בתחילת השבוע היה עלי להגיע במכוניתי לראשונה למיקום כלשהו בעיר. בטרם יצאתי מהבית, היה לי מושג כללי שהצטייר במוחי, מפה דמיונית לאן פניי מועדות, לפיה התכנון המקורי שלי היה להגיע לקרבת מקום, לחנות שם, ומשם לצעוד ברגל כחמש-עשר דקות עד ליעד. כשהגעתי, גיליתי שאין חנייה פנויה לרפואה בנמצא, ומאחר שהייתי במסלול נסיעה בכביש שלא מאפשר עצירה (התנועה היתה ערה וזורמת, מאחוריי היו מכוניות רבות, והרמזור היה ירוק)  , נאלצתי לקחת החלטה מהירה וספונטנית להמשיך בנסיעה לדרך שאינה ידועה לי, בכבישים ורחובות שזו היתה הפעם הראשונה שעברתי בהם. וכך נסעתי במשך דקות ספורות, לוקחת החלטות מהירות באיזה מהפניות שחציתי לבחור, החלטות שהיו מבוססות על הימור , נשענות על אינטואיציה וחוש כיוון מינמלי, כי ידעתי בערך לאן פניי מועדות, בעודי ממשיכה במסלול של דרך לא נודעת תוך כדי מתח פנימי קל. למרבה ההקלה והשמחה, באורח מסתורי או מקרי, לא יודעת איך בדיוק, לפתע מצאתי את עצמי ניצבת במיקום סמוך מאד ליעד המבוקש מלכתחילה, שהיה אפילו אידיאלי בהרבה מהתכנון המקורי שאליו כיוונתי להגיע. כלומר, האילוצים שנראו לי בתחילה כקושי מיותר - התבררו למזלי כמבורכים, והגילוי הלא צפוי הפך להזדמנות ללמוד דרך עדיפה בהרבה ליעד המבוקש. בסופו של דבר הייתי צריכה לצעוד פחות מדקה, במקום חמש-עשר דקות.

לא יכולה לתאר את הסיפוק והאושר שתקפו אותי באותם רגעים של הכרה שמצאתי דרך יעילה ונכונה בהרבה ממה שחשבתי עליה במקור, כזו שלא ידעתי על קיומה ונתגלתה לי רק משום כורח צירופי הנסיבות שהובילו אותי אליה במקרה.

באותו ערב, כשחשבתי על העניין לעומק, כל האירוע האיזוטרי הזה עורר בי אסוציאציה לזיכרון נשכח מלפני כמה שנים, עת למדתי במסגרת אקדמית כלשהי, בשיעור מפיו של מרצה בלתי כריזמטי בעליל, אחד כזה משעמם שכלל לא סבלתי, פשוט לא היתה לי כימייה איתו, וגם אפס של אמון בו, אבל במהלך אותה ההרצאה גורלית הוא הצליח לשנות (במעט) את דעתי לגביו כאשר דיבר על ניתוח אסטרטגיות של קבלת החלטות בדרך לפתרון בעיות.

לפני שהתחיל להרביץ בנו את התיאוריות , הוא נקט בשיטה מעשית ומרעננת, כאשר חילק אותנו לזוגות והפקיד בידנו שלל כלי משחק שונים , ביניהם היו מסלולים שהדרך לצלוח אותם מבוססת על חידה/בעיה שיש לעלות על הפתרון שלה בטרם ההגעה לסוף הדרך. מה שעשיתי היה להתחיל מיד בשיטת הניסוי והטעייה, כלומר התחלתי במשחק מבלי שהיה לי מושג איך לפתור אותו, יצאתי לדרך ותוך כדי, ממש במהלכה – הצלחתי למצוא את הפתרון וכך הגעתי לסוף מנצחת. בת זוגתי למשחק שאלה אותי – אבל מה היתה האסטרטגיה שלך ? איך ידעת לאן ללכת ? עניתי לה שאין לי מושג איך עשיתי את זה, אני באמת לא יודעת, לא תכננתי מראש כיצד לפעול, פשוט התחלתי, והדרך עצמה הובילה אותי אל הפתרון הסופי.

לא אשכח את השיעור הזה בחיים, כי זו היתה הפעם הראשונה שבה המרצה נעדר הקסם האישי הזה הצליח לכבוש את תשומת ליבי , לחדש ולחדד לי סוף סוף משהו על עצמי ועל הדרך הפרטית הלא מודעת שלי לפתרון בעיות. בזכותו גיליתי שמה שמאפיין אותי יותר מכל בחיים היא נקיטה באסטרטגיית הלא נודע. כלומר, שהדרך שלרוב אני פועלת בה מול אתגר או קושי היא לבחור ביציאה אמיצה ובנקיטת ניסוי וטעייה. ככה אני מתמודדת הכי טוב, ופותרת ברוב הצלחה את הבעיה שניצבת מולי. אני פשוט מתחילה ללכת בדרך שסופה אינו נהיר לי כלל, והיא מתבררת לי תוך כדי תנועה : אני יוצאת אל המסע הזה לראשונה, צועדת בשבילים לא מוכרים, נשענת על אינטואיציה, על חושים בריאים וחדים שבורכתי בהם, והם אשר מובילים אותי בבטחה אל הגאולה. רוצה לומר, ברוב המקרים אני מתחילה לפעול מבלי שיש לי תכנון מוגדר וברור, וככה אני מתקדמת הלאה מבלי לדעת בוודאות כיצד כל זה ייגמר.

וזו כמעט תמיד הדרך שלי, במרבית התחומים בחיים שאני צריכה לקבל או לקחת החלטות, גם כאלה שינחו אותי בפתרון בעיות , נדיר שהדרך משתנה, אפילו כעת, גם כשהתחלתי לכתוב את  הטקסט שעוסק בכך, היה לי מושג קלוש מה המסר שלי, והוא היה מעורפל כזה, ידעתי שאני רוצה להשתמש במקרה שקרה לי בתור דוגמה להמחשה כהקדמה לדיון, וידעתי שמיד לאחר מכן אתייחס להרצאה שלימדה אותי משהו על עצמי, אבל זהו. התחלתי במלאכת הכתיבה מבלי שידעתי לאן זה יוביל, ותוך כדי כתיבה גיבשתי את הטיעונים בטיוטה שכותבת את עצמה מעצמה , מתחברת ומובילה אותי לאט לאט אל הסוף הלא נודע. אני אף פעם לא יודעת מה יהיה המשפט האחרון ומה יהיה התוכן, יש לי רק איזו כוונה או רצון להביע רעיון מרכזי, דחף שמניע אותי להתחיל לכתוב על סוגייה שמעסיקה אותי, אבל לעולם אין לי שלד מובנה או ידיעה מה יהיה הסוף, וככה, לאט אבל בטוח, המלים זורמות ממני או דרכי מעצמן.

כאמור, אלו הן רק שתי דוגמות מיני רבות לתאר את הדרך שברוב המקרים מאפיינת אותי כאשר אני צריכה להחליט כיצד עלי לפתור את הקושי או הפלונטר שמאתגר אותי , והבחירה ההרפתקנית הזו מלווה אותי בכל תחום אפשרי שהחיים מזמנים לי.

ואיך זה אצלך ? מהי האסטרטגיה שלך ?

- אשמח לקרא, מוזמנים לשתף  :-)