשבה קבוצתית שהביא לטוב?

        15/12/12 00:43:
      חנוכה שמח :)
        14/12/12 23:14:
      יוצא שככל שהיחיד שומר על המיוחד והיחודי תרומתו לביחד תהיה משמעותית יותר
        14/12/12 21:51:

      צטט: עופר לבבי 2012-12-14 17:06:28

      צטט: מולי. 2012-12-14 16:24:42

      צדק לאון, כל זמן שהנר דולק נוכל לתקן. ועד שנתקן ונשיג שכל אחד מאיתנו מכיל את הכל ואת כולם בתוכו, אנחנו יחידים ומיוחדים אבל "בפרודה" (ביטוי קבלי) מהכל ומכולם. והגעגוע הזה שלנו הוא לעצמי האחד שלא נולד ולא מת, שהוא האב והאם והבית האמיתי שלנו. אני מאמינה בכך בלב שלם, רק שאת סיבת משחק התודעה הזה המיינד לא מקבל. יתכן שזה לא נכון להאמין למחשבות, וזה לא נכון להתייחס לזיכרונות אלא רק ולהיות רק כאן ועכשיו. ואז נבין ממקום שהוא מעל השכל המוגבל שלנו. כל עוד אנו מוצאים טעם בראיית העולם הסובייקטיבית שלנו לא נחוש את הדחיפות לעשות צעד משמעותי לקראת שינוי מהותי כזה. קצת הפלגתי הא....

      קודם כל לא הפלגת, אני שמח על התגובה, ועל הקבליות, כי זוהי ההרגשה. אני מחפש את הכל שהוא הכל, אבל בינתיים מצאתי שהכל נמצא רק באחד, באני העצמי של כל אחד מאיתנו.. וה-"אדמה לך" (כאדם למהות) עדיין לא קיים, אלא רק בשאיפות.

       

       

       

       אני מאמינה שאתה מחפש את הכל שהוא הכל.  סקרנית לדעת אם ומה אתה עושה כדי למצוא, חוץ מכתיבה ושיחות בנושא? אגב השתמשתי במילה קבלית נחמדה "פרודה" לומר "נפרדות" הדברים שאמרתי לא מובאים מהקבלה ואני לא בטוחה שהם חופפים לנאמר בה. 

       

       

        14/12/12 21:47:

      סבא שלי סיפר על  שכן סנדלר שעבר בעיירה, בחדרון קטן ומט לנפול. לא היה לו כסף, ולכן לא היה לו גם חשמל, גם לא עששית. הוא עבד לאור הנר. כל יום ברדת החשיכה הדליק את הנר והמשיך לעבוד. כולם צעקו לו,  ליאון, לך הביתה, מאוחר... אבל ליאון ענה בחיוך- כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן.

       

      מסתבר שהוא הכיר את רבי ישראל מסלנט, שסיפר שפגש את אותו  סנדלר

      והמסר  של  הרב  היה בענייני  חזרה בתשובה...

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2375101/

        14/12/12 19:26:

      צטט: bonbonyetta 2012-12-14 19:16:31

      *
      אולי זה בדיוק צריך להיות הנושא שלך הביחד של פעם לעומת העומק והלא ביחד על כל מה שאנו מפסידים מכך כיום.
      לא סתם זה לא מתחבר לך, הרי היום בתקופה המודרנית התעשייתית האינטרנטית יש פחות ופחות ביחד כל יום, אז איך אתה רוצה שיתחברו לך הדברים באומנות?
      אולי בתת מודע ברגש האומנות תמיד מראה מה שלא רוצים לראות.
      וזה אולי נושא התערוכה שלך.  מגניב

      נכון, זה בדיוק הנושא של התערוכה... זוהי באמת הברקה.. וזו באמת התחושה. זה הקונספט. יופי, השתחרר אצלי משהו... ייקח עוד כמה חודשים, אבל, אני מאמין שזה ירוץ עכשיו יותר קל. אני שמח שאתם אתי בחדוות היצירה..

        14/12/12 19:16:

      *
      אולי זה בדיוק צריך להיות הנושא שלך הביחד של פעם לעומת העומק והלא ביחד על כל מה שאנו מפסידים מכך כיום.
      לא סתם זה לא מתחבר לך, הרי היום בתקופה המודרנית התעשייתית האינטרנטית יש פחות ופחות ביחד כל יום, אז איך אתה רוצה שיתחברו לך הדברים באומנות?
      אולי בתת מודע ברגש האומנות תמיד מראה מה שלא רוצים לראות.
      וזה אולי נושא התערוכה שלך.  מגניב

        14/12/12 19:14:

      צטט: אבו ג'ילדה 2012-12-14 18:59:35

      היי שבת שלום וחג שמח . כמו שכתבת ונכון .. לכול נר יש את הייחוד שלו בודד ונבדל מכול האחרים אבל אם כולם יחד למרות הייחודיות של כול אחד ואולי זו מעלה ..יחד הם אור אחד גדול ..נכון שבם כבים מהר אבל בככוחה להגדיל ..במקום נרות רגילי העשויים ושעווה צור לך פחיות או מכלים משמן זית ...ככה זה עם ישראל המטומטם לא אוסף פחיות לשמן זית וכולם מתלכדים רק כשיש צרה .. חבר זה אחד שכשאתה צריך כוס מים הוא יביא לך מבלי שתבקש...אבל גם לניצול ..יש לך ? הלווה לי ! , שמור לי מקום ועוד...וזה הדדי ! על עם ישראל אין לי יותר להגיד רק מטומטם .. חג שמח ושבת שלום

       

      היי חבר... אתה יודע, קשה לי עם חוסר ההדדיות, לאחד יש יכולת כתיבה, ולאחר יכולת קריאה- שתיהן יכולות חשובות, בלי הקוראים- הכותב משול לאילם...

      האמת היא שבחיים אין ניצול, יש רק הדדיות... תן לי ואתן לך- כל אחד את מה יש לו..  גם לקבצן יש מה לתת. ואפרופו קבצן...יש לי בדיחה לספר לך בעיניננו

      קבצן עמד בצומת ונגש למכונית מפוארת ושואל "אפשר שקל בשביל אוכל"?

      בעל המכונית, איש חשוב, מסתכל עליו בבוז, ואומר לו, "לא".

      הקבצן, הסתכל עליו בפליאה, "למה? אני רעב".

      בעל המכונית אומר לו, "אני יודע, אני אתן לך שקל ותרוץ לקנות בקבוק וודקה"...

      מסתכל עליו הקבצן- "אני נשבע לך, בחיים לא שתיתי ואני לא שותה",

      "אז תשתמש בזה לסמים".

      "אני? נראה לך? אני בחיים לא השתמשתי בסמים. ..

      " אז תיקח את זה לזונות".

      "תגיד השתגעת? לא חבל על הכסף"? ענה הקבצן.

      בעל המכונית הסתכל עליו בפליאה, "בוא, בוא אני לוקח אותך לארוחת ערב אצלי בבית".

      הם מגיעים הביתה, האישה פותחת את הדלת, ולא מבינה "מה זה הדבר הזה שהבאת הביתה"?

      בעלה מחייך ועונה לה, "את רואה, כך נראה בן אדם שלא שותה, שלא מעשן ושלא מזיין"...

        14/12/12 18:59:
      היי שבת שלום וחג שמח . כמו שכתבת ונכון .. לכול נר יש את הייחוד שלו בודד ונבדל מכול האחרים אבל אם כולם יחד למרות הייחודיות של כול אחד ואולי זו מעלה ..יחד הם אור אחד גדול ..נכון שבם כבים מהר אבל בככוחה להגדיל ..במקום נרות רגילי העשויים ושעווה צור לך פחיות או מכלים משמן זית ...ככה זה עם ישראל המטומטם לא אוסף פחיות לשמן זית וכולם מתלכדים רק כשיש צרה .. חבר זה אחד שכשאתה צריך כוס מים הוא יביא לך מבלי שתבקש...אבל גם לניצול ..יש לך ? הלווה לי ! , שמור לי מקום ועוד...וזה הדדי ! על עם ישראל אין לי יותר להגיד רק מטומטם .. חג שמח ושבת שלום
        14/12/12 18:43:

      צטט: ron294 2012-12-14 18:07:29

      וידוי נוקב ומרגש מנשמה רגישה, אך אל תשכח: "בנו חושך לגרש", ודי בכוונה כדי לראות אור מתמשך זורם בין עיניך.

      העלית לי דמעות בעיניים... לא רק המאור, אלא מהחום והרגישות... תודה.

        14/12/12 18:42:

      צטט: rebosher 2012-12-14 17:43:37

      שב"ש: חובבי העצמאות כבר-כוזיבא ורבו, עקיבא, כמו מנהיגי מרד התפוצות לא רק גרמו לחורבן יהודה אלא לחורבנן של קהילות יהודיות מארם-נהריים עד לוב, וביניהן קהילת אלכסנדריה המפוארת.

      והנה ההיסטוריה חוזרת, משכתבת את עצמה לדעת... 

      כמו כל מנהיג יהודי חכם, לוחם עצמאות, אידאולוגי גדול, הדרך לעצמאות היא דרך חורבן והרס, של חלשים, של זרים, של שונים, אתמול קראו להם יהודים, ארמנים, פרטיזנים, אפריקאים, אינדיאנים, סודאנים, פלסטינים, היום הסורים... מחר?? עדיין לא ברור לי מי הקורבן של השואה הבאה... כל אחד בתורו...  ... הדרך היא לכיוון אחד בלבד - לחורבן.  

        14/12/12 18:07:
      וידוי נוקב ומרגש מנשמה רגישה, אך אל תשכח: "בנו חושך לגרש", ודי בכוונה כדי לראות אור מתמשך זורם בין עיניך.
        14/12/12 17:43:
      שב"ש: חובבי העצמאות כבר-כוזיבא ורבו, עקיבא, כמו מנהיגי מרד התפוצות לא רק גרמו לחורבן יהודה אלא לחורבנן של קהילות יהודיות מארם-נהריים עד לוב, וביניהן קהילת אלכסנדריה המפוארת.
        14/12/12 17:27:

      צטט: shabat shalom 2012-12-14 17:21:11

      חג חנוכה לא עושה לי את הגעגועים של ה"ביחד" משום שאם תזכר - החג הזה הוא חגם של רושפי האש, הורגים באוכלי טריפה, נוטשי הגיבורים הלאומים שלנו - אלו שהסתפקו בפח השמן ובית המקדש ולא נשארו למלחמת העצמאות....

      גם לי הוא גורם למחשבות... זהו חג של אילו שהחליטו לקדש את המוות על פני החיים...למען האידאה הרגו את ילדיהם... ring a bell?

        14/12/12 17:24:

      צטט: rebosher 2012-12-14 17:14:29

      חג אורים אך לא תמים. בבואך לחגוג את אור המנורה וטהור בית המקדש בידי החשמונאים זכור שיוחנן הורקנוס הרס את בית המקדש השומרוני ב-21 בכיסלו. להזכירך: המלך הוקנוס הינו חוליה בשושלת החשמונאית אשר נלחמה בימי מתיתיה כדי לגרש את החושך האנטיוכי. לאותו מלך רם מיוחסת גם השמדת הקהילה השומרונית לצד גיור סיטוני של אדומים.

      ברגע שהוחלט שיש טוב ורע, חושך ואור, נוצר החורבן. כי אין לגרש את החושך, בלי החושך לא נבנים, יש לו עוצמה וטוב וחשיבות... כמו לאור. ין ויאנג...

        14/12/12 17:21:
      חג חנוכה לא עושה לי את הגעגועים של ה"ביחד" משום שאם תזכר - החג הזה הוא חגם של רושפי האש, הורגים באוכלי טריפה, נוטשי הגיבורים הלאומים שלנו - אלו שהסתפקו בפח השמן ובית המקדש ולא נשארו למלחמת העצמאות....
        14/12/12 17:14:
      חג אורים אך לא תמים. בבואך לחגוג את אור המנורה וטהור בית המקדש בידי החשמונאים זכור שיוחנן הורקנוס הרס את בית המקדש השומרוני ב-21 בכיסלו. להזכירך: המלך הוקנוס הינו חוליה בשושלת החשמונאית אשר נלחמה בימי מתיתיה כדי לגרש את החושך האנטיוכי. לאותו מלך רם מיוחסת גם השמדת הקהילה השומרונית לצד גיור סיטוני של אדומים.
        14/12/12 17:11:

      צטט: סטאר* 2012-12-14 16:45:05

      אוהבת לקרוא את הרהוריך, חג אורים שמח ...:) "הלבד שלי הוא המקום בו אני מרגישה הכי אני "- (חלק משיר שלי) ויחד עם זה ה"יחד" הוא גם מיוחד . בזוגיות - כל אחד הוא שלם ואינדיבידואל לעצמו וכששני שלמים כאלה נפגשים הייחוד הוא בהשלמה עם העובדה שכל אחד יכול לתת לאחר להיות הוא עצמו ב"ביחד" , למען מטרה משותפת .

      כל כך נכון, בגלל זה גיליתי את עוצמת היחיד במערכת. כולם אומרים תמיד מאה אחוז, שלם, אבל אם אנחנו שלם אחד, חילקנו את עצמנו, התפשרנו, הבאנו רק חלק מאתנו, ועל המיותר, שלא מצא בעיני האחר, ויתרנו, למען היחד.  אבל, כאן יש משהו אחר - כי אחד אחד מאיתנו שלם, וביחד אנחנו שני שלמים שמייצרים עולם שלישי, שלם גם הוא, בנוסף לשלנו. אסור לנו לוותר על עצמנו למען היחד, אלא ללמוד להכיל את השלם של האחר.

        14/12/12 17:06:

      צטט: מולי. 2012-12-14 16:24:42

      צדק לאון, כל זמן שהנר דולק נוכל לתקן. ועד שנתקן ונשיג שכל אחד מאיתנו מכיל את הכל ואת כולם בתוכו, אנחנו יחידים ומיוחדים אבל "בפרודה" (ביטוי קבלי) מהכל ומכולם. והגעגוע הזה שלנו הוא לעצמי האחד שלא נולד ולא מת, שהוא האב והאם והבית האמיתי שלנו. אני מאמינה בכך בלב שלם, רק שאת סיבת משחק התודעה הזה המיינד לא מקבל. יתכן שזה לא נכון להאמין למחשבות, וזה לא נכון להתייחס לזיכרונות אלא רק ולהיות רק כאן ועכשיו. ואז נבין ממקום שהוא מעל השכל המוגבל שלנו. כל עוד אנו מוצאים טעם בראיית העולם הסובייקטיבית שלנו לא נחוש את הדחיפות לעשות צעד משמעותי לקראת שינוי מהותי כזה. קצת הפלגתי הא....

      קודם כל לא הפלגת, אני שמח על התגובה, ועל הקבליות, כי זוהי ההרגשה. אני מחפש את הכל שהוא הכל, אבל בינתיים מצאתי שהכל נמצא רק באחד, באני העצמי של כל אחד מאיתנו.. וה-"אדמה לך" (כאדם למהות) עדיין לא קיים, אלא רק בשאיפות.

        14/12/12 17:00:

      צטט: debie30 2012-12-14 16:10:19

      עופר,

      הפוסט שלך מאוד מרגש,

      התרגשתי מהחוויה שלך לנסות ולחבר בין יצירותייך,

      ולמרות שכולן מעשה ידיך ויש בינהן מכנה משותף,

      כל אחת היא מיוחדת,

      גם אנחנו בני האדם - כל אחד יחיד ומיוחד,

      וטוב שכל אחד שומר על היחוד שבו,

      אך לצורך מטרות משותפות אנחנו מתאחדים,

      לאו דווקא כעדר,

      כל אחד תורם את המיוחד שבו

      וביחד זה אור גדול.

      (וכמובן אפשר להמשיך ולהרהר על ה- יחד והיחיד)

      חג אורים שמח

      דבי, גם את יוצרת, אני משוכנע שהבנת אותי לחלוטין...

      בנוגע לאיחוד- אלה חיבורים אד-הוק. הם קיימים תמיד אבל הם ארעיים, הם תלויים בדבר, וכשהדבר נעלם, הכל מתפוגג. אני מחפש את האחר, שלא מתפוגג, ואת זה מצאתי, כרגע, רק בייחוד של היחיד.

        14/12/12 16:57:

      צטט: זירעונית קוסמית 2012-12-14 16:10:15

      כל אחד הוא קטן וכולנו אור אחד:)) חג שמח ושבת שלום

      השאיפה!!

        14/12/12 16:56:

      צטט: חנה וייס 2012-12-14 16:05:49

      הפרט משנה את העולם...

      האחד והיחיד, הוד מעלתו הדאלי לאמה...

      בדוגמה שהבאת- הרוח משתלטת על החומר,

      אבל לצערי, העולם משנה את האדם, את אנשי החומר, והופך אותם לחומרנים יותר, לצרכניים יותר, למנצלים יותר.

        14/12/12 16:51:

      צטט: שיח אחר 2012-12-14 16:00:24

      פוסט מענג ובהחלט מעורר חשיבה ...נהדר !

      נשיקהתודה רבה, שבת שלום וחג שמח

        14/12/12 16:51:

      צטט: amii 2012-12-14 15:47:48

      כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד והביחד עוזר לנו לשתף את היחוד שלנו, ואת ההרגשה בקשר לפסלים, אני מבין, גם לי יש בעיה כזו, בהצלחה

      כן, לכולנו, היוצרים יש את זה...אני מרגיש את זה גם בעבודות שלך... את האינדיבידואל בכל עבודה. יש סיפור מאחורי כל עבודה, מעניין ועמוק ואישי. אני תמיד מעונין שהעבודות של ידברו יחד, ייצרו דיאלוג, אבל זוהי אשליה, הן חזקות ממני, יש להן רצון משל עצמן...

        14/12/12 16:45:
      אוהבת לקרוא את הרהוריך, חג אורים שמח ...:) "הלבד שלי הוא המקום בו אני מרגישה הכי אני "- (חלק משיר שלי) ויחד עם זה ה"יחד" הוא גם מיוחד . בזוגיות - כל אחד הוא שלם ואינדיבידואל לעצמו וכששני שלמים כאלה נפגשים הייחוד הוא בהשלמה עם העובדה שכל אחד יכול לתת לאחר להיות הוא עצמו ב"ביחד" , למען מטרה משותפת .
        14/12/12 16:43:

      צטט: N&M 2012-12-14 15:44:26

      קסום ומיוחד ויחיד!

      וייחודי...

        14/12/12 16:42:

      צטט: HagitFriedlander 2012-12-14 15:21:13

      אהבתי ואוהבת גם להתחבט ולחדד את מהם היחיד היחד והמיוחד ושאלת השייכות אם בכלל...אין תשובה אחת... יש טוב ופחות טוב בכל מצב..כתבת יפה....

      ההתחבטות קיימת, גם אצלי. יש את האדם בהוויה שלו. לפעמים היחד מתאים ולפעמים לא. המצב בו אנו נמצאים באותו רגע קובע עבורינו את הבחירה, האם היחד טוב לנו ואולי הלבד. מה שבטוח, לפעמים הלבד והיחיד הוא יחד, ולעומת זאת הביחד יכול להיות מאוד בודד, כמו הפסלים המסרבים להתאחד. כנראה שלא הסתכלתי עליהם כאינדבידואלים, אלא כקבוצה- וזה לא עבד...

        14/12/12 16:24:
      צדק לאון, כל זמן שהנר דולק נוכל לתקן. ועד שנתקן ונשיג שכל אחד מאיתנו מכיל את הכל ואת כולם בתוכו, אנחנו יחידים ומיוחדים אבל "בפרודה" (ביטוי קבלי) מהכל ומכולם. והגעגוע הזה שלנו הוא לעצמי האחד שלא נולד ולא מת, שהוא האב והאם והבית האמיתי שלנו. אני מאמינה בכך בלב שלם, רק שאת סיבת משחק התודעה הזה המיינד לא מקבל. יתכן שזה לא נכון להאמין למחשבות, וזה לא נכון להתייחס לזיכרונות אלא רק ולהיות רק כאן ועכשיו. ואז נבין ממקום שהוא מעל השכל המוגבל שלנו. כל עוד אנו מוצאים טעם בראיית העולם הסובייקטיבית שלנו לא נחוש את הדחיפות לעשות צעד משמעותי לקראת שינוי מהותי כזה. קצת הפלגתי הא....
        14/12/12 16:10:

      עופר,

      הפוסט שלך מאוד מרגש,

      התרגשתי מהחוויה שלך לנסות ולחבר בין יצירותייך,

      ולמרות שכולן מעשה ידיך ויש בינהן מכנה משותף,

      כל אחת היא מיוחדת,

      גם אנחנו בני האדם - כל אחד יחיד ומיוחד,

      וטוב שכל אחד שומר על היחוד שבו,

      אך לצורך מטרות משותפות אנחנו מתאחדים,

      לאו דווקא כעדר,

      כל אחד תורם את המיוחד שבו

      וביחד זה אור גדול.

      (וכמובן אפשר להמשיך ולהרהר על ה- יחד והיחיד)

      חג אורים שמח

      כל אחד הוא קטן וכולנו אור אחד:)) חג שמח ושבת שלום
        14/12/12 16:00:
      פוסט מענג ובהחלט מעורר חשיבה ...נהדר !
        14/12/12 15:47:
      כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד והביחד עוזר לנו לשתף את היחוד שלנו, ואת ההרגשה בקשר לפסלים, אני מבין, גם לי יש בעיה כזו, בהצלחה
        14/12/12 15:44:
      קסום ומיוחד ויחיד!
        14/12/12 15:21:
      אהבתי ואוהבת גם להתחבט ולחדד את מהם היחיד היחד והמיוחד ושאלת השייכות אם בכלל...אין תשובה אחת... יש טוב ופחות טוב בכל מצב..כתבת יפה....
        14/12/12 14:59:

      צטט: דליהו 2012-12-14 13:31:10

      כל אחד הוא קצת אחר.:} יפה כתבת:}

      מגניב

        14/12/12 14:58:

      צטט: מרב 1956 2012-12-14 11:05:31

      הרשה לי לא להסכים איתך ש:

      "הביחד זה עדר"

      אתה יחיד ומיוחד כמו בת הזוג שלך.

      אך כשאתם יחד אינכם עדר.

      אתם זוג בשיתוף פעולה.

      הפוסט איננו פוסט אישי, אלא הגותי...

      הזוג איננו עדר, הזוג, הוא באמת יחידה (כמו בבדיחה של הגשש...חיוך) ובאמת, כאשר הזוגיות מצליחה זה בגלל שכל אחד מבני הזוג מאפשר לאחר לפרוח, להיות יחיד ומיוחד.

      אותי מטריד העדר, הקבוצה, הצורך לחבר אותה, לרצות אותה, להיות חלק ממנה... כי כולנו רוצים להשתייך לקבוצה, להוביל, אבל, בפועל, אנחנו מובלים.

      העדר מתקיים בכמעט בכל מקום, בפסטיגל, במגרשי הכדורגל, בהפגנות, במפגשים חברתיים, במופעים... בפוליטיקה, בטלויזיה..

      העדר הוא קול ההמון, ולהמון , לרוב, אין מחשבה עצמית, אלא קבוצתית, וזה מה שמפחיד אותי. כי מחשבה קבוצתית יכולה להביא הרבה מאוד רע בעולם, גזענות, לדוגמה, היא מחשבה עדרית.

      אני מחפש את הטוב בעדר, אבל הוא נעלם לי, כי הנאיביות נעלמה, האמפטיה נעלמה... נותרו ביקורתיות, השתלחויות חסרות רסן ותחרותיות, וזה מציק לי.

        14/12/12 14:48:

      צטט: זונות פוליטיות 2012-12-14 09:47:20

       

       

      ברוטוס:   אלגורית הפסלים שלך נאה בעיני, זה ממש מה שקורה בפוליטיקה הישראלית

       

       

       

       

      נטוס:      רק חבל שאותם פסלים נותרים בכנסת 

       

       

      .. 

       

      חבל שהפסלים לא נותרים במבואת הכנסת, אלא משתתפים במליאה...

        14/12/12 14:46:

      צטט: רוליי 2012-12-14 08:37:40

      תדליק בחנוכית שמן-כך תוכל להאריך את זמן הבערה :) חג אורים שמח ,מואר ומאושר.

      עצה מעולה.. חג שמח

        14/12/12 13:31:
      כל אחד הוא קצת אחר.:} יפה כתבת:}
        14/12/12 11:05:

      הרשה לי לא להסכים איתך ש:

      "הביחד זה עדר"

      אתה יחיד ומיוחד כמו בת הזוג שלך.

      אך כשאתם יחד אינכם עדר.

      אתם זוג בשיתוף פעולה.

        14/12/12 09:47:

       

       

      ברוטוס:   אלגורית הפסלים שלך נאה בעיני, זה ממש מה שקורה בפוליטיקה הישראלית

       

       

       

       

      נטוס:      רק חבל שאותם פסלים נותרים בכנסת 

       

       

      .. 

       

       

        14/12/12 08:37:
      תדליק בחנוכית שמן-כך תוכל להאריך את זמן הבערה :) חג אורים שמח ,מואר ומאושר.
        14/12/12 00:18:

      צטט: laline 2012-12-13 23:51:01

      כל יחיד עולם ומלואו ,חיבור ביניהם תיצור אנרגיה עצומה ,הרמוניה אוניברסלית והיחיד לא יאבד מעצמאותו ... חג אורים שמח עופר !

      שתמיד נשאר אנחנו... חג שמח.

        14/12/12 00:18:

      צטט: yonbir 2012-12-13 23:15:23

      משום מה נזכרתי ב"גשש":

      "אני יחיד, אתה יחיד, שנינו... יחידה!

      שכחתי ונזכרתי... תודה

        13/12/12 23:51:
      כל יחיד עולם ומלואו ,חיבור ביניהם תיצור אנרגיה עצומה ,הרמוניה אוניברסלית והיחיד לא יאבד מעצמאותו ... חג אורים שמח עופר !
        13/12/12 23:15:

      משום מה נזכרתי ב"גשש":

      "אני יחיד, אתה יחיד, שנינו... יחידה!

        13/12/12 23:12:

      צטט: במבי בגוב האריות 2012-12-13 23:04:29

      אני מאמין שהכל יתחבר בתערוכה- ביחד או ביחיד... לכל אחד כוח משל עצמו. אהבתי את הסמבול של החג והנרות. שונה וייחודי. מתאים לך, עופר חג שמח

      חג שמח... אני מאמין שהכל יסתדר בסוף...

      אני מאמין שהכל יתחבר בתערוכה- ביחד או ביחיד... לכל אחד כוח משל עצמו. אהבתי את הסמבול של החג והנרות. שונה וייחודי. מתאים לך, עופר חג שמח
        13/12/12 22:57:

      צטט: דו-קוטבי 2012-12-13 22:53:13

      גם אני מאמין ביחיד ומקוה שאין גבול לפסגות שאפשר להגיע אליהן. חג שמח וסופ"ש נעים עופר!

       מגניב בתקווה לכבוש פסגות וגם לשמור עליהן, כשצריך ורוצים... חג שמח וסוף שבוע נפלא ומואר

        13/12/12 22:53:
      גם אני מאמין ביחיד ומקוה שאין גבול לפסגות שאפשר להגיע אליהן. חג שמח וסופ"ש נעים עופר!

      ארכיון

      פרופיל

      עופר לבבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין